חדשות

דגימת רוק יכולה לאבחן התקף לב (הודעת סורוקה)

16/09/2020

על פי החוקרים, בדיקת רוק פשוטה הבודקת רמות טרופונין תוכל לסייע באבחון מהיר של התקפי לב

מחקר חדש של המרכז הרפואי סורוקה מצא כי בדיקת רוק פשוטה תוכל לסייע באבחון מהיר של התקפי לב. המחקר הוצג לאחרונה בכנס האיגוד הקרדיולוגי האירופאי.

 

טרופונין לבבי, הוא חלבון המצוי באופן בלעדי בתאי שריר הלב. זיהוי של חלבון זה בבדיקת דם מלמדת באופן ספציפי על פגיעה קשה בתאי שריר הלב, ומהווה כיום את בדיקת הבחירה בזיהוי פגיעה לבבית בכלל ואוטם שריר הלב - "התקף לב" בפרט. כיום בדיקה זו דורשת אמצעי מעבדה משוכללים ומבוצעת רק במקומות נגישים לשירותי מעבדה מלאים, דוגמת בתי  חולים או חדרי מיון קדמיים.

 

במחקר שהוביל ד"ר רועי וסטרייך,רופא במערך הקרדיולוגי, יחד עם פרופ' דורון זגר, מנהל המערך הקרדיולוגי בסורוקה ופרופ' נמרוד מימון, מנהל מחלקת פנימית ב' בסורוקה, נלקחו  דגימות רוק מ 41  אנשים שעברו אוטם שריר הלב עם רמות טרופונין מוגברות מוכחות בבדיקת דם, ומ - 66  אנשים בריאים. הדגימות משתי הקבוצות נבדקו לנוכחות טרופונין כשמחצית מכל דגימה טופלה בטכנולוגיות שפותחו לשיפור יכולת האבחון של בדיקות רוק, והמחצית השנייה נותרה ללא טיפול. בדיקות הדם הקיימות כיום בבתי החולים נחשבות מדויקות ואמינות מאוד. עם זאת, יש להן מספר מגבלות. לדוגמא: הזמן לקבלת תשובה ארוך יותר מזה של בדיקת הרוק וביצוע הבדיקה ופענוחה מחייבים שימוש בציוד יקר שדרוש כוח אדם מיומן להפעלתו.

המחקר בוצע בשיתוף ד"ר יואב נוימן וד"ר עומר דויטש מחברת סליגנוסטיקס בע"מ, ומבוסס על טכנולוגיות אותן מפתחת החברה לאבחון מבוסס רוק.

תוצאות המחקר הראו כי רק ב  6.25% מדגימות הרוק הלא מטופלות של חולים שעברו התקף לב נמצא טרופונין  וכי בדגימות הרוק שטופלו על ידי טכנולוגיות מתקדמות, דוגמת הסרת עמילאז מדגימות רוק, נראו תוצאות חיוביות ב –37 מתוך 41  מהדגימות של החולים שעברו התקף לב, דבר המעיד על רמת דיוק של הבדיקה בכ- 90%.

 

ד"ר רועי וסטרייך, רופא במערך הקרדיולוגי בסורוקה:"בדיקת הרוק תאפשר למשתמשי קצה לבצע אותה כך שאם אדם חש כאב בחזה, או תסמינים קליניים אחרים, ניתן יהיה  לבדוק אותו ולהשתמש בבדיקה במקום בו נלקחה הדגימה ולקבל תשובה איכותית של 'כן או לא' באופן מיידי, עוד טרם הגעת המטופל לבית החולים, כך שלבדיקת טרופונין מבוססת רוק יש פוטנציאל בצמצום ביקורים מיותרים בחדרי המיון. אנו מקווים שהבדיקה תוביל להליך זריז, פשוט, נגיש ומדוייק עבור אלה שזקוקים לה, יזרז אבחון וטיפול נכון ויציל חיים ".

 

ד"ר וסטרייך מוסיף: " דרוש מחקר נוסף לקביעת משך הזמן בו לוקח לטרופונין לעלות ברוק לרמה הניתנת לזיהוי. ובחינת הזמן בו רמתו נשארת כזו לאחר ההתקף, בהשוואה לתהליכים המקבילים בדם. כמו כן, עלינו להבין כמה נבדקים יאובחנו בטעות עם נזק לבבי וכמה חולים "אמיתיים" לא יאובחנו".

 

פרופ' דורון זגר (בתמונה) , מנהל המערך הקרדיולוגי נשיא האיגוד הקרדיולוגי בישראל: "ישנו צורך רב בשיפור הנגישות של הבדיקות לאיבחון מהיר של אוטם שריר הלב. בדיקות זמינות ופשוטות יותר עשויות לאפשר אבחנה מוקדמת של אוטם שריר הלב גם בקהילה, באמבולנסים ובמקומות מרוחקים. לתבחין הרוק שלפנינו יש פוטנציאל רב לאפשר אבחנה או שלילה של אוטם שריר הלב בשלב מוקדם וגם מחוץ לביה"ח. ידרש כמובן מחקר נוסף על מנת לבסס את מקומה של בדיקה חדשה זו בשיגרה הקלינית".

 

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני