Parkinson

חיידק הגורם למחלת חניכיים מהווה מטרה חדשה לטיפול במחלת אלצהיימר (CTAD)

מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק

מחקר חדש שהוצג בכנס המחקרים הקליניים על מחלת אלצהיימר (AD) הראה כי תרופה ניסיונית המכוונת לחיידקים הגורמים למחלת חניכיים עשויה להציע פרדיגמת טיפול חדשה למחלת אלצהיימר קלה עד בינונית. תוצאות מניסוי GAIN שלב 2/3 של התרופה אטוזגינסטט המכוונת לחיידקי החניכיים פורפירומונאס ג’ינג’יבליס (Pg), מצביעות על כך שהפתוגן הוא גורם פוטנציאלי של AD.

עדויות המקשרות בין דלקת ל-AD תואמות את הרעיון שיש זיהום כרוני בדרגה נמוכה שגורם לתגובה דלקתית. מחבר המחקר ציין כי 22 מתוך 25 גורמי הסיכון הגנטיים האחרונים שזוהו ל-AD קשורים לתפקוד מערכת החיסון.

ניסוי ה-GAIN כלל 643 חולים בריאים בדרך כלל בגילאי 55 עד 80 שנים (גיל ממוצע, 69 שנים) עם AD קלה עד בינונית, כפי שנמדד בציון של 12 עד 24 במבחן מיני מנטל. כ-65% היו נשאי ApoE4. כל המשתתפים חולקו באופן אקראי לקבלת פלצבו, מינון נמוך (40 מ”ג פעמיים ביום) או מינון גבוה (80 מ”ג פעמיים ביום) של אטוזגינסטט למשך 48 שבועות. בנוסף לתוצאות קוגניטיביות סטנדרטיות, החוקרים העריכו סמנים ביולוגיים של Pg ברוק, בדם ובנוזל השדרה (CSF).

שני התוצאים העיקריים שנבדקו במחקר היו ציוני ADAS-Cog ו-AD Cooperative StudyActivities of Daily Living (ADCS-ADL). אף אחד מהתוצאים הללו לא היה משמעותי. עם זאת, כאשר החוקרים בדקו רק משתתפים עם זיהום Pg גרוע יותר, היה מתאם בין הורדת רמות Pg לבין תוצאה קלינית טובה יותר. “באנשים עם רמות גבוהות של Pg ברוק, בסרום וב-CSF, הייתה האטה משמעותית של הירידה ב-ADAS-Cog, מ-26% ל-57%”, אמר מחבר המחקר.

בנוסף, היו מתאמים בין רמות Pg ברוק לאחר 24 שבועות לבין תוצאות קליניות לאחר 24 שבועות ו-48 שבועות. “אין כמעט מחקרים אחרים של AD שהראו מתאם בין סמן ביולוגי לתוצאה קלינית”, ציין.

בהסתכלות דו-צדדית על נפח ההיפוקמפוס, החוקרים מצאו שהתרופה האטה את הניוון ב-22% בקבוצת המינון הנמוך וב-11% בקבוצת המינון הגבוה. היעילות הייתה דומה במינונים של 40 מ”ג ו-80 מ”ג. “המחקר בגישה הספציפית הזו צריך להמשיך ואנו מצפים לראות כיצד התרופה הזו מתפקדת בניסויים קליניים עתידיים”, הוסיף מחבר המחקר.

לכתבה ב-Medscape

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    ניתוחים לגירוי עצב וגאלי מהווים התערבות יחסית בטוחה, עם שיעור סיבוכים נמוך, אם כי ישנם הבדלים בסוג הפרוצדורה ונוכחות סיבוכים, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Brain and Spine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גירוי עצב וגאלי מהווה את שיטת נוירו-מודולציה הנפוצה ביותר בחולים עם אפילפסיה. למרות שקיים סיכון לתופעות לוואי לבביות דוגמת […]

  • טיפול ב-Levetiracetam מפחית סיכון לפרכוסים בנשים בגיל הפוריות (Neurology)

    טיפול ב-Levetiracetam מפחית סיכון לפרכוסים בנשים בגיל הפוריות (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בנשים בגיל הפוריות עם אפילפסיה כללית אידיופטית, החלפת טיפול תרופתי מ-Valproate ל- Levetiracetamלעומת Lamotrigine מפחיתה את הסיכון להישנות פרכוסים לאחר 24 חודשים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אפילפסיה כללית אידיופטית הינה צורה נפוצה של אפילפסיה ומהווה 15-20% מהמקרים, עם שכיחות מעט […]

  • ההשפעה של תפקוד הלב ונוקשות עורקים על הסיכון למחלה צרברווסקולארית (Int J Cardiol)

    ההשפעה של תפקוד הלב ונוקשות עורקים על הסיכון למחלה צרברווסקולארית (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי הפרעה בתפקוד הלב וכלי הדם מלווה בסיכון מוגבר לאטרופיה מוחית אזורית ובשכיחות מחלה צרברווסקולארית לאור נוקשות כלי דם, בפרט באלו עם רמת השכלה נמוכה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אות מוגבר בחומר הלבן מעיד על מחלת כלי דם קטנים דיפוזית המערבת את כלי […]

  • האם ויאגרה עשויה לסייע במניעת מחלת אלצהיימר? (J Alzheimer’s Dis)

    האם ויאגרה עשויה לסייע במניעת מחלת אלצהיימר? (J Alzheimer’s Dis)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease עולה כי מתן Sildenafil (ויאגרה) המשמשת לטיפול בהפרעות זקפה עשויה לסייע בהגנה מפני מחלת אלצהיימר. החוקרים השלימו ניתוח נתוני עולם-אמיתי ממאגר MarketScan Medicare Supplemental Database (שנים 2012-2017) ומאגר Clinformatics (שנים 2007-2020) וניתוח מותאם עם תקנון למגדר, גיל, גזע ומחלות רקע. הם זיהו את כל החולים […]

  • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

  • עדויות חדשות תומכות בבטיחות משלב Atogepant עם Ubrogepant לטיפול במיגרנה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    עדויות חדשות תומכות בבטיחות משלב Atogepant עם Ubrogepant לטיפול במיגרנה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    מתן משולב של Atogepant (קיוליפטה) למניעה עם Ubrogepant (אוברלוי) לטיפול בהתקף מיגרנה נמצא בטוח ונסבל היטב לאורך 12 שבועות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים רבים נוטלים Atogepant למניעה של מיגרנה עם Ubrogepant לטיפול בהתקף מיגרנה. כעת הם ביקשו לבחון את הבטיחות […]

  • חסם עצבי עם לידוקאין יעיל להקלה על מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים (מתוך כנס ה-AAN)

    חסם עצבי עם לידוקאין יעיל להקלה על מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים (מתוך כנס ה-AAN)

    זריקות לידוקאין לעצב האוקסיפיטלי הגדול הובילו להקלה בהתקפי מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סדרות מקרים דיווחו על תועלת לחסם עצבי היקפי – זריקות של חומרי הרדמה מקומיים לסעיפים של עצב אוקסיפטלי או טריג’מינלי – להקלה על […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה