למרות שהסרה אנדוסקופית של אדנוקרצינומה של הוושט בשלב מוקדם מלווה בשיעורי הישרדות מצוינים, עדיין תתכן הישנות לאחר שנים, עדות לחשיבות הרבה של מעקב ארוך-טווח גם אחר חולים עם גידולים קטנים, כך מדווחים מומחים במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American College of Gastroenterology.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים דיווחו על תוצאות טובות מבחינת שיעורי הישרדות בטווח הקצר ושיעורי הישנות לאחר הסרה אנדוסקופית, אך אין נונים רבים אודות שיעורי הישנות בטווח הארוך ושיעורי תמותה על-רקע ממאירות הוושט מעבר לחמש שנים לאחר הניתוח.
כעת בחנו החוקרים את הנתונים אודות 98 חולים לאחר הסרה אנדוסקופית של אדנוקרצינומה של הוושט בגודל T1, אשר טופלו בארבעה מרכזים עם מעקב במשך לפחות חמש שנים. הפוגה מלאה עם מטפלזיה אינטסטינאלית הוגדרה על-פי ביופסיות שליליות מוושט טובולארי וצומת וושט-קיבה בבדיקה אנדוסקופית לאחר טיפול. הישנות מוקדמת הוגדרה כחזרת מחלה בתוך שנתיים.
לאחר חציון מעקב של 8.76 שנים, 93 מבין 98 חולים (95%) חוו הפוגה, כאשר ב-82 חולים (84%) הייתה עדות להפוגה מלאה עם מטפלזיה אינטסטינאלית. ב-14 חולים (14%) תועדה הישנות ממאירות וושט, כולל 8 חולים (57%) עם הישנות מוקדמת לאחר חציון של 0.75 שנים ושישה חולים עם הישנות מאוחרת לאחר חציון של 7.7שנים. מבין 93 חולים בהפוגה, בחמישה חולים (5.38%) תועדה הישנות לאחר חמש שנים.
הפוגה מלאה עם מטפלזיה אינטסטינאלית לוותה בשיעורי הישנות נמוכים יותר משמעותית (11% לעומת 46%, P=0.01; יחס סיכויים של 6.55, רווח בר-סמך 95% של 1.71-26.71). בחולים עם הפוגה מלאה עם מטפלזיה אינטסטינאלית גם תועדה הישנות מאוחרת, לאחר חציון של 5.20 שנים, בהשוואה ל-0.81 שנים בחולים ללא הפוגה מלאה עם מטפלזיה אינטסטינאלית. יתרה מזאת, שיעורי התמותה הכוללים על-רקע אדנוקרצינומה של הוושט עמדו על 6.45%.
המומחים קבעו כי הפוגה מלאה עם מטפלזיה אינטסטינאלית מהווה תוצא חשוב בטיפול אנדוסקופי בחולים עם אדנוקרצינומה של הוושט בשלב מוקדם וכי ישנה חשיבות רבה למעקב ארוך-טווח גם במקרים בהם לא תועדה הישנות מוקדמת.
מתוך הכנס השנתי מטעם ה-ACG
לידיעה במדסקייפ