חדשות

ירידה בהמוגלובין במהלך אשפוז מלווה בסיכון מוגבר לתמותה שנה לאחר תסמונת כלילית חדה (J Am Coll Cardiol)

08/02/2021

 

מניתוח חדש של נתוני מחקר MATRIX עולה כי ירידה של 3 גרם/ד"ל ומעלה בריכוז המוגלובין בחולים המאושפזים עם תסמונת כלילית חדה, לאחר טיפול פולשני אך ללא עדות לדימום גלוי, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה לאחר שנה אחת.

 

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הנתונים ממחקר MATRIX (Minimizing Adverse Hemorrhagic Events by Transradial Access Site and Systemic Implementation of Angiox) לקביעת שיעורי ההיארעות, הגורמים המנבאים והמשמעות הפרוגנוסטית של ירידה בהמוגלובין במהלך האשפוז בחולים עם תסמונת כלילית חדה שטופלו באופן פולשני.

 

המשתתפים סווגו לפי נוכחות ירידת המוגלובין במהלך האשפוז והיקף הירידה בריכוז המוגלובין על-פי הערך ההתחלתי וערך השפל של המוגלובין וכן סווגו עוד לפי נוכחות דימום באשפוז. ירידה בהמוגלובין הוגדרה כמינימאלית (פחות מ-3 גרם/ד"ל), מינורית (3 גרם/ד"ל ועד 5 גרם/ד"ל), או מג'ורית (5 גרם/ד"ל ומעלה). ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקשר בין הירידה בריכוז המוגלובין ובין התמותה בחולים עם ובלי דימום גלוי.

 

מדגם המחקר כלל 7,781 משתתפים ששרדו 24 שעות לאחר ההקצאה האקראית עם נתונים זמינים אודות ריכוז המוגלובין, כאשר ב-6,504 חולים (83.6%) תועדה ירידת המוגלובין, מהם ב-5,756 (88.5%) לא הייתה עדות לדימום גלוי וב-748 חולים (11.5%) הייתה עדות לדימום גלוי.

 

בקרב משתתפים ללא דימום גלוי, ירידה בהמוגלובין לוותה בעליה בשיעורי התמותה לאחר שנה אחת, עם סיכון גבוה כפליים בנוכחות ירידה מינורית (יחס סיכון של 2.37, p=0.004) ומג'ורית (יחס סיכון של 2.58, p=0.054).

 

בקרב חולים עם דימום גלוי, הקשר בין ירידה מינורית ומג'ורית בריכוז המוגלובין ובין תמותה לאחר שנה אחת היה בכיוון דומה, אך עם רווח בר-סמך רחב יותר (יחס סיכון של 3.53, רווח בר-סמך 95% של 1.06-11.79 ויחס סיכון של 13.32, רווח בר-סמך 95% של 3.01-58.98, בהתאמה).

 

החוקרים מסכמים וכותבים כי בקרב חולים עם תסמונת כלילית חדה שטופלו באופן פולשני, ירידה של 3 גרם/ד"ל ומעלה בריכוז ההמוגלובין במהלך האשפוז, גם בהעדר דימום גלוי, תועדה לעיתים קרובות ולוותה בסיכון מוגבר לתמותה לאחר שנה אחת.

 

J Am Coll Cardiol. Published February 2, 2021.

 

לידיעה במדסקייפ

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2021 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני