Nutritional/Metabolic

טיפול משולש עדיף על טיפול כפול ב-mCRC עם BRAF מוטנטי (Journal of Clinical Oncology)

מחקר אקראי רב-מרכזי זה שפורסם ב-Journal of Clinical Oncology, הראה כי תוספת של טיפול ממוקד במעכב ה-BRAFvemurafenib (Zelboraf), בנוסף לכימותרפיה, הגדיל באופן משמעותי את השרידות ללא התקדמות (PFS) בסרטן מעי גס גרורתי (mCRC) עם מוטציה ב-BRAF.

המחקר כלל 106 חולי mCRC עם מוטציה ב-BRAFV600E שטופלה בעבר. כ-40% מהחולים טופלו בעבר ב- irinotecanומחציתם עברו כימותרפיה אג’ובנטית קודמת. החולים טופלו ב-irinotecan/cetuximab עם או ללא vemurafenib, והתוצא העיקרי שנבדק במאמר היה PFS.

ה-PFS החציוני עלה מ-2.0 חודשים בקבוצת ה- irinotecan/cetuximabל-4.2 חודשים עם אותן שתי תרופות בתוספת מעכב ה-BRAFvemurafenib. השרידות הכללית (OS) השתפרה מ-5.9 חודשים בטיפול של שתי התרופות ל-9.6 חודשים לאותו טיפול בתוספת vemurafenib. בנוסף, הדגים המחקר ירידה של 50% ביחס הסיכון (HR) להתקדמות המחלה או למוות (רווח בר סמך של 95% – 0.32-0.76,P = 0.001). תוספת של vemurafenib נקשרה לעלייה של פי ארבעה בשיעור התגובה האובייקטיבי (ORR, 17% לעומת 4%), ושיעור גבוה פי 3 בשיעור בקרת המחלה (DCR) – מ-21% עם irinotecan/cetuximab ל-65% לשילוב של שלוש התרופות. למרות שה-OS החציוני עלה ב-63%, לא היה הבדל מובהק סטטיסטית (HR 0.77, רווח בר סמך של 95% – 0.50-1.18).

ניתוח ctDNA הראה שתדירות אלל ה-BRAFV600E פחתה ב-87% מהחולים שהוקצו באקראי ל-vemurafenib, לעומת אף אחד מהחולים בזרוע הטיפול הכפול (P <0.001).

תופעות לוואי בדרגה 3/4 התרחשו לעיתים קרובות יותר במשטר הטיפול המשולש, כולל נויטרופניה (30% לעומת 7%), אנמיה (13% לעומת 0%) ובחילה (19% לעומת 2%). החוקרים דיווחו כי 11 (22%) מטופלים בזרוע vemurafenib הפסיקו את הטיפול בהשוואה לארבעה (8%) בקבוצת הביקורת.

לכתבה במד פייג’ טודיי

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה