לצד העליה בהיקף המחוסנים כנגד נגיף הקורונה והירידה החדה במספר המקרים החדשים ברחבי העולם, כיצד נראה סופה של המגפה? האם הניצחון יוביל גם להעלמה מוחלטת של נגיף הקורונה?
הכחדה (Eradication) היא מטרת העל של אמצעים לבקרת מחלות זיהומיות ומוגדרת כירידה קבועה לאפס במספר המקרים החדשים של מחלה זיהומית ברחבי העולם. היתרון הגדול של הכחדה הוא בכך שאין עוד צורך באמצעי זהירות מפני המחלה. סילוק (Elimination) נועד לתאר מצב בו מספר המקרים החדשים של המחלה הוא אפסי, אך רק באזור מוגדר.
הן הכחדה והן סילוק זיהום דורשים מאמצים רבים לדיכוי המחלה. באמצעות סגרים, ריחוק חברתי נרחב, הגבלת טיולים, עטיית מסכות ומאמצי חיסון, מרבית מדינות מצויה בעמדה בהן הן יכולות להשיג את יעד סילוק הנגיף. השאלה היא כמה כזמן יש להמשיך במאמצים הללו.
מרבית המומחים מאמינים כי הנגיף לא יוכחד וימשיך להסתובב בעולם לעד, כאשר שיעור המקרים ינוע בין מגפה כפי שקורה כעת ובין שיעורים הרבה יותר נמוכים ואנדמיים.
ברמת הפתוגן, ישנן מספר תכונות המובילות לכך שכל מחלה זיהומית ניתנת פחות או יותר לבקרה. עם זאת, מאפיין אחד בלבד אינו מאפשר הכחדה של זיהום – נוכחות מאגר בו הפתוגן יכול לשרוד מחוץ לבני אדם לעד וממנו יכול להדביק בני אדם. עבור נגיף הקורונה, אין עדויות רבות בשלב זה כי זה המקרה.
כמובן, חיסונים יעילים ככל שיהיו לא יסייעו אלא אם יחולקו במהירות למספר גדול של מטופלים בכל העולם, האתגר העיקרי במקרה זה הוא לספק כמויות מספקות, בפרט לאזורים עניים, להשגת חסינות עדר.
עוד חשוב לקחת בחשבון את המוטאציות האפשריות של הנגיף, כאשר וריאנטים של הנגיף יובילו לכך שהחיסון לא יספק עוד הגנה. אחת הדוגמאות היא שנגיף הקורונה יהיה דומה לנגיף השפעת העונתית, כאשר יסתובב ברחבי העולם בגלים של זיהומים הדורשים באופן קבוע חיסונים חוזרים עם יעילות משתנה, אשר יותאמו לוריאנטים בסביבה.
נגיפים לעיתים קרובות נחלשים והופכים פחות אלימים עם הזמן ויש עדויות לפיהן מגפת הקורונה הנוכחית אינה הראשונה, שכן במהלך 60 השנים האחרונות זוהו ארבעה נגיפי קורונה אנדמיים לבני אדם.
תכניות מוצלחות לסילוק הנגיף מעידות כי שימוש בכל האמצעים הזמינים הינה הדרך היחידה להשגת בקרה. במקרה של נגיף הקורונה, עטיית מסכות נרחבת, רחצת ידיים וריחוק חברתי מהווים מרכיבים משלימים חשובים לחיסון כנגד הנגיף במטרה להפחית את התפשטות הנגיף. אמצעים אלו היו כה יעילים בחלק מהמדינות, דוגמת ניו-זילנד, והפחיתו בהצלחה את מספר מקרי ההדבקה עד לאפס לפרק זמן ממושך, עוד בטרם החלו לחסן כנגד הנגיף.
יישום נרחב של אמצעים אלו דורש השקעה אדירה של כסף ומשאבים ממדינות עשירות לעניות ושיתוף פעולה נרחב. בסופו של דבר,ההחלטה אינה מסתכמת בהכחדה או סילוק של הנגיף, אלא האם מוכנים לעבוד ביחד להשגת היעד והאם המטרה מצדיקה את ההשקעה.
לידיעה ב-MedPage Today
הערת מערכת:
נראה שהסוגיה אקטואלית גם למצבנו בישראל שכן יש הגורסים כבר שהקורונה מאחורינו ואפשר לחזור לשגרה מלאה ויש הסבורים שיש עדיין צורך לנקוט באמצעי זהירות והגבלות.