טיפול ב- Tenofovir Alafenamide (ומלידי) היה בטוח, נסבל היטב ומנע מעבר נגיפי HBV (Hepatitis B Virus) מאם הרה לתינוקות, כך עולה מנתונים שהוצגו במהלך כנס ה-The Liver Meeting Digital Experience.
כיום, אין נתונים רבים אודות הבטיחות והיעילות של Tenofovir Disproxil Fumarate (TDF) או Tenofovir Alafenamide (TAF) בנשים הרות עם זיהום כרוני בנגיף HBV, למרות התוויה מקובלת בסין למתן הטיפול בנשים הרות.
החוקרים השלימו מחקר רב-מרכזי במטרה לבחון את הבטיחות והיעילות של TAF במניעת הדבקה בנגיף HBV מאם לילד. המחקר כלל אימהות שחולקו לקבלת טיפול ב-TAF (103 נשים) או TDF (104 נשים) בהתאם להעדפת המטופלת וכל התינוקות קיבלו טיפול מונע.
במסגרת המחקר נבחנו אירועים חריגים, סיבוכים, עליית ALT ושינויים בתפקוד כלייתי של האם בלידה, לאחר שלושה ולאחר שישה חודשים מהלידה. עוד בחנו החוקרים את בטיחות הטיפול בתינוקות, כולל הערכה של פגמים מבניים בלידה, מדדי אפגר וממצאים חריגים מהלידה ועד גיל 7 חודשים.
בעת התחלת הטיפול, גיל ההיריון הממוצע עמד על שבוע אחד, ריכוז ALT עמד על 112.5 יחידות/ליטר ורמות HBV DNA עמדו על 4.6log10 IU/mL. האימהות והתינוקות היו במעקב הדוק למשך עד שבעה חודשים לאחר הלידה.
לאורך טיפול במשך 96.1 שבועות בנשים שטופלו ב-TAF ו-98.7 שבועות בנשים שטופלו ב-TDF, החוקרים זיהו סבילות טובה של הטיפול. האירועים החריגים הנפוצים כללו בחילות (29.1% ו-31.7% מהאימהות, בהתאמה) והסיבוך האימהי הנפוץ ביותר היה פקיעה מוקדמת של הקרומים (12.6% ו-13.5%, בהתאמה). לאחר התחלת TAF בשבוע 12, אם אחד עברה הפלה מושרית בגיל היריון של 23 שבועות עקב חיך ושפה שסועה; החוקרים מציינים כי מום זה מתפתח לאחר 6-10 שבועות היריון. בנוסף, לא תועדו מומים מולדים בקרב תינוקות וההתפתחות הגופנית והנוירולוגית הייתה תקינה לאורך המעקב. שיעורי העברת הזיהום מהאם לילד ירדו ל-0%.
ממצאי המחקר מעידים כי TAF ו-TDF הדגימו בטיחות ויעילות דומים באימהות עם זיהום פעיל בנגיף HBV לאורך כשנתיים של טיפול. הטיפול ב-TAF עשוי לשמש כחלופה לאימהות עם זיהום כרוני פעיל בנגיף HBV.
מתוך כנס The Liver Meeting Digital Experience
לידיעה ב-Healio