טיפול ב- Tocilizumab (אקטמרה) עשוי להביא להתייצבות או שיפור תפקוד ריאתי בחולים עם מחלת ריאות אינטרסטיציאלית מוקדמת על-רקע סקלרודרמה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Arthritis & Rheumatology.
החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של נתונים ממחקר כפל-סמיות, מבוקר-פלסבו בשלב 3, אשר כלל מתן Tocilizumab בזריקה תת-עורית לחולים עם סקלרודרמה ומחלת עור מתקדמת, תוך השלמת בדיקת CT חזה ברזולוציה גבוהה להערכת מעורבות ריאתית ופיברוזיס.
מדגם המחקר כלל 210 משתתפים, כאשר ב-136 מהם הייתה עדות למחלת ריאות אינטרסטיציאלית בתחילת המחקר והם חולקו באקראי לקבלת Tocilizumab במינון 162 מ"ג בשבוע או פלסבו, אשר ניתנו למשך 48 שבועות.
בתחילת המחקר, ב-75% מהחולים עם מחלת ריאות אינטרסטיציאלית תועדה מעורבות ריאתית בדרגה בינונית-עד-חמורה, אשר כללה הצללות זכוכית מט, שינויים במראה חלת-דבש ורטיקולציות פיברוטיות עם מעורבות של לפחות 20% מכלל הריאה.
בקרב חולים בקבוצת הטיפול ב- Tocilizumab תועדה ירידה ממוצעת של 0.1% במדד FVC (Forced Vital Capacity) לאורך 48 שבועת המחקר, זאת בהשוואה לירידה ממוצעת של 6.3% במדדי FVC בזרוע הפלסבו.
כאשר החוקרים סיווגו את המשתתפים לפי המעורבות הריאתית, באלו עם מחלת ריאות קלה שטופלו ב- Tocilizumab תועדה ירידה של 4.1% במדדי FVC, זאת בהשוואה לירידה של 10% במדד זה בזרוע הפלסבו; באלו עם מחלה בינונית תועדה עליה ממוצעת של 0.7% עם טיפול ב- Tocilizumab, בהשוואה לירידה של 5.7% במדדי FVC בזרוע הפלסבו. בחולים עם מעורבות ריאתית חמורה שטופלו ב- Tocilizumab תועדה עליה של 2.1% במדדי FVC, זאת בהשוואה לירידה של 6.7% במדדים אלו בזרוע הפלסבו.
בקרב מטופלים ב- Tocilizumab תועד גם שיפור מובהק סטטיסטית של 1.8% בהיקף המעורבות הריאתית, אשר תועד בעיקר בחולים עם מעורבות ריאתית נרחבת מלכתחילה. באלו עם מעורבות של למעלה מ-20% מכלל הריאה תועדה ירידה משמעותית של 4.9% בשטח הריאה המעורב, בעוד שבחולים בזרוע הפלסבו נרשמה עליה משמעותית בהיקף הפיברוזיס.
החוקרים כותבים כי חולים עם מחלת ריאות אינטרסטיציאלית על-רקע סקלרודרמה, בעיקר אלו עם מחלה בשלב מוקדם, מהווים קבוצה חשובה להתערבות מוקדמת שכן מחלת ריאות אינטרסטיציאלית בחולים אלו הינה ברובה לא-הפיכה.
Arthritis & Rheumatology 2021
לידיעה במדסקייפ