השימוש במערכת UVD (Ultraviolet Environmental Disinfection) לאחר ניקוי שגרתי לאחר שחרור חדרי חולים ואזורים אחרים בסיכון גבוה מלווה בשיעורים נמוכים יותר של זיהומים הנרכשים בבית החולים עקב פתוגנים בעלי עמידות לתרופות רבות או CD (Clostridium difficile), כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם במהדורת יוני של כתב העת American Journal of Infection Control.
שיטות נוספות למערכות החיטוי הזמינות כיום כוללות טכנולוגיית UVD המבוססת על נורות כספית או נורות קסנון. נתונים קודמים מצאו כי שני אלו הובילו להפחתת כמות החיידקים, אך אין נתונים רבים אודות הישימות של הטכנולוגיה בסביבת טיפול רפואי וההשפעה על תוצאות הטיפול בחולים.
במחקר הרטרוספקטיבי מתארים החוקרים את השימוש במערכת UVD לאחר ניקוי לאחר שחרור של חדרי חולים ואזורים אחרים בסיכון גבוה בבית חולים שלישוני עם 643 מיטות אשפוז. החוקרים בחנו את שיעור הזיהומים הנרכשים בבית חולים בפתוגנים עמידים לתרופות רבות או CD לפני השימוש במערכת (ינואר 2009 עד יוני 2011) ולאחר מכן (יולי 2011 עד אפריל 2013).
לפני השימוש במערכת החיטוי, חדרי החולים המבוגרים עברו חיטוי יומי ובעת השחרור, באמצעות פרוטוקול ניקוי סטנדרטי עם סודיום היפוכלוריט; חדרי ילדים עברו חיטוי באמצעות תרכובת אמוניום רביעוני. במהלך תקופת ההתערבות, השימוש במערכת UVD נעשה בנוסף לפרוטקולי הטיפול הללו.
במהלך תקופת המחקר נעשה שימוש במערכת UVD 11,389 פעמים. מבין אלו, ב-34% מהמקרים החיטוי נעשה בחדרי בידוד מגע, ב-32% נעשה לבקשת הצוות הרפואי, ב-17% מהמקרים מדובר היה בחיטוי שגרתי של חדרי ניתוח ויחידות כוויות וב-17% מהמקרים החיטוי כלל חדרי אמבטיה בחדרים תפוסים. בסיכומו של דבר, המערכת הוסיפה כ-51 דקות, בממוצע, לתהליך החיטוי.
שיעור הזיהומים הנרכשים בבתי חולים על-רקע פתוגנים עמידים לטיפולים תרופתיים רבים ו-CD היה די יציב לפני השימוש במערכת UVD . עם זאת, השיעורים היו נמוכים משמעותית במהלך השימוש במערכת UVD בהשוואה לשיעורים שתועדו בתקופה שקדמה לשימוש במערכת זו (2.14 לעומת 2.76 מקרים ל-1,000 ימי מטופל, יחס שיעורים של 0.80, p<0.001).
הירידה של 20% בשיעורי זיהומים הנרכשים בבתי חולים בפתוגנים עמידים לטיפולים תרופתיים רבים ו-CD במהלך שימוש במערכת UVD תועדה למרות ש-24% מההזדמנויות לחיטוי חדרי בידוד מגע פוספסו. סיבות שונות היו אחראיות למרבית המקרים המפוספסים של שימוש במערכת UVD (67%) ולאחריהן נוכחות שותף בחדר (18%), חוסר תקשורת עם הצוות הסיעודי (11%), העדר ציוד זמין (3%) וצורך דחוף בחדר (<1%).
החוקרים מוסיפים כי ירידה בשיעורי VRE הובילה את הירידה הכוללת בשיעור הזיהומים הנרכשים בבתי חולים ע"י פתוגנים עמידים לטיפולים תרופתיים רבים ו-CD במהלך תקופת השימוש במערכת UVD.
Am J Infect Control. 2014;42:586-590
לידיעה במדסקייפ