Erectile dysfunction

שימוש ב-Vardenafil (לויטרה) מסיסה נמצא כאפשרות מועדפת לטיפול בהפרעות זקפה (Actas Urol Esp)

מעכבי PDE5 (Phosphodiesterase) הם הבחירה הראשונה לטיפול באין אונות (ED). לכל מעכבי ה- PDE5 הזמינים כרגע, יעילות ובטיחות דומים, יחד עם זאת הם מציגים מאפיינים פרמקוקינטיים שונים.

מאז 2011   Vardenafil  (לויטרה) קיימת גם בטבליה מסיסה (ODT) ובכך נבדלת גם בצורת הנטילה לעומת PDE5i אחרים. למרכיב זה השפעה על העדפה של פציינטים ובני זוגם בבחירת טיפול ל- ED .

להעדפות הפציינטים משקל רב בשביעות הרצון מהטיפול ולכן גם להיענות אליו, גורמים חשובים במיוחד לאור אחוזי הנטישה הגבוהים של מטופלים את הטיפול ולכן יש חשיבות רבה לתת למטופל לבחור את הטיפול המתאים לו ביותר.

עד כה אף אחד מהמחקרים שניסו לבדוק האם קיימת העדפה של פציינטים לטיפול זה או אחר לא היה רנדומלי, כפול סמיות, או cross-over. 

אחת השיטות הנפוצות ביותר לניתוח העדפות מטופלים לטיפול מסויים היא Conjoint Analysis טכניקה זו מאפשרת, מצד אחד, לוודא את החשיבות שהצרכן נותן לכל אחת מתכונות המוצר, ומצד שני, בוחנת גם מה הוא השילוב המועדף ביותר של תכונות אלה.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את העדפות הצרכנים לטיפול תרופתי ב- ED ע”פ השיטה- Conjoint Analsys כמו גם את ההשפעות של גיל, תדירות קיום יחסי מין, מחלות רקע, חומרת הפרעות זקפה או נוכחות תסמונת חסר טסטוסטרון.

מדובר במחקר חתך תצפיתי, רב-מרכזי, שכלל 626 גברים בגילאי 18 שנים ומעלה, שנטלו לאחרונה לפחות שתי צורות שונות של מעכבי PDE5, שאחד מהם הוא לויטרה מסיסה  (Levitra ODT ).

החוקרים בחנו שבעה מאפיינים של טיפולים להפרעות זקפה ויצרו סדרות תרחישים שונים ע”י שילוב מאפיינים אלו: שתי סדרות שכללו ארבעה מאפיינים, סדרה נוספת שכלל 7 מאפיינים. סדרות קצרות נבחנו במסגרת טיפול ראשוני וסדרות ארוכות נבחנו במרפאות אורולוגיות.

מהתוצאות עולה כי אופן מתן הטיפול היה המשתנה שזכה באופן עקבי לחשיבות הרבה ביותר; לויטרה מסיסה (Levitra ODT) הייתה המועדפת ביותר ע”י הפציינטים. גיל, תדירות יחסי המין, נוכחות מחלות רקע, או חומרת ED, לא שינתה את ההעדפה ללויטרה מסיסה בכל הקבוצות (p< 0.05).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ניתוח נתונים בטכניקת Conjoint Analysis הינה שיטה תקפה להערכת העדפות טיפולים להפרעות זקפה. הם מוסיפים כי נוחות ופשטות מתן טיפול הם בעלי חשיבות רבה בקרב המטופלים, כאשר תסמיני חסר טסטוסטרון משפיעים מעט על העדפות הטיפול בעיניי המטופלים.

    Actas Urol Esp. 2014; 38(5):319-326

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה