COPD

הנחיות מעודכנות בנוגע לאפשרויות טיפול במחלת ריאות חסימתית כרונית (Am J Respir Crit Care Med.)

הנחיות עדכניות בנושא מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD או Chronic Obstructive Pulmonary Disease) מדגישות את השינויים באבחנה, גישות להפחתת עוצמת טיפול, אפשרויות טיפול לא-תרופתי ושמות דגש על חשיבות מחלות-רקע בטיפול בחולים אלו.

דו”ח GOLD (Global Strategy for the Diagnosis, Management, and Prevention of COPD) פורסם בכתב העת American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine והינו תוצאה של שיתוף פעולה של 22 מומחי COPD.

בדומה לעבר, ההנחיות ממליצות על הערכת נוכחות COPD בחולים עם היסטוריה של גורמי סיכון או קוצר נשימה, שיעול כרוני או ייצור כיח, באמצעות ספי FEV1/FVC נמוכים מ-0.70 לאחר מתן מרחיבי סמפונות. בנוסף להיסטוריה משפחתית, גורמי סיכון מילדות כוללים משקל לידה נמוך וזיהומים נשימתיים בילדות. גורמי סיכון אחרים כוללים חשיפה לעישון סיגריות, עדן דלק חימום או בישול ביתי ואבק תעשייתי, אדים, גזים וכימיקאלים אחרים.

אחד השינויים המרכזיים בהנחיות המעודכנות נוגע להפרדת הערכת תסמינים מהערכת תפקודי ריאות. למרות שתפקודי ריאות נדרשים לקביעת האבחנה, הערכת יעדים צריכה להתבסס על תסמינים, סיכון להתלקחות וקביעת ההשפעה של המחלה על המצב הבריאותי הכללי של החולים. ההערכה יכולה לשמש לאחר מכן לסיווג החולים לקטגוריה A, B, C או D, המסייעת בהנחיית הטיפול.

השינוי המג’ורי היה ההתייחסות לתפקודי ריאות כבדיקה לאבחנה וכן להערכת חומרת החסימה, אך הסרת ממצאי תפקודי ריאות במכלול השיקולים בנושא טיפול תרופתי, למעט חריג יחיד. תפקודי ריאות עדיין מהווה בדיקה אבחנתית מרכזית וחשובה בהגדרת חומרת חסימת זרימת האוויר. מבחינה הטיפול, לבדיקה זו חשיבות מוגבלת בנושא אפשרויות הטיפול התרופתי, למעט Rfolumilast.

למרות זאת, טווחי סף בבדיקת תפקודי ריאות עדיין חשובים לטיפולים אחרים. יש להם חשיבות לטיפולים לא-תרופתיים, כולל פרוצדורות הקטנת נפח ריאה והשתלת ריאה. עוד מציינים הכותבים כי ההמלצות החדשות כוללות שינוי קל בהגדרת התלקחות, שהיא פשוטה ומעשית יותר, ביחד עם תיאור מבוסס-עדויות טוב יותר של הטיפול והמניעה הטובים ביותר.

תוספת נוספת לדו”ח החדש כוללת דיון מעמיק באשר לגישות להגברת והפחתת עצימות הטיפול, בעוד שדיווחים קודמים התמקדו בעיקר בהמלצות לטיפול ראשוני.

ההנחיות כוללות גם דגש רב יותר על שימוש במרחיבי סמפונות משולבים כטיפול קו-ראשון.

ההנחיות העדכניות כוללות סקירה מקיפה של אפשרויות טיפול לא-תרופתי, בנוסף להקפדה על חיסון כנגד שפעת ודלקת ריאות להפחתת הסיכון לזיהומים בדרכי נשימה תחתונות. המרכיב החשוב ביותר בכל תכנית טיפול הינו הפסקת עישון ושיקום ריאתי.

טיפול בחמצן עשוי להגדיל את ההישרדות של החולים עם היפוקסמיה חמורה במנוחה, אם כי טיפול ארוך-טווח בחמצן בחולים עם COPD יציב והיפוקסמיה מתונה או במאמצים אינו מביא להארכת תוחלת החיים או להפחתת הסיכון לאשפוזים. עדויות באשר לתועלת של תמיכה נשימתית עדיין אינן ברורות, אם כי בחולים עם דום נשימה חסימתי בשינה יש מקום לטיפול ב-CPAP  לשיפור ההישרדות והפחתת סיכון לאשפוזים.

Am J Respir Crit Care Med. Published online January 27, 2017

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • טיפול ב-Trimethoprim-Sulfamethoxazole למניעת PJP בחולים עם וסקוליטיס מפחית במקביל את הסיכון לזיהומים חמורים אחרים

    טיפול ב-Trimethoprim-Sulfamethoxazole למניעת PJP בחולים עם וסקוליטיס מפחית במקביל את הסיכון לזיהומים חמורים אחרים

    טיפול מונע ב- Trimethoprim-Sulfamethoxazole(או TMP-SMX) מפחית את הסיכון לזיהומים חמורים בהיקף של 50% בחולים עם אבחנה של וסקוליטיס על-רקע ANCA (או Antineutrophil Cytoplasmic Antibody), כאשר התועלת הגדולה ביותר תועדה במהלך 180 הימים הראשונים לטיפול, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Arthritis & Rheumatology. המחקר התצפיתי נועד לבחון את ההשפעה של טיפול מונע ב- TMP-SMX על […]

  • מהו קו טיפול תרופתי שני הטוב ביותר בנשים עם אפילפסיה?

    מהו קו טיפול תרופתי שני הטוב ביותר בנשים עם אפילפסיה?

    החלפת טיפול מונותרפי ותוספת טיפול הדגימו יעילות דומה כקו-טיפול שני בנשים עם אפילפסיה מוכללת אידיופטית, ללא הבדלים משמעותיים בשיעורי הכישלון בין הטיפולים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים השלימו מחקר רטרוספקטיבי רב-מרכזי שכלל נתונים מ-18 מרכזים לטיפול באפילפסיה בארבע מדינות בין השנים 1995 עד 2023 כאשר חציון משך המעקב […]

  • טיפול קדם-ניתוחי במעכבי SGLT-2 מלווה בסיכון נמוך יותר לנזק כלייתי חד לאחר-ניתוח

    טיפול קדם-ניתוחי במעכבי SGLT-2 מלווה בסיכון נמוך יותר לנזק כלייתי חד לאחר-ניתוח

    טיפול קדם-ניתוחי בתרופות ממשפחת מעכבי SGLT-2 (או Sodium Glucose Cotransporter) הפחית את הסיכון לנזק כלייתי חד לאר התערבות כלייתית בהיקף של 31%, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דיווחי מקרים ומחקרים רטרוספקטיביים קטנים הצביעו על סיכון מוגבר לקטואצידוזיס אאוגליקמי לאחר-ניתוח ונזק כלייתי חד בחולים תחת טיפול […]

  • חשיפה של תינוקות שנולדו מוקדם לאנטיביוטיקה עשויה להשפיע על התפקוד הריאתי בילדות

    חשיפה של תינוקות שנולדו מוקדם לאנטיביוטיקה עשויה להשפיע על התפקוד הריאתי בילדות

    בתינוקות שנולדו מוקדם ונחשפו למחזורי טיפול אנטיביוטי מרובים סביב הלידה תועדה ירידה בתפקוד הריאתי וסיכון מוגבר לאירועי אסתמה בגיל בית-ספר , בהשוואה לאלו עם חשיפה מעטה יותר לטיפול אנטיביוטי, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מדגם המחקר כלל 3,820 תינוקות שנולדו לאחר 22-36 שבועות היריון ובמשקל לידה נמוך (פחות מ-1500 גרם); התינוקות […]

  • טיפול ב-Rifaxmin-Alpha בחולים עם שחמת כבד עשוי להפחית את הפניות לטיפול רפואי ואנצפלופתיה כבדית

    טיפול ב-Rifaxmin-Alpha בחולים עם שחמת כבד עשוי להפחית את הפניות לטיפול רפואי ואנצפלופתיה כבדית

    מנתונים שפורסמו בכתב העת United European Gastroenterology Journal עולה כי מתן Rifaxmin-Alpha למניעה שניונית בחולים עם שחמת כבד ואנצפלופתיה כבדית הובילה לירידה משמעותית בפניה לשירותים רפואיים, כולל הפחתת אשפוזים וביקורים במרפאות חוץ, עם פחות אירועי אנצפלופתיה כבדית וללא שינויים משמעותיים בהוצאות טיפול רפואי. מחקר העוקבה מבוסס על נתונים מרשומות רפואיות ממוחשבות בין מרץ 2010 ועד […]

  • חשיפה לעובש בבית מעלה את הסיכון לדלקת ריאות מרגישות יתר

    חשיפה לעובש בבית מעלה את הסיכון לדלקת ריאות מרגישות יתר

    סדרת מקרים גדולה מצפון טקסס זיהתה עובש ביתי כגורם הפיך להתפתחות דלקת ריאות מרגישות יתר (Hypersensitivity Pneumonitis), כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת PLoS One. שינויי אקלים ודפוסי מזג אוויר קיצוני מעודדים התפתחות עובש, בעוד שהסרת העובד עשויה להביא לשיפור התוצאות. המחקר הרטרוספקטיבי כלל 231 משתתפים (גיל ממוצע של 62.9 שנים, 40.7% גברים) עם […]

  • האם יש להפסיק את הטיפול באספירין סביב ניתוח מוח?

    האם יש להפסיק את הטיפול באספירין סביב ניתוח מוח?

    הפסקת טיפול באספירין למשך 12 ימים סביב ניתוח מוח אינה מלווה בירידה בהישנות המטומה סב-דוראלית כרונית בקשישים שהופנו לניתוח חירור גולגולת (Burr Hole) לעומת המשך טיפול באספירין, כך עולה מתוצאות מחקר חדש הקוראות תיגר על הגישות המקובלות כיום ופורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מחקר SECA הינו מחקר אקראי, מבוקר-פלסבו, שכלל 155 מבוגרים (גיל ממוצע של […]

  • עדויות חדשות תומכות בתועלת ארוכת-טווח של Nemolizumab לטיפול פרוריגו נודולריס

    עדויות חדשות תומכות בתועלת ארוכת-טווח של Nemolizumab לטיפול פרוריגו נודולריס

    במאמר שפורסם בכתב העת British Journal of Dermatology מדווחים חוקרים מיפן על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי Nemolizumab נסבל היטב והוביל להקלה ארוכת טווח בגרד וחומרת מחלה לצד שיפור איכות החיים של חולים עם פרוריגו נודולריס לאורך 68 שבועות. עוד עולה מהנתונים כי החולים הצליחו להפחית את היקף השימוש בטיפול מקומי בקורטיקוסטרואידים. המחקר האקראי, […]

  • טיפול ב-Apremilast מפחית מסת שומן ופעילות מחלה בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית

    טיפול ב-Apremilast מפחית מסת שומן ופעילות מחלה בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית

    טיפול ב- Apremilast(אוטזלה) במשך שנה אחת הפחית משמעותית שומן בטני ושמר על מסת גוף רזה בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית, לצד שיפור משמעותי בפעילות המחלה, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת The Journal of Rheumatology. באלו עם השמנת-יתר תועדה הירידה המשמעותית ביותר במסת השומן. החוקרים השלימו מחקר רב-מרכזי, לא-אקראי, במטרה לבחון את ההשפעות של טיפול […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך