Celiac

חשיפה גבוהה יותר לכולסטרול LDL בגיל צעיר מעלה סיכון למחלת לב כלילית בגיל מבוגר יותר (JAMA Cardiology)

כולסטרול עורק

מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק

חשיפה גבוהה יותר לכולסטרול LDL (LDL-C) במהלך הבגרות הצעירה ובגילאי הביניים קשורה לסיכון גבוה משמעותית למחלות לב כליליות (CHD), ללא קשר לרמות השומנים באמצע החיים, כך עולה ממחקר חדש שפורסם ב-JAMA Cardiology. המחקר כלל נתונים מאוגדים מארבעה מחקרים פרוספקטיביים, שכללו למעלה מ-18,000 משתתפים בגיל ממוצע של 56 שנים, כדי להעריך קשר פוטנציאלי בין חשיפה מצטברת ל-LDL-C, ממוצע זמן משוקלל לחשיפה ל-LDL ושינוי ב-LDL-C מגילאי הבגרות הצעירה עד גילאי הביניים ומחלות לב וכלי דם (CVD). תקופת המעקב החציונית במחקר הייתה 16 שנים. המחקר הראה כי לאחר התאמה למספר משתנים, אנשים עם החשיפה המצטברת הגדולה ביותר ורמות הכולסטרול הגבוהות ביותר לאורך זמן היו בהתאמה בסיכון גבוה פי 1.6 ו-1.7 ל-CHD, בהשוואה לאלה עם החשיפה המצטברת הנמוכה ביותר וזמן החשיפה הקצר ביותר. “סביר להניח כי רמות שומנים אופטימליות בשלב מוקדם של החיים ושמירה על רמות אופטימליות אלה במהלך הבגרות עשויה למנוע ביעילות רבה יותר מחלות לב וכלי דם, בניגוד לפרדיגמה הנוכחית של דחיית הורדת LDL-C לגילאים מאוחרים יותר כאשר טרשת עורקים ככל הנראה כבר מתקדמת”, אמר מחבר המחקר.

המגמות שנצפו במחקר היו דומים בקרב גברים ונשים; עם זאת, הקשרים בין רמות LDL-C וזמן חשיפה ל-LDL-C לתחלואה קרדיו-וסקולרית “נראו חזקים יותר בקרב משתתפים שזיהו את עצמם כלבנים שאינם היספנים, בהשוואה לאלה שזיהו את עצמם כשחורים שאינם היספנים”. מצד שני, בבדיקה לאינטראקציה לא נצפתה עדות להבדל לפי גזע ואתניות, מציינים המחברים. בקרב המשתתפים שמעולם לא השתמשו בתרופות להורדת שומנים (n = 15,626), רמת זמן החשיפה ל-LDL-C נשארה קשורה באופן משמעותי ל-CHD. “ההחלטות הקליניות מונחות כיום על ידי ערכי LDL-C, בעוד שממצאינו מצביעים על כך ששילוב של בדיקות LDL-C סדרתיות ונטל LDL-C מצטבר לאורך שנים בפרקטיקה הקלינית עשוי לחדד עוד יותר את הערכת הסיכון לאירועי לב וכלי דם ולעזור לבסס אסטרטגיות למניעה ראשונית”, אמר מחבר המחקר.

בתגובה למחקר אמרה פרופ’ אן מארי נוואר, פרופסור חבר לרפואה (קרדיולוגיה), מהמרכז הרפואי UT Southwestern, דאלאס, טקסס, כי היא חושבת שההנחיות הנוכחיות “מפספסות הזדמנות עצומה להפחית את הסיכון ללקות במחלות לב וכלי דם על ידי תת-טיפול ב-LDL-C אצל צעירים”. נכון לעכשיו, “אלה עם ערכי LDL גבוהים מומלצים לטיפול רק אם יש להם LDL-C גבוה במיוחד או גורמי סיכון אחרים – זאת למרות הידע שלנו כי השארת LDL-C ללא טיפול גם אם היא מוגברת קלות (כלומר, מעל 100 מ”ג/dL) בשלב מוקדם של החיים מאפשר חשיפה פוטנציאלית לליפופרוטאינים של עשרות שנים”, אמרה נוואר, שחיברה מאמר מערכת מלווה ולא הייתה מעורבת במחקר. “אסור לנו לאפשר לסיכון הקשור לשומנים להצטבר ללא טיפול כשיש לנו טיפולים בטוחים ויעילים”, אמרה.


לכתבה ב-Medscape

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • חשיבות טיפול מוקדם לאיזון יתר לחץ דם

    חשיבות טיפול מוקדם לאיזון יתר לחץ דם

    בחולים עם יתר לחץ דם לא-מטופל או לא-מאוזן שהחלו טיפול תרופתי מונותרפי לאיזון לחץ דם במהלך החודש הראשון לאחר האבחנה תועד סיכוי גבוה יותר להשגת איזון לחץ דם בתוך שישה חודשים, בהשוואה לאלו שהחלו בטיפול בשלב מאוחר יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Hypertension. למרות שאיזון לחץ הדם נשמר לאורך 30 חודשים, בלמעלה מ-30% […]

  • היפרגליקמיה ממושכת מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב בצעירים

    היפרגליקמיה ממושכת מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב בצעירים

    היפרגליקמיה ממושכת ותנגודת מוגברת לאינסולין עלולים להביא לעליה בסיכון לפגיעה במבנה ותפקוד הלב בצעירים עם מדד מסת גוף תקין, כאשר בנשים ההשפעה חמורה יותר מגברים, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי היפרגליקמיה ותנגודת לאינסולין הם מציבים מקדימים הופעת סוכרת מסוג 2 בצעירים ומלווים בשינויים במבנה הלב וכלי הדם, […]

  • כריתת אדרנל במקרים של MACS עשויה לשפר את איזון לחץ הדם

    כריתת אדרנל במקרים של MACS עשויה לשפר את איזון לחץ הדם

    בחולים עם אינסידנטלומה חד-צדדית של האדרנל עם MACS (או Mild Autonomous Cortisol Secretion), כריתת אדרנל מהווה התערבות נסבלת היטב ויעילה בהפחתת או הפסקת טיפול תרופתי לאיזון יתר לחץ דם, תוך שמירה על מדדי לחץ דם בטווח התקין, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת The Lancet Diabetes & Endocrinology. החוקרים השלימו את המחקר בבתי חולים […]

  • מהו המדד הטוב ביותר להערכת תנגודת לאינסולין בילדים עם השמנה?

    מהו המדד הטוב ביותר להערכת תנגודת לאינסולין בילדים עם השמנה?

    במאמר שפורסם בכתב העת BMC Endocrine Disorders מדווחים חוקרים מטורקיה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מדד HOMA-IR (או Homeostasis Model Assessment Insulin Resistance), QUICKI (או Quantitative Insulin-Sensitivity Check Index) ויחס גלוקוז/אינסולין בצום מנבאים טוב יותר עמידות לאינסולין מאשר מדד TyG (או Triglyceride Glucose Index) בילדים עם עודף-משקל או השמנת-יתר. המחקר הרטרוספקטיבי נועד לבחון […]

  • הגבלת זמן צפייה בטלוויזיה עשויה להפחית את הסיכון למחלה קרדיווסקולארית למרות נטייה גנטית לסוכרת מסוג 2

    הגבלת זמן צפייה בטלוויזיה עשויה להפחית את הסיכון למחלה קרדיווסקולארית למרות נטייה גנטית לסוכרת מסוג 2

    במבוגרים עם נטייה גנטית משמעותית לסוכרת מסוג 2 הצופים בטלוויזיה במשך פחות משעה ביום הסיכון למחלה קרדיווסקולארית טרשתית בתוך עשור היה נמוך יותר בהשוואה לאלו ללא נטייה גנטית משמעותית אשר צפו בטלוויזיה במשך שעתיים ויותר בכל יום, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Heart Association. מחקר העוקבה נועד לבחון את הקשר […]

  • האם יש תועלת לג'ל טסטוסטרון בנשים לאחר שבר ירך?

    האם יש תועלת לג'ל טסטוסטרון בנשים לאחר שבר ירך?

    בהשוואה לפעילות גופנית בלבד, משלב אימון גופני עם ג’ל טסטוסטרון לא הוביל לשיפור מרחק הליכה בשש דקות בנשים מבוגרות זמן קצר לאחר תיקון שבר ירך והגבלה בתפקוד, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לשברי ירך השפעה משמעותית על בריאות הציבור, כאשר עד 76% מהחולים בארצות הברית […]

  • ההשפעה של סיבוכי ניתוח בלוטת התריס על איכות החיים של החולים

    ההשפעה של סיבוכי ניתוח בלוטת התריס על איכות החיים של החולים

    ממחקר מבוסס-אוכלוסייה משבדיה, שתוצאותיו פורסמו בכתב העת BJS Open, עולה כי אין הבדלים משמעותיים באיכות החיים הבריאותית בין חולים עם וללא היפופאראתירואידיזם לאחר כריתה מלאה של בלוטת הריס לאורך חציון מעקב של 11 שנים. החוקרים השלימו מחקר רטרוספקטיבי מבוסס-אוכלוסייה להערכת הבדלים באיכות החיים הבריאותית בין חולים עם וללא היפופאראתירואידיזם שעברו כריתה מלאה של בלוטת התריס […]

  • האם ישנה חשיבות למועד נטילת תרופות לאיזון לחץ דם?

    האם ישנה חשיבות למועד נטילת תרופות לאיזון לחץ דם?

    מועד נטילת תרופות לאיזון לחץ הדם במבוגרים עם יתר לחץ דם לא השפיע על הסיכון או התועלת של הטיפול התרופתי, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA. לנוכח תוצאות אלו, החוקרים קובעים כי ההחלטה אם ליטול את הטיפול התרופתי בבוקר או בשעות הלילה תתבסס על העדפות המטופלים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שני מחקרים קודמים […]

  • מחקר ה-CONFIDENCE בדק את היעילות והבטיחות של טיפול משולב סימולטני ב-Finerenone  ו-Empagliflozin לחולים  עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כליות כרונית

    מחקר ה-CONFIDENCE בדק את היעילות והבטיחות של טיפול משולב סימולטני ב-Finerenone ו-Empagliflozin לחולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כליות כרונית

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בקרב חולים עם מחלת כליות כרונית וסוכרת מסוג 2, טיפול משולב סימולטני של Finerenone (Kerendia) עם Empagliflozin (Jardiance) הוביל לירידה גדולה יותר ביחס אלבומין־קראטינין בשתן, בהשוואה לכל אחד מהטיפולים בנפרד. במסגרת המחקר הנוכחי חולקו באקראי חולים עם […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך