Bipolar Disorder

שליטה על כעסים קשורה לסיכון מופחת לפתח תסמיני PTSD / מאמרם של ד”ר גדי גילעם ופרופ’ תלמה הנדלר ב”הארץ”

במאמר המתפרסם היום באתר “הארץ” מציגים ד”ר גדי גילעם, פוסט-דוקטורנט במרכז סגול לתפקודי המוח שבמרכז הרפואי ת”א ובבית הספר למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת ת”א, ופרופ’ תלמה הנדלר, ראש מרכז סגול לתפקודי המוח במרכז הרפואי ת”א, ופרופסור מן המניין בבית הספר למדעי הפסיכולוגיה, בבית הספר לרפואה ובבית הספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת ת”א, את מחקרם אשר מצא קשר בין היכולת לווסת כעסים לבין הסיכון לפתח תסמיני PTSD .

למחקר היו שני חלקים, הראשון פורסם ב-Neuroimage  לפני כשנתיים, והשני לפני כחודשיים ב-Psychol Med .

במחקרים השתתפו חיילים קרביים, לפני ואחרי מסלול אימונים של שנה, ונעשה שימוש ב-fMRI שהדגים קשר בין מצבי כעס לפעילות באיזור ה-Ventromedial Prefrontal Cortex, ובקיצור vmPFC , שאחראי גם לבקרת רגשות וויסותם, כאשר למשתתפים שהגיבו בפחות כעס לגירויים “מעצבנים” , הייתה פעילות יתר באיזור ה-vmPFC.

לעומת זאת נמצא שלנבדקים שהגיבו יותר באגרסיביות היתה פעילות יתר בגרעין ששמו Locus Coeruleus) LC), אשר מפריש את המוליך העצבי המעורר נוראדרנלין, בעיקר במצבי דחק, וקשור להתנהגויות אגרסיביות.

בחלק השני של המחקר המטרה הייתה לבדוק את תגובת המוח לכעסים לאחר שנת אימונים שכללה גם מצבי דחק.

נמצאה עלייה בתסמיני פוסט-טראומה בקרב החיילים , אך לא אצל האזרחים ששימשו כקבוצת ביקורת. נמצא גם כי החיילים שהיתה להם פעילות חזקה יותר ב-vmPFC בתחילת הטירונות, פחות סבלו מתסמיני פוסט-טראומה בסוף האימון הקרבי.

מאידך נמצא שעלייה בפעילות ה- LC בין שתי נקודות הזמן, הייתה קשורה ליותר תסמיני פוסט-טראומה .

כלומר, מי שמצליח לווסת כעס טוב יותר הוא בעל סיכון נמוך יותר לפתח תסמיני פוסט-טראומה.

המחברים מסכמים את המאמר בהמלצה : “אם נוכל לשפר את יכולת ויסות הכעס ואולי אף את יכולת הוויסות הרגשי של אנשים, נוכל להפוך אותם לעמידים יותר ללחץ כרוני ולהשפעתו השלילית. כלומר המחקר מניח את הבסיס לטיפול מוחי עתידי, בפרט בהפרעות שכוללות כעס בלתי נשלט. כיום אנו בוחנים אפשרות שכזו במסגרת מחקר המשך (בשיתוף ד”ר רני אבנד מהמכון הלאומי לבריאות הנפש בארה”ב, NIMH) – גרייה חשמלית להגברת פעילות ה-vmPFC של נבדקים בריאים במטרה להפחית כעס ואגרסיות.”

למאמר ב”הארץ”

Neuroimage.2015 Oct 15;120:400-11.

Psychol Med.2017 Jul;47(9):1561-1572

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • יעילות ובטיחות Iloperidone לטיפול במאניה ביפולארית (J Clin Psych)

    יעילות ובטיחות Iloperidone לטיפול במאניה ביפולארית (J Clin Psych)

    מנתונים חדשים בשלב 3 שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Psychiatry עולה כי Iloperidone (פנאפט), תרופה מדור-שני של אנטי-פסיכוטיות המשמשת לטיפול בסכיזופרניה, מהווה אפשרות טיפול בטוחה ויעילה כנגד מאניה ביפולארית. מטרת המחקר הייתה לבחון אם הטיפול התרופתי ב- Iloperidone מפחית תסמיני מאניה ביפולארית. לצורך כך, החוקרים השלימו מחקר אקראי, כפל-סמיות, מבוקר-פלסבו, בשלב 3, אשר כלל […]

  • בדיקת דם עשויה לסייע באבחנה של הפרעה דו-קוטבית (JAMA Psychiatry)

    בדיקת דם עשויה לסייע באבחנה של הפרעה דו-קוטבית (JAMA Psychiatry)

    בדיקת דם להערכת סמנים בדם הקשורים עם תסמיני מאניה עשויה לסייע בזיהוי חולים עם הפרעה דו-קוטבית אשר אובחנו בשוגג בעבר כלוקים בהפרעת דיכאון מג’ורית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry.  מהנתונים עולה כי הבדיקה עשויה לזהות עד 30% מהחולים עם הפרעה דו-קוטבית לבדה ועשויה להיות יעילה עוד יותר בשילוב עם הערכה פסיכומטרית […]

  • הקשר בין חשיפה לקרב ובין הסיכון לאובדנות ביוצאי צבא (J Affect Disord)

    הקשר בין חשיפה לקרב ובין הסיכון לאובדנות ביוצאי צבא (J Affect Disord)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Affective Disorders מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש ביוצאי צבא ארצות הברית, מהן עולה קשר מורכב בין חשיפה לקרב, תסמונת דחק בתר חבלתית, אמונה דתית/רוחנית ובין סיכון לאובדנות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי העלייה בשיעורי אובדנות בקרבי יוצאי צבא ארצות הברית מהווה מגמה מטרידה. חשיפה לקרב זוהה כגורם מנבא […]

  • חשיבות בדיקות סקר להפרעות אכילה בחולים עם הפרעה דו-קוטבית (J Affect Disorders)

    חשיבות בדיקות סקר להפרעות אכילה בחולים עם הפרעה דו-קוטבית (J Affect Disorders)

    הפרעות אכילה מתוארות בשכיחות גבוהה בחולים עם הפרעה דו-קוטבית, בפרט באלו עם הפרעה דו-קוטבית מסוג II, כך עולה מנתונים אודות למעלה מ-2,000 חולים, שפורסמו בכתב העת Journal of Affective Disorders. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקר קודם של חולים עם הפרעות דו-קוטביות הדגים שיעור גבוה של הפרעות פסיכיאטריות, כולל הפרעות אכילה ויש עוד ועוד עדויות […]

  • אבחנה של הפרעה דו-קוטבית מלווה בסיכון גבוה פי שש לתמותה מוקדמת (BMJ Mental Health)

    אבחנה של הפרעה דו-קוטבית מלווה בסיכון גבוה פי שש לתמותה מוקדמת (BMJ Mental Health)

    הפרעה דו-קוטבית מלווה בסיכון גבוה פי שש לתמותה מוקדמת עקב סיבות חיצוניות וסיכון גבוה כפליים לתמותה מוקדמת עקב מחלה סומאטית, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת BMJ Mental Health. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הפרעה דו-קוטבית מלווה בסיכון מוגבר לתמותה, אך אין עדויות רבות באשר לסיבות הספציפיות לתמותה. מטרתם כעת הייתה […]

  • עדויות עולם-אמיתי תומכות בתועלת של ליתיום ותרופות אנטי-פסיכוטיות בזריקה ארוכת-טווח לטיפול בהפרעה דו-קוטבית (Br J Psychiatry)

    עדויות עולם-אמיתי תומכות בתועלת של ליתיום ותרופות אנטי-פסיכוטיות בזריקה ארוכת-טווח לטיפול בהפרעה דו-קוטבית (Br J Psychiatry)

    במאמר שפורסם בכתב העת British Journal of Psychiatry מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולות עדויות התומכות בתועלת של ליתיום ותרופות אנטי-פסיכוטיות בזריקה ארוכת-טווח לטיפול בהפרעה דו-קוטבית, עם הפחתת הסיכון לאשפוזים פסיכיאטריים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בשנים האחרונות חלו שינויים בדפוסי הטיפול התרופתי כנגד הפרעה דו-קוטבית. מטרתם כעת הייתה להשוות את היעילות בתנאי […]

  • האם לטיפול אנטי-פסיכוטי השפעה על הסיכון לסרטן שד בנשים עם הפרעה דו-קוטבית או סכיזופרניה? (Psychiatry Res)

    האם לטיפול אנטי-פסיכוטי השפעה על הסיכון לסרטן שד בנשים עם הפרעה דו-קוטבית או סכיזופרניה? (Psychiatry Res)

    במאמר שפורסם בכתב העת Psychiatry Research מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול בתרופות אנטי-פסיכוטיות מדור ראשון או מדור שני מלווה בסיכון מוגבר לסרטן שד בנשים עם הפרעה דו-קוטבית, כאשר בנשים עם סכיזופרניה תועד סיכון מוגבר למחלה הממארת רק עם תרופות אנטי-פסיכוטיות מדור ראשון. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי נתונים אפידמיולוגיים תומכים […]

  • משחק טטריס עשוי למנוע PTSD לאחר אירוע טראומטי (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-APA)

    משחק טטריס עשוי למנוע PTSD לאחר אירוע טראומטי (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-APA)

    משחק טטריס בתוך 72 שעות מאירוע טראומטי עשוי להפחית את שכיחות זיכרונות חודרניים למשך עד חמישה שבועות, כך עולה מנתונים חדשים שהוצגו כפוסטר במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Psychiatric Association. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתונים רבים אודות אפשרויות התערבות לאחר-חשיפה למניעת תסמונת דחק בתר חבלתית (או Posttraumatic Stress Disorder), מאחר וכ-85% מאלו הנחשפים […]

  • חוסר היענות לטיפול תרופתי נפוץ בקרב חולים עם הפרעה ביפולארית (J Affect Dis)

    חוסר היענות לטיפול תרופתי נפוץ בקרב חולים עם הפרעה ביפולארית (J Affect Dis)

    למעלה ממחצית מהחולים עם הפרעה ביפולארית לא ניפקו לפחות מרשם אחד לטיפול תרופתי במייצבי מצב רוח או תכשירים אנטי-פסיכוטיים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Affective Disorders. קרוב לשליש מהחולים במחקר פספסו לפחות 20% מהתרופות שלהם. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אי-היענות לטיפול תרופתי נפוצה בחולים עם הפרעה ביפולארית, אך ההיקף […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה