מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק
חשיפה גבוהה יותר לכולסטרול LDL (LDL-C) במהלך הבגרות הצעירה ובגילאי הביניים קשורה לסיכון גבוה משמעותית למחלות לב כליליות (CHD), ללא קשר לרמות השומנים באמצע החיים, כך עולה ממחקר חדש שפורסם ב-JAMA Cardiology. המחקר כלל נתונים מאוגדים מארבעה מחקרים פרוספקטיביים, שכללו למעלה מ-18,000 משתתפים בגיל ממוצע של 56 שנים, כדי להעריך קשר פוטנציאלי בין חשיפה מצטברת ל-LDL-C, ממוצע זמן משוקלל לחשיפה ל-LDL ושינוי ב-LDL-C מגילאי הבגרות הצעירה עד גילאי הביניים ומחלות לב וכלי דם (CVD). תקופת המעקב החציונית במחקר הייתה 16 שנים. המחקר הראה כי לאחר התאמה למספר משתנים, אנשים עם החשיפה המצטברת הגדולה ביותר ורמות הכולסטרול הגבוהות ביותר לאורך זמן היו בהתאמה בסיכון גבוה פי 1.6 ו-1.7 ל-CHD, בהשוואה לאלה עם החשיפה המצטברת הנמוכה ביותר וזמן החשיפה הקצר ביותר. "סביר להניח כי רמות שומנים אופטימליות בשלב מוקדם של החיים ושמירה על רמות אופטימליות אלה במהלך הבגרות עשויה למנוע ביעילות רבה יותר מחלות לב וכלי דם, בניגוד לפרדיגמה הנוכחית של דחיית הורדת LDL-C לגילאים מאוחרים יותר כאשר טרשת עורקים ככל הנראה כבר מתקדמת", אמר מחבר המחקר.
המגמות שנצפו במחקר היו דומים בקרב גברים ונשים; עם זאת, הקשרים בין רמות LDL-C וזמן חשיפה ל-LDL-C לתחלואה קרדיו-וסקולרית "נראו חזקים יותר בקרב משתתפים שזיהו את עצמם כלבנים שאינם היספנים, בהשוואה לאלה שזיהו את עצמם כשחורים שאינם היספנים". מצד שני, בבדיקה לאינטראקציה לא נצפתה עדות להבדל לפי גזע ואתניות, מציינים המחברים. בקרב המשתתפים שמעולם לא השתמשו בתרופות להורדת שומנים (n = 15,626), רמת זמן החשיפה ל-LDL-C נשארה קשורה באופן משמעותי ל-CHD. "ההחלטות הקליניות מונחות כיום על ידי ערכי LDL-C, בעוד שממצאינו מצביעים על כך ששילוב של בדיקות LDL-C סדרתיות ונטל LDL-C מצטבר לאורך שנים בפרקטיקה הקלינית עשוי לחדד עוד יותר את הערכת הסיכון לאירועי לב וכלי דם ולעזור לבסס אסטרטגיות למניעה ראשונית", אמר מחבר המחקר.
בתגובה למחקר אמרה פרופ' אן מארי נוואר, פרופסור חבר לרפואה (קרדיולוגיה), מהמרכז הרפואי UT Southwestern, דאלאס, טקסס, כי היא חושבת שההנחיות הנוכחיות "מפספסות הזדמנות עצומה להפחית את הסיכון ללקות במחלות לב וכלי דם על ידי תת-טיפול ב-LDL-C אצל צעירים". נכון לעכשיו, "אלה עם ערכי LDL גבוהים מומלצים לטיפול רק אם יש להם LDL-C גבוה במיוחד או גורמי סיכון אחרים - זאת למרות הידע שלנו כי השארת LDL-C ללא טיפול גם אם היא מוגברת קלות (כלומר, מעל 100 מ"ג/dL) בשלב מוקדם של החיים מאפשר חשיפה פוטנציאלית לליפופרוטאינים של עשרות שנים", אמרה נוואר, שחיברה מאמר מערכת מלווה ולא הייתה מעורבת במחקר. "אסור לנו לאפשר לסיכון הקשור לשומנים להצטבר ללא טיפול כשיש לנו טיפולים בטוחים ויעילים", אמרה.
לכתבה ב-Medscape