מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש אוגוסט בכתב העת Journal of the American Society of Nephrology, עולה קשר בין גן המעורב במסלול NF-κB (Nuclear Factor), המסייע בבקרת מערכת החיסון, ובין הסיכון לפגיעה כלייתית על-רקע לופוס (Lupus Nephritis). ממצאים אלו עשויים לסייע בזיהוי אתרים חדשים לאבחנה וטיפול של Lupus Nephritis.
החוקרים מצאו כי בחולים עם לופוס המפתחים פגיעה כלייתית על-רקע המחלה תועדה שכיחות גבוהה יותר של וריאנטים בגן TNP1, המקודד לחלבון ABIN1, בהשוואה לחולים עם לופוס ללא פגיעה כלייתית. הוריאנטים הגנטיים היו שונים לפי גזעים שונים, כאשר הוריאנט הנפוץ ביותר בלבנים תואר ב-rs770832 ובשחורים ב-rs4958881.
החוקרים ביססו תחילה את הקשר בין Lupus Nephritis ובין ABN1 במודל עכברים ולאחר מכן השוו את הגנוטיפים של TPN1 בחולים עם לופוס, עם או ללא פגיעה כלייתית.
במחקרי עכברים, החוקרים מצאו כי אינאקטיבציה של חלבון ABIN1 גרמה למגוון הפרעות במערכת החיסון ומחלה אוטואימונית דמוית-לופוס. במחקר הנוכחי, הם מצאו כי עכברי ABIN1 פיתחו גלומרולונפריטיס פרוליפרטיבית דיפוזית, בדומה ל-Lupus Nephritis בדרגה III או IV בבני אדם.
על-בסיס נתונים אלו, החוקרים התבססו על 16,999 מקרים וביקורות שנאספו כחלק ממחקר Large Lupus Association Study 2 להערכת הגנוטיפ של חמישה SNP (Single Nucleotide Polymorphism) של TNIP1. הם השוו את פרופיל הגנים של המשתפים עם או בלי פגיעה כלייתית במדגם של משתתפים לבנים, שחורים, אסייאתים והיספאנים.
בחולים לבנים עם לופוס ופגיעה כלייתית על-רקע לופוס תועדה שכיחות גבוהה יותר של נשאות וריאנט ב-rs7708392 (יחס סיכויים של 1.22). מנגד, בחולים שחורים עם לופוס ועם פגיעה כלייתית על-רקע לופוס תועדה שכיחות גבוהה יותר של וריאנט rs4958881, בהשוואה לאלו ללא מחלת כליות (יחס סיכויים של 1.22).
מהנתונים עולה כי קיים קשר בין וריאנטים בגן TNIP1 ובין הסיכון לפגיעה כלייתית על-רקע לופוס, וייתכן כי אלו מעורבים במנגנון התפתחות המחלה בשל בקרה חריגה של NF-κB ו-MAPK (Mitogen-Activated Protein Kinase).
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!