ממחקר חדש, שפורסם במהדורת יוני של Annals of the Rheumatic Diseases, עולה כי חולים עם RA (rheumatoid arthritis) המטופלים באנטי TNF (tumor necrosis factor) עתידים יותר להזדקק לעליה במינון של infliximab עם הזמן מאשר בטיפול עם חוסמי TNF אחרים.
בקליניקה, איבוד היעילות בטווח הרחוק של טיפולים אנטי ראומטיים היא בעיה נפוצה. רכישת עמידות לתרופות או כשלון תרופה הדרגתי תואר עם רוב התרופות האנטי ראומטיות המסורתיות וגם מתחיל להיות מוכר גם בטיפול באנטי TNF.
במחקר השתתפו 1200 חולי RA, שהיוו 1450 שנות מטופלים של טיפול באנטי TNF. הם קיבלו DMARDS (disease-modifying antirheumatic agents) ביחד עם אנטי TNF כגון : infliximab, etanercept או adalimumab.
השיעור של הגברת הטיפול של DMARD במשך הזמן היה גבוה יותר משמעותית בקרב החולים, שנטלו infliximab (HR 1.73) בהשוואה לאלה בשתי הקבוצות האחרות. כמון כן הייתה עליה ניכרת במינון ה- infliximab. העליה הממוצעת הייתה 12% לאחר שנה אחת ו-18% לאחר שנתיים של טיפול.
בנוסף, בהשוואה ל- etanercept, הייתה תגובה טרפואטית יותר נמוכה משמעותית בטיפול ב- infliximab לאחר שישה חודשי טיפול.
בעוד שהמנגנונים המובילים לאיבוד יעילות התרופה עם infliximab בחלק מהחולים אינם ידועים, הנוכחות של נוגדנים נגד infliximab מורידים תגובה קלינית לתרופה זו בחולים עם קרוהן ו-RA.
בגלל שהמחיר של טיפול באנטי TNF יקר, למחקר זה יש משמעויות כלכליות וקליניות חשובות. בנוסף למחיר, למינון גבוה של infliximab יכול להיות עליה בסיכון לתופעות לוואי.
החוקרים מסכמים כי רופאים הרושמים טיפול ב- infliximab צריכים לנטר את פעילות המחלה היטב.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!