לאחר למעלה משנה מאז פרצה מגפת הקורונה לעולם, בארצות הברית רואים את האור בקצה המנהרה. למעלה משלוש מיליון מנות חיסון ניתנות בכל יום וכאשר למעלה מ-74 מיליון תושבים חוסנו כנגד הנגיף – למעלה מ-22% מהאוכלוסיה – במדינה מתחילים לבנות חסינות כנגד הנגיף. חסינות העדר מוזכרת שוב ושוב כיעד העיקרי של חיסונים ובאתר Medscape סקרו מומחים את המשמעות של הדבר ומתי ניתן יהיה להגיע ליעד זה.
כאשר כמות מספקת של אנשים פיתחו חסינות כנגד מחלה זיהומית – בין אם בעקבות מחלה או לאחר חיסון – קשה יותר לזיהום להמשיך ולהתפשט. דבר זה מספק הגנה עקיפה לקבוצה (או לעדר), כאשר גם אלו ללא חסינות כנגד הנגיף זוכים להגנה מפני הזיהום.
מומחים יכולים להעריך את השיעור המינימאלי של תושבים באוכלוסיה הנדרשים לפתח חסינות בכדי למנוע התפשטות של הנגיף, או את סף חסינות העדר. ככל שהמחלה מדבקת יותר, כך הסף גבוה יותר.
מומחים העריכו כי 70-90% מהאוכלוסיה נדרש לקבל חיסון על-מנת להתגבר על מגפת הקורונה, אך עדיין נותר עוד ללמור רבות אודות הנגיף החדש. עד כה, שלושת החיסונים המאושרים בארצות הברית היו יעילים כנגד וריאנטים מדבקים וקטלניים יותר של הנגיף, אם כי הם היו פחות יעילים כנגד הנגיף המקורי. עם זאת, במידה וזן חדש יכול להתחמק מהתגובה החיסונית של הגוף, הדבר עלול לפגוע במאמצים להשגת חסינות העדר.
מומחים מסבירים כי לא מדובר בהתפרצות ענקית אחת, אלא עם התפרצויות קטנות רבות והחסינות הנדרשת למניעת התפשטות הנגיף משתנה. בערים צפופות, בהן אנשים מצויים במגע קבוע זה עם זה, סף חסינות העדר צפוי להיות גבוה יותר מאשר באזורים עם פחות מאוכלסים. בעוד שחלק מהקהילות כבד השיגו חסינות עדר, אחרות עדיין פגיעות מאוד להתפרצויות.
למרות שחיסונים מהווים צעד מרכזי בהכלת הנגיף, חסינות הינה רק חלק אחד במשוואה ולא מדובר במתג שניתן להדליק ולכבות. הנגיף צפוי להמשיך להסתובב באוכלוסיה גם לאחר השגת סף חסינות העדר. הדבר דומה להסרת הרגל מהגז: המכונית בסופו של דבר תיעצר, אך רק לאחר שתתקדם מרחק מה תחילה. אלו עם COVID-19 עדיין ידביקו אחרים ועוד זיהומים צפויים להתרחש בהמשך.
במידה ונגיף עדיין מתפשט באוכלוסיה, אזי אלא אם 100% מהאנשים מחוסנים, עדיין קיים סיכון כי עוד אנשים יידבקו במחלה ועוד יגיעו לאשפוז וימותו עקב הנגיף. הנקודה בה תתפתח חסינות העדר אינה הנקודה בה ניתן להסיר לחלוטין את כל המגבלות.
השמירה על חסינות העדר הינה מאבק מתמשך עם מחלות זיהומיות, מאחר ונגיפים מפתחים שינויים וחומקים ממערכת החיסון. מסיבה זו חיסון חדש כנגד שפעת ניתן כל שנה וזו גם הסיבה בגינה נדרשת מנת דחף כנגד דיפתריה כל עשור להשבת החסינות כנגד הזיהום. מאחר וההגנה פוחתת עם הזמן.
למרות שהדגלת מספר החיסונים היא חשובה מאוד, חשוב לשים לב למקרי תמותה, אשפוזים ומקרי הדבקה חדשים בקהילה. במידה ומספרים אלו מצויים במגמת ירידה עולה השאלה האם יש חשיבות לאחוז האוכלוסייה שקיבלו את החיסון כנגד נגיף הקורונה.
המומחים מסבירים כי אין פתרום קדם אחד, ישנה חשיבות הן להגדלת מספר החיסונים והן למאמצים ממוקדים למניעת התפשטות החיסון.
לידיעה במדסקייפ
הערת מערכת:
המונח והסוגייה של ''חיסון העדר'' מעסיקים רבות גם את המומחים התקשורת והציבור בישראל והמידע והערכות המומחים המוצגות בכתבה זו בהחלט עשויים להיות רלוונטיים גם לנו.