הנחיות עדכניות בנושא מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD או Chronic Obstructive Pulmonary Disease) מדגישות את השינויים באבחנה, גישות להפחתת עוצמת טיפול, אפשרויות טיפול לא-תרופתי ושמות דגש על חשיבות מחלות-רקע בטיפול בחולים אלו.
דו"ח GOLD (Global Strategy for the Diagnosis, Management, and Prevention of COPD) פורסם בכתב העת American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine והינו תוצאה של שיתוף פעולה של 22 מומחי COPD.
בדומה לעבר, ההנחיות ממליצות על הערכת נוכחות COPD בחולים עם היסטוריה של גורמי סיכון או קוצר נשימה, שיעול כרוני או ייצור כיח, באמצעות ספי FEV1/FVC נמוכים מ-0.70 לאחר מתן מרחיבי סמפונות. בנוסף להיסטוריה משפחתית, גורמי סיכון מילדות כוללים משקל לידה נמוך וזיהומים נשימתיים בילדות. גורמי סיכון אחרים כוללים חשיפה לעישון סיגריות, עדן דלק חימום או בישול ביתי ואבק תעשייתי, אדים, גזים וכימיקאלים אחרים.
אחד השינויים המרכזיים בהנחיות המעודכנות נוגע להפרדת הערכת תסמינים מהערכת תפקודי ריאות. למרות שתפקודי ריאות נדרשים לקביעת האבחנה, הערכת יעדים צריכה להתבסס על תסמינים, סיכון להתלקחות וקביעת ההשפעה של המחלה על המצב הבריאותי הכללי של החולים. ההערכה יכולה לשמש לאחר מכן לסיווג החולים לקטגוריה A, B, C או D, המסייעת בהנחיית הטיפול.
השינוי המג'ורי היה ההתייחסות לתפקודי ריאות כבדיקה לאבחנה וכן להערכת חומרת החסימה, אך הסרת ממצאי תפקודי ריאות במכלול השיקולים בנושא טיפול תרופתי, למעט חריג יחיד. תפקודי ריאות עדיין מהווה בדיקה אבחנתית מרכזית וחשובה בהגדרת חומרת חסימת זרימת האוויר. מבחינה הטיפול, לבדיקה זו חשיבות מוגבלת בנושא אפשרויות הטיפול התרופתי, למעט Rfolumilast.
למרות זאת, טווחי סף בבדיקת תפקודי ריאות עדיין חשובים לטיפולים אחרים. יש להם חשיבות לטיפולים לא-תרופתיים, כולל פרוצדורות הקטנת נפח ריאה והשתלת ריאה. עוד מציינים הכותבים כי ההמלצות החדשות כוללות שינוי קל בהגדרת התלקחות, שהיא פשוטה ומעשית יותר, ביחד עם תיאור מבוסס-עדויות טוב יותר של הטיפול והמניעה הטובים ביותר.
תוספת נוספת לדו"ח החדש כוללת דיון מעמיק באשר לגישות להגברת והפחתת עצימות הטיפול, בעוד שדיווחים קודמים התמקדו בעיקר בהמלצות לטיפול ראשוני.
ההנחיות כוללות גם דגש רב יותר על שימוש במרחיבי סמפונות משולבים כטיפול קו-ראשון.
ההנחיות העדכניות כוללות סקירה מקיפה של אפשרויות טיפול לא-תרופתי, בנוסף להקפדה על חיסון כנגד שפעת ודלקת ריאות להפחתת הסיכון לזיהומים בדרכי נשימה תחתונות. המרכיב החשוב ביותר בכל תכנית טיפול הינו הפסקת עישון ושיקום ריאתי.
טיפול בחמצן עשוי להגדיל את ההישרדות של החולים עם היפוקסמיה חמורה במנוחה, אם כי טיפול ארוך-טווח בחמצן בחולים עם COPD יציב והיפוקסמיה מתונה או במאמצים אינו מביא להארכת תוחלת החיים או להפחתת הסיכון לאשפוזים. עדויות באשר לתועלת של תמיכה נשימתית עדיין אינן ברורות, אם כי בחולים עם דום נשימה חסימתי בשינה יש מקום לטיפול ב-CPAP לשיפור ההישרדות והפחתת סיכון לאשפוזים.
Am J Respir Crit Care Med. Published online January 27, 2017
לידיעה במדסקייפ