Infertility

מאמר בין-לאומי בהובלת חוקרים מהפקולטה לביולוגיה בטכניון מצביע על השפעת הסביבה על דפוסי הפוריות של האדם (הודעת הטכניון)

נתונים מפתיעים בנוגע להשפעת הסביבה על דפוסי הפוריות של האדם: מאמר סקירה בין-לאומי של חוקרים מהטכניון ומשתי אוניברסיטאות בריטיות מגלה את הגמישות הקיימת בהקשר זה בגיל התבגרות המינית ואת השפעתה של סביבת הילדות על משך תקופת הפוריות הנשית.

את המאמר שהתפרסם ב-Nature Reviews Endocrinology הובילו פרופ’ פיליפה מלמד (בתמונה, באדיבות דוברות הטכניון)  והדוקטורנט בן בר-שדה עם ד”ר סרגי רודניזקי, ד”ר לילך פנואלי ופרופ’ אריאל קפלן, כולם מהפקולטה לביולוגיה בטכניון. מעבר לים השתתפו במחקר האנתרופולוגית פרופ’ גיליאן בנטלי מאוניברסיטת דורהם והביולוג פרופ’ ריינהרד סטוגר מאוניברסיטת נוטינגהם.  

הפוריות של נשים וגברים מתחילה בגיל הנעורים עם ההתבגרות המינית. תקופת הפוריות הנשית מוגבלת בזמן ומסתיימת בעשור החמישי לחיי האישה, אולם הגילים המדויקים של תחילת הפוריות  ושל תום הפוריות (מנופאוזה) משתנים מאוד בין אוכלוסיות. בעולם המערבי מתחיל גיל הפריון מוקדם יחסית ומסתיים מאוחר, כך שתקופת הפריון ארוכה יותר מאשר בעולם השלישי. שינוי כזה מתרחש גם על ציר הזמן גיל הווסת הראשונה (הממוצע) במערב אירופה, למשל, ירד במאה הקודמת מ-16 ל-13 שנים.

במאמר הנוכחי מצביעים המחברים על כך שבכל הקשור לדפוסים של פוריות, ההשפעה הסביבתית “מנצחת” את הגנטיקה. מסקנה זו מבוססת בין השאר על השוואה בין נשים שהיגרו מהעולם השלישי למערב בגילים שונים. החוקרים מספרים כי נערות או נשים שהיגרו בגיל מאוחר שמרו על דפוס הפריון ה”עני” תקופת פריון קצרה, שמתחילה מאוחר ונגמרת מוקדם; ואילו נשים שהיגרו בילדות לפני גיל 8-6 אימצו את הדפוס המקומי המערבי רמות גבוהות של הורמון-המין פרוגסטרון ותקופת פריון ארוכה. במילים אחרות, אם הילדות נחשפות לסביבה החדשה בגיל צעיר, הסביבה גורמת להן “לנטוש” את מסלולי ההתבגרות האופייניים למולדתן לטובת המסלולים המאפיינים את ארצן החדשה. לעומת זאת, בגיל מאוחר יותר אינה משפיעה גם לאחר שנים רבות במדינה החדשה. פירוש הדבר: דפוסי הפריון נקבעים בעיקר בהשפעת הסביבה בגיל הילדות.

קבוצת המחקר של פרופ’ מלמד מתמקדת במנגנונים מולקולריים שאחראים על שונות זו, ובמיוחד ועל תפקיד האפיגנום בפיקוח על מערכת הרבייה בסביבות שונות. 

אפיגנטיקה, מונח שטבע הביולוג קונרד וודינגטון ב-1942, עוסקת בהשפעות הגנטיות שאינן מתבטאות כתוצאה משינויים ברצף של הדי-אן-איי, אלא מתוספות כימיות שמובילות לשוני באריזת הדי-אן-איי הכרומטין. צורת האריזה של הדי-אן-איי בכרומטין משמעותית מאוד, שכן היא משפיעה על ביטוי הגנים. פרופיל האפיגנום מושפע מגורמים רבים כגון תזונה, דלקות ואף מצבי עקה, גורמים העשויים להוביל לתכנות-מחדש של מערכות פיזיולוגיות ובהן מערכת הרבייה.

לדברי פרופ’ מלמד, “הכרומטין קובע אילו גנים ייחשפו למנגנוני הקריאה הגנטית וכך יופעלו – ואילו גנים יישארו כבויים. כיום אנחנו יודעים לערוך במעבדה מניפולציות מדויקות מאוד בכרומטין ולראות כיצד הן משפיעות על הביטוי של גנים מסוימים. כבר זיהינו גנים הרגישים במיוחד לסביבה גנים שעוברים שינויים אפיגנטיים בילדות וחקרנו זאת גם במודל עכבר של דלקת לפני התבגרות המינית. שינויים אלה שותפים בשינוי תכונותיה של מערכת הרבייה.” 

כאמור, הגירה למערב בגיל צעיר גוררת תקופת פריון ארוכה יותר, המעידה על האטת קצב אובדן הביציות. לדברי פרופ’ מלמד, “כאשר נבין עד הסוף את המנגנון המולקולרי, נוכל להשיג את הארכת תקופת הפריון גם באמצעות התערבות יזומה ומלאכותית בכרומטין.” מעבר לסקרנות המדעית יש במחקרים אלה פוטנציאל יישומי נרחב, שכן דפוסי הפוריות משפיעים על תהליכים רבים בגוף, ובהם הזדקנות, מחלות זיקנה, התפתחויות סרטניות ודלדול עצם (אוסתאופרוזיס).

המסר: מחקר בין-תחומי

פרופ’ מלמד מדגישה כי מעבר למאמר הספציפי ולממצאיו החשובים, “החיבור שנעשה כאן בין צוותי מחקר שונים מדגיש את הצורך לשלב גישות שונות ותחומי מומחיות שונים אנתרופולוגיה בבני אדם, ביואינפורמטיקה וביג דאטה, ניסויים, ביולוגיה מולקולרית ואפילו ביופיזיקה. לכן מחקרים כאלה אינם אפשריים בלי שיתוף פעולה בין-תחומי כזה.”

המחקר נתמך על ידי מענקי BBSRC/ESRC המיועדים למחקר אפיגנטי בין-תחומי ועל ידי קרן המדע הלאומית בישראל (ISF).



למאמר המלא ב-Nature Reviews

      לחצו כאן

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • אובדן צפיפות עצם מהיר בגברים מבוגרים עם אוסטיאופורוזיס (J Clin Endocrinol Metab)

    אובדן צפיפות עצם מהיר בגברים מבוגרים עם אוסטיאופורוזיס (J Clin Endocrinol Metab)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה אובדן צפיפות עצם מהיר יותר בגברים מבוגרים עם אבחנה של סוכרת. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סוכרת מסוג 2 מלווה באובדן עצם מהיר יותר בנשים, אך אין עדויות רבות אודות אובדן עצם בגברים או באלו עם טרום-סוכרת. […]

  • טיפול ב-Denosumab מלווה בסיכון מופחת לסוכרת (JAMA Netw Open)

    טיפול ב-Denosumab מלווה בסיכון מופחת לסוכרת (JAMA Netw Open)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open עולה כי המשך טיפול ב-Denosumab (פרוליה) מלווה בסיכון נמוך יותר להתפתחות סוכרת במבוגרים עם אוסטיאופורוזיס מעל גיל 65 שנים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הציעו כי Denosumab, תכשיר המשמש לטיפול באוסטיאופורוזיס, עשוי לשפר את האיזון הגליקמי, אך אין עדויות קליניות רבות אודות השפעות הטיפול על […]

  • צפיפות עצם ירודה בנשים עם כשל שחלתי ראשוני (Eur J Obstet Gynecol Reprod Biol)

    צפיפות עצם ירודה בנשים עם כשל שחלתי ראשוני (Eur J Obstet Gynecol Reprod Biol)

    מתוצאות סקירה שיטתית ומטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת European Journal of Obstetrics, Gynecology, and Reproductive Biology עולה כי תכולת צפיפות המינרלים של העצם ירודה בנשים עם כשל שחלתי ראשוני באמה ובצוואר ירך, אך אינה שונה משמעותית באתרים אחרים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מנופאוזה מוקדמת הינה סיבוך משמעותי של כשל שחלתי ראשוני ועשויה להשפיע משמעותית […]

  • האם טיפול הורמונאלי חליפי לאחר מנופאוזה משפר תסמיני דיכאון? (Menopause)

    האם טיפול הורמונאלי חליפי לאחר מנופאוזה משפר תסמיני דיכאון? (Menopause)

    במאמר שפורסם בכתב העת Menopause מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול הורמונאלי חליפי לאחר מנופאוזה עשוי להביא לשיפור תסמיני דיכאון בנשים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תסמיני דיכאון מתועדים בשכיחות גבוהה בנשים סביב תקופת המנופאוזה ובשנים הראשונות לאחר מנופאוזה. למרות שטיפול הורמונאלי חליפי נחשב לאפשרות הטיפול היעילה ביותר להקלה על תסמינים […]

  • הערכת הסיכון לאוסטיאופורוזיס ושברים בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית על-פי סוג הטיפול התרופתי (Int J Rheum Dis)

    הערכת הסיכון לאוסטיאופורוזיס ושברים בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית על-פי סוג הטיפול התרופתי (Int J Rheum Dis)

    במאמר שפורסם בכתב העת International Journal of Rheumatic Diseases מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis), מהן עולה כי לגישת הטיפול כנגד מחלת המפרקים השפעה על הסיכון לאוסטיאופורוזיס ושברים אוסטיאופורוטיים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דלקת מפרקים שגרונית הינה גורם סיכון משמעותי לאוסטיאופורוזיס ושברים אוסטיאופורוטיים. מטרתם כעת הייתה להבין […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי הוסיף אזהרה אודות סיכון להיפוקלצמיה עם טיפול בפרוליה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי הוסיף אזהרה אודות סיכון להיפוקלצמיה עם טיפול בפרוליה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הוסיף אזהרת קופסא לתווית הטיפול התרופתי ב-Denosumab (פרוליה) כנגד אוסטיאופורוזיס אודות סיכון מוגבר להיפוקלצמיה חמורה בחולים עם מחלת כליות כרונית מתקדמת. המומחים מסבירים כי Denosumab הינו נוגדן חד-שבטי המיועד לטיפול בנשים לאחר-מנופאוזה עם אוסטיאופורוזיס בסיכון מוגבר לשברים לאחר כישלון או אי-סבילות טיפולים אחרים. הטיפול מיועד גם לשיפור […]

  • ההשפעה של טיפול הורמונאלי לעומת גורמי סיכון אחרים על הסיכון לקרישיות-יתר בנשים לאחר מנופאוזה (Menopuse)

    ההשפעה של טיפול הורמונאלי לעומת גורמי סיכון אחרים על הסיכון לקרישיות-יתר בנשים לאחר מנופאוזה (Menopuse)

    תסמיני מנופאוזה בנשים בסיכון מוגבר לתרומבואמבוליזם ורידי עקב מחלות רקע לעיתים קרובות אינם מטפלים בשל חשש מפני סיכון מוגבר לתרומבואמבוליזם ורידי עם טיפול הורמונאלי. במאמר שפורסם בכתב העת Menopause מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול הורמונאלי לא השפיע לרעה על גורמי סיכון אחרים לקרישיות יתר והחשיפה לטיפול זה שיחקה תפקיד מינורי […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה