ALS & degenerative disease

היעילות והבטיחות של הפרין במשקל מולקולארי במינון טיפולי לעומת מינון נמוך יותר במאושפזים בסיכון גבוה עם COVID-19 (מתוך JAMA Intern Med)

מינון טיפולי של הפרין במשקל מולקולארי נמוך (קלקסן) הפחית אירועי תרומבואמבוליזם מג’ורי ותמותה, בהשוואה למינון מניעתי סטנדרטי של הפרין בקרב מאושפזים עם COVID-19 ורמות D-Dimer מוגברות באופן משמעותי, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Internal Medicine.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים מאושפזים עם COVID-19 מצויים בסיכון מוגבר לתרומבואמבוליזם ורידי ועורקי ולתמותה. מטרתם במחקר הנוכחי הייתה לבחון את ההשפעות של מתן מינון טיפולי של הפרין במשקל מולקולארי נמוך, לעומת מתן מינון מניעתי סטנדרטי או מינון ביניים למניעת תרומבואמבוליזם בחולים בסיכון גבוה שאושפזו עם COVID-19.

מחקר HEP-COVID היה מחקר רב-מרכזי, אקראי, שכלל מבוגרים מאושפזים עם אבחנה של COVID-19 ורמות D-Dimer גבוהות למעלה מפי 4 מעל הטווח העליון של הנורמה או עם מדד הפרעת קרישה על-רקע אלח דם של 4 ומעלה, אשר טופלו ב-12 מרכזים ברחבי ארצות הברית.

מדגם מחקר כלל 257 חולים, מהם 253 חולים נכללו בניתוח הנתונים (גיל ממוצע של 66.7 שנים, 53.8% נשים); 249 חולים ענו על קריטריון ההכללה שכלל ריכוז מוגבר של D-Dimer ו-83 חולים (32.8%) קיבלו טיפול ביחידת טיפול נמרץ. מבין אלו, 124 חולים (49%) חולקו באקראי לטיפול במינון סטנדרטי ו-129 חולים חולקו באקראי לטיפול במינון מניעתי.

שיעורי תוצא היעילות העיקרי, תרומבואמבוליזם ורידי, תרומבואמבוליזם עורקי, או תמותה מכל-סיבה, עמדו על 41.9% מהחולים (52 מבין 124 חולים) עם מינון מניעתי סטנדרטי (28.2% אירועי תרומבואמבוליזם ורידי, 3.2% אירועי תרומבואמבוליזם עורקי ו-25.0% תמותה), לעומת 28.7% מהחולים (37 מבין 129 חולים) תחת מינון טיפולי (11.7% אירועי תרומבואמבוליזם ורידי, 3.2% אירועי תרומבואמבוליזם עורקי ו-19.4% תמותה).

ניתוח סטטיסטי הצביע על ירידה של 32% בסיכון לתוצא העיקרי (סיכון יחסי של 0.68, p=0.03), כולל ירידה בשיעורי תרומבואמבוליזם (29% לעומת 10.9%; סיכון יחסי של 0.37, p<0.001).

היארעות דימומים מג’וריים עמדה על 1.6% עם טיפול סטנדרטי לעומת 4.7% עם מתן מינון טיפולי (סיכון יחסי של 2.88, p=0.17).

החוקרים מדווחים כי השיפור בתוצא העיקרי תואר בקרב חולים שלא אושפזו ביחידת טיפול נמרץ (36.1% לעומת 16.7%; סיכון יחסי של 0.46, p=0.004), אך לא בחולים שאושפזו ביחידות טיפול נמרץ.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים במתן הפרין במינון טיפולי לחולים מאושפזים עם COVID-19, בהשוואה למתן מינון מניעתי, לאור ירידה באירועים תרומבואמבוליים מג’וריים ואירועי תמותה. ההשפעה של הפרין במינון טיפולי לא תוארה בחולים שאושפזו ביחידות טיפול נמרץ.

JAMA Intern Med. Published online October 7, 2021

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה