Nutritional/Metabolic

עירוי קדם-תרופה (pro-drug) עדיף על טיפול אוראלי לטיפול בתסמינים מוטוריים במחלת הפרקינסון (International Congress of Parkinson’s Disease and Movement Disorders)

מחקר פאזה 1B חדש הראה כי עירוי של פוסלבודופה ופוסקרבידופה משפר תסמינים מוטוריים במחלת הפרקינסון ועדיף על הטיפול האוראלי הקיים בלבודופה וקרבידופה. פוסלבודופה ופוסקרבידופה (foslevodopa/foscarbidopa) הן קדם-תרופות (pro-drugs) מזורחנות של התרופות האוראליות לפרקינסון לבודופה וקרבידופה. המחקר בדק עירוי רציף, במשך 24 שעות, של פוסלבודופה ופוסקרבידופה במטופלים בשלבים המתקדמים של המחלה והראה שהשיפור ניכר בכל שעות הערות של המטופלים.

עם התקדמות המחלה והעלייה במינון התרופות אותו נוטל המטופל, הטווח התרפויטי של לבודופה וקרבידופה נהיה צר יותר. היצרות הטווח התרפויטי עלולה לגרום לדיסקנזיה מטרידה (troublesome dyskinesia) ברמות הגבוהות של התרופה בדם ורעידות ונוקשות כשהרמות יורדות מתחת לטווח.

המחקר כלל כ-20 מטופלים, 8 נשים ו-12 גברים, בגילאי 35 עד 77 (גיל ממוצע 61.3 עם סטיית תקן של 10.5 שנים). המשתתפים במחקר היו עם פרקינסון אידיופטי מתקדם המגיב לטיפול בלבודופה, אך עם השפעה לא מספיק טובה של התרופה. בכל המשתתפים, ההשפעה הלא מספקת של התרופה כללה לפחות שעתיים וחצי ביום ללא השפעה של התרופה. המידע לגבי המשתתפים במחקר נאסף בשעות 4:30 בבוקר ועד 21:30 בלילה.

הטיפול במחקר התבצע לאחר תקופת מעקב של בין 10 ל-30 ימים, במהלכם נבדקו השפעת התרופות לבודופה וקרבידופה על המטופלים. לאחר מכן, המשתתפים במחקר קיבלו עירוי תת-עורי של מנות אשר הותאמו אישית של פוסלבודופה ופוסקרבידופה, 24 שעות ביממה למשך 28 ימים.

בכל המטופלים שנבדקו, עירוי פוסלבודופה ופוסקרבידופה הראה תוצאות טובות יותר מאשר התרופות האוראליות. ההשפעה של התרופות בעירוי הייתה יחסית לא תנודתית ולא חרגה ביותר מ-25% מהטווח התרפויטי של התרופה, בכל השעות בהם נבדקו המטופלים. מנגד, התרופות האוראליות חרגו ביותר מ-50% מהטווח התרפויטי, במחזורים של 3-4 שעות במהלך היום. ההבדל העיקרי בהשפעה נצפה בעיקר בבקרים, בהם העירוי השפיע בצורה אפקטיבית הרבה יותר מהטיפול האוראלי. בנוסף, הטיפול בעירוי הדגים גם זמן ממושך יותר של השפעה ללא דיסקנזיה, בהשוואה לתרופות האוראליות.

לכתבה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • ביופסיית עור מסייעת באבחנה מדויקת של מחלת פרקינסון והפרעות נוירו-קוגניטיביות אחרות (JAMA)

    ביופסיית עור מסייעת באבחנה מדויקת של מחלת פרקינסון והפרעות נוירו-קוגניטיביות אחרות (JAMA)

    ביופסיית עור פשוטה עשויה לסייע בזיהוי צורה חריגה של אלפא-סינוקלאין (Phosphorylated Alpha-Synuclein) ברמת דיוק גבוהה בחולים עם הפרעות נוירו-דגנרטיביות דוגמת מחלת פרקינסון. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סינוקלאינפתיות כוללות מחלות פרקינסון, דמנציה עם גופיפי לואי, Multiple System Atrophy ו-Pure Autonomic Failure. בכל שנה מאובחנים כ-200,000 חולים חדשים בארצות הברית עם מחלת פרקינסון, דמנציה עם גופיפי […]

  • צריכת פלבנואידים אינה מגנה מפני מחלת פרקינסון (J Neurol, Neurosurgery Psych)

    צריכת פלבנואידים אינה מגנה מפני מחלת פרקינסון (J Neurol, Neurosurgery Psych)

    צריכה גבוהה יותר של פלבנואידים לא נקשרה עם סיכון מופחת למחלת פרקינסון, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Neurology, Neurosurgery and Psychiatry.  ממצאים אלו סותרים דיווחים קודמים שהצביעו על קשר אפשרי בין פלבנואידים ובין הסיכון למחלת פרקינסון. החוקרים התבססו על נתונים ממחקרי Nurses’ Health Study ו-Health Professionals Follow-up Study, אשר כללו 80,701 […]

  • מה בין תפקוד גופני ובין תסמינים פסיכולוגיים בחולים עם מחלת פרקינסון? (CNS Neurosci Ther)

    מה בין תפקוד גופני ובין תסמינים פסיכולוגיים בחולים עם מחלת פרקינסון? (CNS Neurosci Ther)

    במאמר שפורסם בכתב העת CNS Neuroscience & Therapeutics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תסמיני דיכאון עשויים להשפיע על הניידות ושיווי המשקל של חולים עם מחלת פרקינסון, כאשר עם עליה בחומרת תסמיני דיכאון חלה החמרה במדדי ניידות ויציבות החולים. החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-רגרסיה במטרה לבחון את הנתונים בספרות הרפואית אודות מדדי […]

  • הטיפ השבועי עם פרופ' רז: רעד

    הטיפ השבועי עם פרופ' רז: רעד

    הפעם עוסק פרופ’ רז בתופעה הנפוצה בעיקר בגיל המבוגר. לכל הטיפים השבועיים בחסות בלתי תלויה של חברת נובונורדיסק

  • גורמי סיכון הפיכים להופעה של דמנציה בגיל צעיר (JAMA Neurol)

    גורמי סיכון הפיכים להופעה של דמנציה בגיל צעיר (JAMA Neurol)

     מעבר לגורמי הסיכון המוכרים לדמנציה, דוגמת סוכרת, אירוע מוחי, מחלת לב ודיכאון, מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology עולה כי חסר וויטמין D, רמות CRP גבוהות ובידוד חברתי מעלים את הסיכון להופעה של דמנציה בגיל צעיר. מחקר כלל 356,052 משתתפים מתחת לגיל 65 שנים (גיל ממוצע של 54.6 שנים) ללא דמנציה, אשר נכללו במאגר […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישור מערכת גירוי מוחי עמוק לטיפול במחלת פרקינסון והפרעות תנועה אחרות (מתוך הודעת חברת מדטרוניק)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישור מערכת גירוי מוחי עמוק לטיפול במחלת פרקינסון והפרעות תנועה אחרות (מתוך הודעת חברת מדטרוניק)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור מערכת גירוי מוחי עמוק נטענת באמצעות סוללות לטיפול בחולים עם מחלת פרקינסון והפרעות אחרות, דוגמת רעד ראשוני, אפילפסיה ודיסטוניה. בהודעה לעיתונות מטעם חברת מדטרוניק נמסר כי מערכת גירוי מוחי עמוק Percept RC מבוססת על התקן המושתל בניתוח, באופן דומה לקוצב לב, המעביר אותות חשמליים […]

  • תוצאות מבטיחות לטיפול חדש למחלת פרקינסון ודמנציה של גופיפי לואי (מתוך הודעת Athira Pharma)

    תוצאות מבטיחות לטיפול חדש למחלת פרקינסון ודמנציה של גופיפי לואי (מתוך הודעת Athira Pharma)

    בהודעה לעיתונות מטעם חברת Athira Pharma נמסר כי תכשיר ניסיוני של חברת התרופות, התכשיר הניסיוני Fosgonimeton הדגים תוצאות מבטיחות במחקר SHAPE בשלב 2 בחולים עם דמנציה משנית למחלת פרקינסון ודמנציה משנית לגופיפי לואי. על-פי ההודעה, התכשיר הניסיוני הינו מולקולה קטנה בשם ATH-1017 המכוונת כנגד מערכת Hepatocyte Growth Factor, העשויה להפעיל מסלולים להגנה עצבית ומסלולים נוגדי-דלקת […]

  • הכשרה במתן טיפול פליאטיבי לנוירולוגים משפרת את איכות החיים של חולי פרקינסון (JAMA Neurol)

    הכשרה במתן טיפול פליאטיבי לנוירולוגים משפרת את איכות החיים של חולי פרקינסון (JAMA Neurol)

    התערבות המספקת הכשרה בנושא טיפול פליאטיבי לנוירולוגים בקהילה לחולים עם מחלת פרקינסון באמצעות טל-רפואה לוותה בשיפור מתון באיכות החיים של החולים ולעליה בשיעורי השלמת הנחיות מקדימות, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology. המחקר כלל 359 חולים (גיל ממוצע של 74 שנים) עם אבחנה סבירה של מחלת פרקינסון או אבחנה נלווית וצרכים לטיפול פליאטיבי […]

  • מה בין טיפול הורמונאלי חליפי ובין הסיכון למחלת פרקינסון? (J Parkinsons Dis)

    מה בין טיפול הורמונאלי חליפי ובין הסיכון למחלת פרקינסון? (J Parkinsons Dis)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Parkinson’s Disease עולה כי קיים קשר הדוק בין טיפול הורמונאלי חליפי ובין הסיכון למחלת פרקינסון, עם עדויות לקשר תלוי-מינון ומשך טיפול. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הקשר בין טיפול הורמונאלי חליפי וין הסיכון למחלת פרקינסון עדיין שנוי במחלוקת. מטרתם כעת הייתה להשלים מחקר עוקבה מבוסס-אוכלוסייה להערכת הקשר בין הטיפול […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה