מאמרי מערכת

ד''ר משה זלוצובר: ניתן ורצוי להעניק טיפול הורמונלי יעיל ובטוח בנשים סימפטומטיות בגיל המעבר גם במסגרת רפואת הקהילה

04/01/2015

סוגיית הטיפול ההורמונלי בנשים הסובלות מתופעות גיל המעבר חשובה ורלבנטית לרופאים רבים. כדי לדון באספקטים השונים הקשורים לטיפול זה, אנו שמחים להציג בפניכם את הראיון שקיימנו עם ד"ר משה זלוצובר, רופא בכיר במכון האנדוקריני בבית חולים רמב"ם.  

המסר הכללי ואולי החשוב מכולם שמעביר ד"ר זלוצובר בראיון הוא שטיפול הורמונלי "אינו  ניתוח לב פתוח"...  כלומר הטיפול פשוט יחסית והתכשירים הזמינים כיום בשוק מעניקים פתרון הולם למרבית הנשים, ולכן ניתן בהחלט ואף רצוי לטפל בנשים אלה גם במסגרת רפואת הקהילה והמשפחה.

באשר לנשים ללא רחם הזקוקות לטיפול הורמונלי קיימת לדעת ד"ר זלוצובר העדפה לטפל באמצעות הטיפול העורי בשל בטיחותו ויעילותו. כך גם לגבי נשים מעל גיל 60 שההנחיות הבריטיות ממליצות עבורן טיפול קו ראשון עורי.

 

להלן נקודות מרכזיות נוספות שעלו במהלך הראיון :

1.       שיעור גבוה מהנשים, כ-80% ,   סובל מסימפטומים של גלי חום,נדודי שינה , כשכמעט כולן סובלות מתופעות לוואי נרתיקיות ב-5 השנים הראשונות שלאחר הפסקת הווסת.  כיום רק מיעוט  , פחות מ-10% מטופלות. לדעת ד"ר זלוצובר – מעט מידי. זלוצובר מדגיש כי מטרת הטיפול הראשונית היא לתת מענה לסימפטומים הללו שלהם בהחלט השפעה מהותית וארוכת טווח על איכות חיי המטופלת.

2.      לטיפול ההורמונלי עצמו יש תועלות נוספות נלוות (מניעת אוסטיאופורוזיס, מחלות לב וכלי דם , פגיעה קוגניטיבית ועוד) , ומאידך דווח אכן על עלייה בסיכון לסרטן שד . עם זאת,  מבהיר ד"ר זלוצובר שמדובר על עלייה מ-30 מקרים ל-10,000 נשים בקבוצת הביקורת ל-38 מקרים תחת הטיפול ההורמונלי, כך שהעלייה האבסולוטית בסיכון היא קטנה.  

3.      באשר לבחירת הטיפול , פומי מול עורי/ טראנסדרמאלי – מציין זלוצובר שמול הנוחיות והקלות של טיפול פומי , והשפעתו החיובית על כולסטרול, יש את החסרונות של עלייה בסיכון לקרישי דם. ההנחיות הבריטיות ממליצות על התחלת טיפול עורי בנשים מעל גיל 60.  הנשים המתאימות ביותר לטיפול עורי הן כאלה שמעוניינות לשלוט במינונים, נשים ללא רחם, כאלה עם עודף משקל, מעשנות. זלוצובר התייחס גם לחשיבות של פרופיל פרמקוקנטי צפוי ורמת תרופה קבועה  במשך תקופה ארוכה בלי פיקים חדים בדם  וללא פלוקטואציות גדולות. פרופיל זה מתקבל במסגרת הטיפול העורי באופן טוב יותר ביחס לטיפול פומי שבו התרופה עוברת פירוק ראשוני בכבד.

4.      המלצתו של ד"ר זלוצובר היא להתחיל בטיפול במינון סטנדרטי בנשים ללא גורמי סיכון מיוחדים, דבר שניתן להשיג בקלות יחסית בטיפולים העוריים. עלייה איטית במינונים עלולה לדעת ד"ר זלוצובר לפגוע בהיענות המטופלות, בעיקר אם המטופלת לא חשה בשלבים הראשונים הקלה מספקת בסימפטומים.

5.      הגיל מומלץ שבו כדאי להתחיל טיפול הורמונלי קשור למטרת הטיפול שהיא כאמור הסימפטומים. עם זאת ככל שמתחילים בגיל צעיר יותר האספקטים החיוביים גדולים יותר. כאשר האישה היא מעל גיל 60 ההמלצה היא להתחיל עם טיפול עורי.

6.      באשר לאוסטיאופורוזיס מדגיש ד"ר זלוצובר שטיפול הורמונלי עשוי להיות טיפול מתאים, לא כטיפול ראשוני, אלא במקרה שיש מניעה מטיפול ספציפי לאוסטיאופורוזיס.

7.      לגבי פרוגסטרון – היתרון של ההורמון הטבעי הוא בכך שהסיכון לסרטן שד קטן יותר, והשפעה טובה יותר על הליפידים.  הסינטתי, לדברי דר' זלוצובר,  שומר טוב יותר על רירית הרחם וגם אפקטיבי יותר מבחינת ליבידו. הנטייה כיום היא להתחיל בפרוגסטרון טבעי, דוגמאת אוטרוגסטאן.

8.      המסר המרכזי לרופאי הקהילה הוא כאמור שיש הרבה נשים בארץ שסובלות מתסמיני גיל מעבר וחבל שרק 5% מטופלות. יש מגוון של טיפולים פשוטים וזמינים שעשויים להקל על מטופלות אלה. עם זאת חשוב לשתף את המטופלות בטיפול ולעקוב אחר התגובה וההיענות שלהן תוך מתן הסבר מתאים לסיכונים וליתרונות.

 

 לראיון המלא

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2021 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני