חדשות

סיכון גבוה לאפילפסיה במהלך השנה הראשונה לאחר אירוע מוחי (מתך כנס ה-AES)

14/12/2021

 

בחולים לאחר אירוע מוחי סיכון גבוה מאוד לאפילפסיה לאחר שנה אחת, כך עולה מנתונים חדשים שהוצגו במהלך כנס מטעם ה-American Epilepsy Society.

 

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים רבים דיווחו על הקשר בין אירוע מוחי ואפילפסיה, כאשר בעבר דווח כי עד מחצית ממקרי אפילפסיה לאחר גיל 60 שנים נובעים מאירוע מוחי. במחקר הנוכחי הם ביקשו לבחון את מהלך הזמנים של אפילפסיה לאחר אירוע מוחי ולקבוע את הקשר עם סוג האירוע המוחי וחומרתו.

 

החוקרים התבססו על נתונים ממאגר Danish Stroke Registry, הכולל מידע אודות סוג האירוע המוחי וחומרתו, כמו גם גורמי סיכון לאירוע מוחי. לזיהוי מקרי אפילפסיה, הם התבססו על נתונים ממאגר Danish National Patient Registry.

 

המחקר כלל 88,119 תושבי דנמרק (53.4% גברים) ללא היסטוריה של אפילפסיה, אשר אובחנו לראשונה עם אירוע מוחי בין 1 באפריל,2004, ובין 16 בדצמבר, 2016. מבין אלו, 7,661 חולים אובחנו עם דימום תוך-גולגולתי, 79,157 אובחנו עם אירוע מוחי איסכמי ו-10,301 חולים אובחנו עם התקף איסכמי חולף.

 

מהנתונים עולה כי 3,483 חולים אובחנו עם אפילפסיה במהלך ארבע השנים הראשונות לאחר אירוע מוחי. הסיכון האבסולוטי לאירוע מוחי היה הגבוה ביותר בחולים עם דימום תוך-גולגולתי. הסיכון במהלך השנה הראשונה לאחר דימום תוך-גולגולתי חמור מאוד עמד על 9.8% (רווח בר-סמך 95% של 7.8-11.7).

 

בחולים עם דימום תוך-גולגולתי קל תועד סיכון נמוך יותר של 5.1% לאפילפסיה, בעוד שבאלו עם אירוע מוחי איסכמי חמור מאוד תועד סיכון של 7.8%. בחולם עם אירוע מוחי איסכמי קל שיעורי אפילפסיה עמדו על 1.3%.

 

לאחר התקף איסכמי חולף, הסיכון לאפילפסיה בשנה הראשונה עמד על 0.81%. החוקרים מציינים כי חלק מהסיכון הנ"ל עשוי להיות משנית לאירועים מוחיים נוספים, אך הם לא בחנו באופן ספציפי סוגיה זו.

 

כלל הקבוצות, הסיכון פחת עם חלוף השנים לאחר אירוע מוחי, אך לא נעלם כליל. לדוגמא, בחולים עם דמום חמור מאוד תועד סיכון של 2.3% בשנה הרביעית לאחר אירוע מוחי.

 

החוקרים קוראים לרופאים להזהיר חולים בסיכון ואת בני המשפחה שלהם מפני אירועים עדינים של תחושה מוזרה או התנהגות חריגה במטרה להבטיח כי לא מפספסים מקרים של פרכוסים.

 

מתך כנס ה-AES

 

לידיעה במדסקייפ

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2022 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני