חדשות

טיפול ב-Allopurinol אינו נחות בהשוואה ל-Febuxostat להקלה על תסמיני גאוט (מתוך כנס ה-ACR)

12/11/2021

 

טיפול ב- Allopurinol אינו-נחות בהשוואה לטיפול ב-Febuxostat בחולים עם גאוט, כולל בחולים עם מחלת כליות כרונית בשלב 3, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American College of Rheumatology.

 

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ההמלצה היא למתן קורטיקוסטרואידים, נוגדי-דלקת שאינם סטרואידים, או מינון נמוך של קולכיצין לטיפול בחולים עם התקף גאוט. עוד מומלצת כנגד התחלת טיפול ארוך-טווח להפחתת רמות חומצה אורית במרבית החולים לאחר התקף גאוט ראשון או בחולים עם התקפים לא תדירים.

 

ההנחיות משנת 2020 לטיפול  בגאוט תמכו בחום בהתחלת טיפול להפחתת חומצה אורית בכלל החולים עם טופי, נזק הדמייתי עקב גאוט, או התלקחויות גאוט תדירות. עוד הומלץ מתן Allopurinol כטיפול קו-ראשון מועדף, כולל בחולים עם מחלת כליות כרונית בשלב 3 ומעלה, ומתן מינון התחלתי נמוך של Allopurinol של עד 100 מ"ג ביום או Febuxostat במינון יומי של עד 40 מ"ג.

 

המחקר הנוכחי כלל מעל 20 מרכזים רפואיים וסווג לשלב התאמת-מינון, שלב אחזקה ושלב מעקב, כל אחד ארך 24 שבועות.

 

במסגרת המחקר, 950 משתתפים עם גאוט וריכוז חומצה אורית בדם של 6.8 מ"ג/ד"ל ומעלה, חולקו באקראי ביחס 1:1 לקבלת Allopurinol במינון 100-800 מ"ג או Febuxostat במינון 40 עד 80/120 מ"ג ביום. בשנת 2019, מנהל המזון והתרופות האמריקאי ביקש כי המינון המקסימאלי של Febuxostat במחקר יהיה 80 מ"ג ביום. כל החולים הפסיקו טיפול מונע בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים, קולכיצין, או פרדניזון לפני שלב המעקב.

 

חולים עם היפראוריצמיה ממושכת למרות טיפול ב-Allopurinol החלו בשלב טיטרציה במינון הנוכחי. גיל החולים הממוצע עמד על 62.9 שנים בזרוע Allopurinol ו-61.3 שנים בזרוע Febuxostat.  מבין החולים בזרוע הטיפול ב- Allopurinol, 38.7% אובחנו עם מחלת כליות כרונית בשלב 1-3, כמו גם 36% מהחולים בזרוע Febuxostat.

 

המחקר ענה על התוצא העיקרי שלו, כאשר 36.5% מהחולים תחת Allopurinol דיווחו על התלקחות גאוט בשלב המעקב, בהשוואה ל-43.5% מאלו בזרוע Febuxostat. בקרב חולים עם מחלת כליות כרונית בשלב 3, השיעורים המקבילים של התלקחות גאוט עמדו על 31.9% ו-45.3%, בהתאמה (p<0.001).

 

החוקרים מדווחים כי בכ-80% מהחולים בכל זרוע תועד ריכוז חומצה אורית ממוצע בדם נמוך מ-6.0 מ"ג/ד"ל במהלך שלב האחזקה (שבועות 36, 42 ו-48). בכל זרוע, כ-20% מהחולים עזבו את המחקר טרם סיום 72 שבועות מעקב.

 

אירועים חריגים חמורים תועדו ב-26.7% מהחולים בזרוע Allopurinol וב-26.1% מאלו בזרוע Febuxostat. אירועים חריגים קרדיווסקולאריים תועדו ב-8.1% ו-6.8% מהחולים, בהתאמה, עם שלושה מקרי תמותה קרדיווסקולארית בזרוע Allopurinol ומקרה אחד בזרוע Febuxostat. אוטם לבבי לא-פטאלי תועד בשני חולים ובארבעה חולים, בהתאמה.

 

החוקרים מקווים כי בעקבות ממצאי המחקר יעודכנו ההנחיות אודות הטיפול בחולים עם גאוט ומחלת כליות כרונית בשלב 3.

 

מתוך כנס ה-ACR

 

לידיעה במדסקייפ

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2022 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני