חדשות

עדויות חדשות לא תומכות בהשפעה של סטטינים על הסיכון לדמנציה או תפקוד קוגניטיבי (J Am Coll Cardiol.)

22/06/2021

 

טיפול בסטטינים ככל הנראה אינו מוביל להתפתחות דמנציה או אף ליקוי קוגניטיבי קל בקשישים הנוטלים את הטיפול התרופתי למניעה ראשונית של מחלות לב וכלי דם, כך עולה מניתוח פוסט-הוק של נתוני מחקר ASPREE, שפורסמו בכתב העת Journal of the American College of Cardiology.

 

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ההשפעה הנוירו-קוגניטיבית של סטטינים על התפקוד הקוגניטיבי בקשישים אינה ידועה. מטרתם כעת הייתה לבחון את הקשר בין טיפול בסטטינים ובין ההידרדרות הקוגניטיבית והיארעות דמנציה בקשישים.

 

הסקירה כללה 18,846 משתתפים בגילאי 65 שנים ומעלה שלקחו חלק במחקר להערכת אספירין. כל המשתתפים היו ללא היסטוריה של מחלות לב וכלי דם, מוגבלות גופנית מג'ורית, או דמנציה והיו במעקב למשך 4.7 שנים.

 

התוצאים שנבחנו כללו היארעות דמנציה ותתי-סוגים של דמנציה, ליקוי קוגניטיבי קל ושינויים בתחומים ספציפיים בתפקוד הקוגניטיבי.

 

החוקרים מדווחים כי לא תואר קשר בין טיפול בסטטינים, בהשוואה לאי-נטילת טיפול בסטטינים, ובין דמנציה, ליקוי קוגניטיבי קל או תתי-סוגים של הפרעות אלו. כמו כן, הטיפול בסטטינים לא נקשר עם שינויים במדדים להערכת התפקוד הקוגניטיבי לאורך הזמן. יתרה מזאת, לא תוארו הבדלים בין סטטינים הידרופיליים וסטטינים ליפופיליים.

 

מהנתונים עולות אינטראקציות משמעותיות בין מדדים קוגניטיביים וטיפול בסטטינים בתחילת הדרך; עם עליה במדדי תפקוד קוגניטיבי, עדות ליכולת קוגניטיבית טובה יותר, הסיכון לדמנציה ותתי הסוגים של דמנציה פחת. זוהה קשר בין טיפול בסטטינים ובין התפתחות דמנציה בקרב משתתפים בהם התפקוד הקוגניטיבי היה הנמוך ביותר מלכתחילה.  החוקרים מסבירים כי ממצאים אלו ככל הנראה הינם פונקציה של גיל מתקדם, ככל שאדם מבוגר יותר ובעל מדדים קוגניטיביים גבוהים יותר, כך סביר יותר כי ישנם גורמים המגנים עליו מפני פגיעה קוגניטיבית.

 

לאור ממצאי המחקר, החוקרים כותבים כי בקשישים בגילאי 65 שנים ומעלה, טיפול בסטטינים אינו מלווה בסיכון מוגבר להיארעות דמנציה, ליקוי קוגניטיבי קל, או הידרדרות בתחומים קוגניטיביים ספציפיים. הם קוראים להשלים מחקרים נוספים לאישור ממצאי המחקר הללו.

 

 

J Am Coll Cardiol. 2021, June 21

 

לידיעה במדסקייפ

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2021 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני