Nutritional/Metabolic

האם הקפדה על דפוסי תזונה בריאה עשוי למנוע מחלת פרקינסון? (Neurology)

הקפדה על דפוסי תזונה בריאה עם דגש על פירות, ירקות, אגוזים ודגנים, דוגמת דיאטה ים-תיכונית, עשויה להפחית הופעת תסמינים של מחלת פרקינסון, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Neurology.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תקופה מקדימה של כ-10 שנים ומעלה אופיינית לפני אבחנת מחלת פרקינסון. במהלך תקופה זו, חולים עשויים לדווח על מגוון רחב של תסמינים לא-מוטוריים, אשר למרות שאינם ספציפיים, משלב של מספר תסמינים נקשר באופן הדוק עם מחלת פרקינסון. מגוון מוצרי מזון ודפוסי תזונה נקשרו עם הסיכון להתפתחות מחלת פרקינסון, אך אין מחקרים אורכיים קודמים לבחינת הקשר בין דפוס התזונה ובין מאפיינים מוקדמים של מחלת פרקינסון.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין דפוס התזונה ובין מאפיינים העשויים להקדים אבחנה של מחלת פרקינסון, כולל עצירות, הפרעה בשנת REM, ירידה בחוש הריח, ישנוניות-יתר במהלך שעות היום, הפרעה בראיית צבעים, תסמיני דיכאון וכאב גופני. שאלון בשנת 2012 שימש להערכת עצירות וחשד להפרעה בשנת REM ויתר התסמינים נבחנו על-סמך מבחנים ומדדים נפוצים.

הם בחנו את הנתונים אודות 47,659 משתתפים במחקרי Nurses’ Health Study ו-Health Professionals Follow-up Study. משנת 1986, שני המדגמים אספו נתונים תזונתיים כל ארבע שנים והחוקרים חישבו את ההיענות לדפוסי תזונה שונים, כולל aMED (Alternate Mediterranean Diet) ו-AHEI (Alternative Healthy Eating Index). בשנת 2012, המשתתפים השיבו לשאלות בנוגע לעצירות והפרעה בשנת REM (Rapid Eye Movement).

בתת-קבוצה של 17,400 משיבים לשאלון משנת 2012 נבחנו חמשת המאפיינים המוקדמים של מחלת פרקינסון בשנים 2014-2015. החוקרים בחנו את הקשר בין חמישון מדד תזונה בתחילת הדרך (שנת 1986) ובין מספר מאפיינים מוקדמים (0, 1, 2 או 3 מאפיינים ומעלה) בשנים 2012-2015. ניתוח נוסף שימש להערכת הקשר בין היענות ארוכת טווח לדפוסי תזונה אלו לאורך 20 שנים ובין המאפיינים המוקדמים המרמזים למחלת פרקינסון.

מהשוואת החמישון העליון והתחתון של מדד להערכת דיאטת aMED עלה כי הסיכוי להופעת 3 מאפיינים מוקדמים ומעלה, לעומת העדר כלל התסמינים המוקדמים הללו של מחלת פרקינסון היה קטן ב-18% באלו עם היענות טובה לדיאטה (יחס סיכויים של 0.82, p=0.03) בתחילת הדרך וקטן ב-33% עם הקפדה על דפוס התזונה לאורך זמן (יחס סיכויים של 0.67, p<0.0001). הממצאים היו דומים כאשר החוקרים בחנו את מדדי דיאטת AHEI, עם ירידה בסיכוי של 28% ו-34%, בהתאמה, להופעת המאפיינים המוקדמים של מחלת פרקינסון.

היענות גבוהה יותר לדפוסי תזונה אלו נקשרה בקשר הפוך עם מאפיינים פרטניים של מחלת פרקינסון, כולל עצירות, ישנוניות יתר במהלך שעות היום ודיכאון.

החוקרים מדווחים כי הקשר ההפוך שתועד במחקר בין דפוסי תזונה אלו ובין מאפיינים מוקדמים של מחלת פרקינסון תואם לדיווחים ממחקרים קודמים ומעיד כי הקפדה על דיאטה בריאה עשויה להפחית את היארעות תסמינים לא-מוטוריים אשר לרוב מופיעים לפני אבחנת מחלת פרקינסון.

Neurology. Published online August 19, 2020

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם יש להפסיק את הטיפול באספירין סביב ניתוח מוח?

    האם יש להפסיק את הטיפול באספירין סביב ניתוח מוח?

    הפסקת טיפול באספירין למשך 12 ימים סביב ניתוח מוח אינה מלווה בירידה בהישנות המטומה סב-דוראלית כרונית בקשישים שהופנו לניתוח חירור גולגולת (Burr Hole) לעומת המשך טיפול באספירין, כך עולה מתוצאות מחקר חדש הקוראות תיגר על הגישות המקובלות כיום ופורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מחקר SECA הינו מחקר אקראי, מבוקר-פלסבו, שכלל 155 מבוגרים (גיל ממוצע של […]

  • האם לעליה במשקל לאחר אבחנה של סרטן השפעה על סיכויי ההישרדות?

    האם לעליה במשקל לאחר אבחנה של סרטן השפעה על סיכויי ההישרדות?

    בנשים בהן נרשמה עליה גדולה יותר במשקל לאחר אבחנה של סרטן שד תועד סיכון מוגבר לתמותה עקב המחלה הממארת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך כנס ה-European Society for Medical Oncology.  עם זאת, הסיכון המוגבר לתמותה תקף רק בנשים עם עודף-משקל או משקל תקין טרם האבחנה ולא באלו עם השמנת-יתר לפני אבחנת ממאירות. החוקרים […]

  • משקאות ממותקי-סוכר מלווים בסיכון מוגבר לממאירות חלל הפה בנשים

    משקאות ממותקי-סוכר מלווים בסיכון מוגבר לממאירות חלל הפה בנשים

    מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Otolaryngology – Head & Neck Surgery עולה כי צריכה רבה יותר של משקאות ממותקי-סוכר מלווה בסיכון מוגבר לממאירות חלל הפה בנשים. עם זאת, למרות הסיכון המוגבר, הסיכון ברמת האוכלוסייה הוא נמוך ונע סביב שלושה מקרים ל-100,000 אנשים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מספר מחקרים קודמים הראו כי צריכה רבה יותר […]

  • אשפוזים על-רקע שימוש בקנאביס מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה

    אשפוזים על-רקע שימוש בקנאביס מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה

    היקף הביקורים בחדרי מיון ואשפוזים לבית החולים על-רקע שימוש בקנאביס עלה בשיעור גבוה מפי 26 לאורך תקופה של 13 שנים בקרב מבוגרים בגילאי 65 שנים ומעלה ומלווה בסיכון מוגבר משמעותית לדמנציה, בהשוואה לביקורים רפואיים דחופים מכל-סיבה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל נתונים בין 2008 עד 2021 אודות […]

  • גישה טרנסורידית לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים: השוואה אקראית עם אמבוליזציה טרנס־עורקית

    גישה טרנסורידית לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים: השוואה אקראית עם אמבוליזציה טרנס־עורקית

    המאמר מציג את תוצאות מחקר TATAM, מחקר קליני פרוספקטיבי שלב 2, רב־מרכזי, אשר השווה בין שתי גישות לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים (AVMs): גישה טרנס־ורידית (TVE) לעומת גישה טרנס־עורקית (TAE).

  • שכיחות גבוהה של הפרעת אכילה נמנעת/מגבילה בחולים עם מחלת מעי דלקתית

    שכיחות גבוהה של הפרעת אכילה נמנעת/מגבילה בחולים עם מחלת מעי דלקתית

    כ-18% מהחולים עם מחלת מעי דלקתית, כולל 16.3% מאלו עם מחלה לא-פעילה, ענו על הקריטריונים לאבחנה של הפרעת אכילה נמנעת/מגבילה (Avoidant/Restrictive Food Intake Disorder), כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Inflammatory Bowel Diseases. בקרב חולים עם מחלת מעי דלקתית לא-פעילה, חרדה על-רקע תסמינים גסטרואינטסטינאליים הייתה הגורם המנבא היחיד של הפרעת אכילה נמנעת/מגבילה. בחולים עם מחלת […]

  • הדמיה של הרשתית בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון למחלת אלצהיימר

    הדמיה של הרשתית בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון למחלת אלצהיימר

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease עולה כי מצב בריאותי ירוד של הרשתית בגיל העמידה מלווה בסיכון מוגבר משמעותית למחלת אלצהיימר ודמנציה נלווית בגיל מבוגר יותר. ממצאי המחקר מציעים כי הדמיה של כלי הדם הקטנים של הרשתית הינה כלי סקר זמין ומשתלם לניבוי הופעת מחלת אלצהיימר. במסגרת המחקר נבחנה השאלה אם מדדים עצביים […]

  • לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת לפני שבוע 34 להיריון מלווה בסיכון מוגבר להפרעות קוגניטיביות בילדות מאוחרת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מחקר החתך בחן את ההשפעה של גיל היריון על התפקוד הקוגניטיבי בילדים בגילאי 9-10 שנים על-בסיס מדדים פוליגניים להפרדת השפעות סביבתיות וביולוגיות. אוכלוסיית המחקר כלל 5,946 ילדים (גיל ממוצע של 9.9 […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך