Depression

תסמינים לא-מוטוריים ואיכות החיים בחולים עם מחלת פרקינסון- הרצאתו של פרופ’ אנטוניני מכנס האיגוד הנוירולוגי

בהרצאה שניתנה במסגרת כנס העדכון בנוירולוגי מטעם האיגוד הנוירולוגי בישראל, שנערך ביוני 2014, הציג פרופ’ אנג’לו אנטוניני מבית החולים סן קמיליו בונציה את החשיבות של תסמינים לא-מוטוריים בחולים עם מחלת פרקינסון.

ע”פ ההרצאה, במהלך השנים האחרונות חל שיפור בהבנת הפתוגנזה של מחלת פרקינסון וזיהוי סימנים מוקדמים של המחלה. יתרה מזאת, כיום מבינים כי קיים שלב פרה-מוטורי מוקדם, בו החולים מתלוננים על תסמינים לא-מוטוריים, לאחריו מתפתחת מחלת פרקינסון בשלב מוקדם (רעד במנוחה, ריגידיות וברדיקינזיה/אקינזיה) עם התקדמות הדרגתית (אי-יציבות תנוחתית ונפילות), כאשר בשלב הסופי של המחלה תתכן פגיעה קוגניטיבית ודמנציה.

לדברי פרופ’ אנטוניני, מחקרים מראים כי עד 95% מהחולים עם מחלת פרקינסון סובלים מתסמינים לא-מוטוריים במהלך חייהם. שכיחות התסמינים שונה מאוד וכוללת תסמינים במערכת העיכול או השתן, כאב, הפרעות שינה, הפרעות פסיכיאטריות, הפרעות נשימתיות או לבביות. תדירות חלק מהתסמינים הלא-מוטוריים עולה עם התקדמות המחלה, אך חלק מהתסמינים מופיעים בשכיחות דומה ללא תלות במצב המחלה. התסמינים הלא-מוטוריים של מחלת הפרקינסון הם הגורם העיקרי לאישפוזים של החולים.

הירידה הקוגניטיבית בחולים עם מחלת פרקינסון אינה לינארית, מסביר אנטוניני, אלא יש נקודת זמן בה חלה הידרדרות קוגניטיבית.  הוא מדגיש כי במידה ומתחילים טיפול בחולים אלו בשלב מוקדם, עם ליקוי קוגניטיבי קל בלבד, אזי ייתכן כי ניתן לבחור באמצעים למניעת ההידרדרות קוגניטיבית.

תסמינים לא-מוטוריים שנקשרו עם תרופות דופמינרגיות, או שחיקה של הטיפול התרופתי, כוללים הופעה חוזרת של ריגידיות, ברדיקינזיה ורעד, וכעת נראה כי מדובר גם בכאב, התקפי חרדה, דיכאון או תחושת אי-שקט.

אנטוניני מסביר כי מעדויות חדשות עולה קשר בין תפקוד דופמינרגי בסטריאטום ובין תסמינים לא-מוטוריים של מחלת פרקינסון, כאשר ירידה בפעילות הדופמינרגית במסלולים מזו-קורטיקליים ומזו-לימביים עומדת בבסיס מספר תסמינים לא-מוטוריים של של מחלת פרקינסון, כולל מצב רוח, מוטיבציה ושינוי קוגניטיבי.

אנטוניני מדגיש כי במחקרים שנערכו בשנים האחרונות מצאו החוקרים שיפור בתסמינים לא-מוטוריים עם טיפול ב-Carbidopa ו-Levodopa במתן מתמשך למעי המומחים מסבירים כי ידוע כי הפסקת תרופות דופמינרגיות באופן פתאומי עשויה להוביל לתסמונת גמילה מאגוניסטים לדופמין, בדומה לתסמיני גמילה במכורים לסמים.

לדעתו, אופטימיזציה של הטיפולים הדופמינרגיים ואופן מתן הטיפול חשובים לשיפור איזון מספר תסמינים לא-מוטוריים של מחלת פרקינסון, המובילים למוגבלות משמעותית, ויש מקום להשלים מחקרים נוספים בנושא זה.

קישור להרצאה

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה