Nutritional/Metabolic

סילוק אל מול הכחדה של COVID-19 (מתוך MedPage Today)

קורונה

לצד העליה בהיקף המחוסנים כנגד נגיף הקורונה והירידה החדה במספר המקרים החדשים ברחבי העולם, כיצד נראה סופה של המגפה? האם הניצחון יוביל גם להעלמה מוחלטת של נגיף הקורונה?

הכחדה (Eradication) היא מטרת העל של אמצעים לבקרת מחלות זיהומיות ומוגדרת כירידה קבועה לאפס במספר המקרים החדשים של מחלה זיהומית ברחבי העולם. היתרון הגדול של הכחדה הוא בכך שאין עוד צורך באמצעי זהירות מפני המחלה. סילוק (Elimination) נועד לתאר מצב בו מספר המקרים החדשים של המחלה הוא אפסי, אך רק באזור מוגדר.

הן הכחדה והן סילוק זיהום דורשים מאמצים רבים לדיכוי המחלה. באמצעות סגרים, ריחוק חברתי נרחב, הגבלת טיולים, עטיית מסכות ומאמצי חיסון, מרבית מדינות מצויה בעמדה בהן הן יכולות להשיג את יעד סילוק הנגיף. השאלה היא כמה כזמן יש להמשיך במאמצים הללו.

מרבית המומחים מאמינים כי הנגיף לא יוכחד וימשיך להסתובב בעולם לעד, כאשר שיעור המקרים ינוע בין מגפה כפי שקורה כעת ובין שיעורים הרבה יותר נמוכים ואנדמיים.

ברמת הפתוגן, ישנן מספר תכונות המובילות לכך שכל מחלה זיהומית ניתנת פחות או יותר לבקרה. עם זאת, מאפיין אחד בלבד אינו מאפשר הכחדה של זיהום נוכחות מאגר בו הפתוגן יכול לשרוד מחוץ לבני אדם לעד וממנו יכול להדביק בני אדם. עבור נגיף הקורונה, אין עדויות רבות בשלב זה כי זה המקרה.

כמובן, חיסונים יעילים ככל שיהיו לא יסייעו אלא אם יחולקו במהירות למספר גדול של מטופלים בכל העולם, האתגר העיקרי במקרה זה הוא לספק כמויות מספקות, בפרט לאזורים עניים, להשגת חסינות עדר.

עוד חשוב לקחת בחשבון את המוטאציות האפשריות של הנגיף, כאשר וריאנטים של הנגיף יובילו לכך שהחיסון לא יספק עוד הגנה. אחת הדוגמאות היא שנגיף הקורונה יהיה דומה לנגיף השפעת העונתית, כאשר יסתובב ברחבי העולם בגלים של זיהומים הדורשים באופן קבוע חיסונים חוזרים עם יעילות משתנה, אשר יותאמו לוריאנטים בסביבה.

נגיפים לעיתים קרובות נחלשים והופכים פחות אלימים עם הזמן ויש עדויות לפיהן מגפת הקורונה הנוכחית אינה הראשונה, שכן במהלך 60 השנים האחרונות זוהו ארבעה נגיפי קורונה אנדמיים לבני אדם.

תכניות מוצלחות לסילוק הנגיף מעידות כי שימוש בכל האמצעים הזמינים הינה הדרך היחידה להשגת בקרה. במקרה של נגיף הקורונה, עטיית מסכות נרחבת, רחצת ידיים וריחוק חברתי מהווים מרכיבים משלימים חשובים לחיסון כנגד הנגיף במטרה להפחית את התפשטות הנגיף. אמצעים אלו היו כה יעילים בחלק מהמדינות, דוגמת ניו-זילנד, והפחיתו בהצלחה את מספר מקרי ההדבקה עד לאפס לפרק זמן ממושך, עוד בטרם החלו לחסן כנגד הנגיף.

יישום נרחב של אמצעים אלו דורש השקעה אדירה של כסף ומשאבים ממדינות עשירות לעניות ושיתוף פעולה נרחב. בסופו של דבר,ההחלטה אינה מסתכמת בהכחדה או סילוק של הנגיף, אלא האם מוכנים לעבוד ביחד להשגת היעד והאם המטרה מצדיקה את ההשקעה.

לידיעה ב-MedPage Today

הערת מערכת:

נראה שהסוגיה אקטואלית גם למצבנו בישראל שכן יש הגורסים כבר שהקורונה מאחורינו ואפשר לחזור לשגרה מלאה ויש הסבורים שיש עדיין צורך לנקוט באמצעי זהירות והגבלות.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מגורים בשכונה ברמה סוציו-אקונומית נמוכה מלווים בסיכון מוגבר להידראדניטיס סופורטיבה

    מגורים בשכונה ברמה סוציו-אקונומית נמוכה מלווים בסיכון מוגבר להידראדניטיס סופורטיבה

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Dermatology מדווחים חוקרים מקליפורניה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בקרב אלו המתגוררים בשכונות ברמה סוציו-אקונומית נמוכה סיכון מוגבר להתפתחות הידראדניטיס סופורטיבה, קשר אשר תואר בקבוצות מרקע אתני שונה. מדגם המחקר כלל 65,766 משתתפים (גיל ממוצע של 50.4 שנים, 41.8% נשים) ממרפאות עור ברשת UCSF (או University of California […]

  • חשיפה להתעללות ואלימות כלפי האם בתקופת הילדות מנבאת התנהגות אלימה בבגרות

    חשיפה להתעללות ואלימות כלפי האם בתקופת הילדות מנבאת התנהגות אלימה בבגרות

    בקרב גברים צעירים שנחשפו למעשי אלימות פיזית והתעללות של בן הזוג כלפי אימם נרשמה עליה של 45% בסיכון לכך שינקטו בעצמם במעשי אלימות כלפי בני או בנות זוגם, בהשוואה לאלו שלא נחשפו למעשי אלימות דומים, כך עולה מנתונים חדשים מבריטניה שפורסמו בכתב העת The Lancet Regional Health – Europe. החוקרים בחנו את הנתונים אודות זוגות […]

  • חשיפה לזיהום אוויר עשויה להביא לשינוי במבנה המוח

    חשיפה לזיהום אוויר עשויה להביא לשינוי במבנה המוח

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Stroke עולה כי חשיפה ארוכת-טווח לחומר חלקיקי קטן מ-2.5 מיקרומטר באוויר, גם ברמות נמוכות יחסית, מלווה בשינויים מבניים במוח דוגמת ירידה בנפח רקמת המוח, עליה באטרופיה ופתולוגיה וסקולארית בקשישים. מחקר SNAC-K-MRI כלל קשישים ללא דמנציה שעברו בדיקת MRI בתחילת המחקר. בנוסף, משתתפים מתחת לגיל 78 שנין השלימו בדיקת MRI לאחר 6 […]

  • האם ניטור מרחוק עשוי להפחית אשפוזים בחולים עם מחלות ממאירות?

    האם ניטור מרחוק עשוי להפחית אשפוזים בחולים עם מחלות ממאירות?

    ניטור תסמינים מרחוק באמצעים אלקטרוניים להערכת תוצאים לפי דיווח מטופלים לווה בהפחתת היקף האשפוזים בשיעור של 19% לאחר שלושה חודשים ובהיקף של 13% לאחר שישה חודשים בחולים עם מחלה ממארת תחת טיפול סיסטמי, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. התועלת של אמצעי ניטור מרחוק תועדה במגוון אוכלוסיות חולים, כולל אלו המתגוררים […]

  • הגבלת זמן צפייה בטלוויזיה עשויה להפחית את הסיכון למחלה קרדיווסקולארית למרות נטייה גנטית לסוכרת מסוג 2

    הגבלת זמן צפייה בטלוויזיה עשויה להפחית את הסיכון למחלה קרדיווסקולארית למרות נטייה גנטית לסוכרת מסוג 2

    במבוגרים עם נטייה גנטית משמעותית לסוכרת מסוג 2 הצופים בטלוויזיה במשך פחות משעה ביום הסיכון למחלה קרדיווסקולארית טרשתית בתוך עשור היה נמוך יותר בהשוואה לאלו ללא נטייה גנטית משמעותית אשר צפו בטלוויזיה במשך שעתיים ויותר בכל יום, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Heart Association. מחקר העוקבה נועד לבחון את הקשר […]

  • ההשפעה של לופוס עורי על איכות החיים של החולים

    ההשפעה של לופוס עורי על איכות החיים של החולים

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of the European Academy of Dermatology and Venereology עולה כי ללופוס עורי השפעה משמעותית על איכות החיים של החולים, באופן בלתי-תלוי ומצטבר בחולים עם SLE (או Systemic Lupus Erythematosus), עם עליה בדיווחים אודות הפרעות בבריאות הנפשית ומוגבלות חברתית. במטרה להבין טוב יותר את ההשפעה של אבחנה של לופוס עורי על […]

  • אשפוזים על-רקע שימוש בקנאביס מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה

    אשפוזים על-רקע שימוש בקנאביס מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה

    היקף הביקורים בחדרי מיון ואשפוזים לבית החולים על-רקע שימוש בקנאביס עלה בשיעור גבוה מפי 26 לאורך תקופה של 13 שנים בקרב מבוגרים בגילאי 65 שנים ומעלה ומלווה בסיכון מוגבר משמעותית לדמנציה, בהשוואה לביקורים רפואיים דחופים מכל-סיבה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל נתונים בין 2008 עד 2021 אודות […]

  • באחד מכל ארבעה חולים עם סוכרת מסוג 2 עמידה לטיפול ישנה עדות להיפרקורטיזוליזם

    באחד מכל ארבעה חולים עם סוכרת מסוג 2 עמידה לטיפול ישנה עדות להיפרקורטיזוליזם

    ברבע מהחולים עם סוכרת מסוג קשה לאיזון ישנה עדות להיפרקורטיזוליזם, עם שכיחות גבוהה במיוחד עם גיל מתקדם, מדד מסת גוף נמוך יותר, מוצא היספאני/שאינו-לטיני, מספר גדול יותר של תרופות לאיזון לחץ הדם ושימוש בפיברטים, משככי כאב או תרופות חדשות לאיזון רמות הסוכר בדם, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. ברקע למחקר מסבירים החוקרים […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך