חדשות

ירידה במשקל כיעד טיפול בנשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות או הפרעות פוריות (J Clin Endocrinol Metab)

04/05/2021

מאת ד"ר עמית עקירוב

 

במאמר סקירה שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism מפרטים מומחים על חשיבות ירידה במשקל כיעד טיפול בנשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות או הפרעות פוריות, כאשר שינוי נרחב של אורחות החיים מהווה את הטיפול הראשוני הטוב ביותר בנשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות עם עודף-משקל או השמנת-יתר, בפרט באלו המתכננות להרות.

 

השמנה, אחד ממרכיבי התסמונת המטבולית, עלולה להיות מלווה בירידה בפוריות ומדד מסת גוף גבוה מלווה בתוצאות פוריות פחות טובות. להשמנה השפעה משמעותית על הפוריות, בעיקר עקב שינויים פונקציונאליים ציר היפותלמוס-היפופיזה-שחלות. השמנה מלווה לעיתים קרובות ברמות גבוהות של אינסולין ובעקבות זאת, ייצור מוגבר של אנדרוגנים בשחלות. עודף רקמת השומן אחראי לארומטיזציה של אנדרוגנים אלו לאסטרוגן, עם יצירת משוב שלילי בציר היפותלמוס-היפופיזה-שחלות והשפעה על ייצור גונדוטרופינים. שינויים אלו עומדים בבסיס הפרעות ביוץ ומחזור.

 

רמות אינסולין גבוהות בדם משחקות תפקיד מרכזי בפתוגנזה של תסמונת שחלות פוליציסטיות, אחד הגורמים המובילים להפרעות פוריות. כאשר נשים רבות עם התסמונת סובלות מעודף-משקל או השמנת-יתר, עם עמידות חמורה יותר לאינסולין ותסמינים חמורים יותר של תסמונת שחלות פוליציסטיות. הייצור המוגבר של אנדרוגנים בתסמונת שחלות פוליציסטיות מוביל להצטברות שומן ויסארלי, עם החמרת עמידות לאינסולין ועליה ברמות אינסולין בדם, כך שנוצר מעגל רשע.

 

מספר מחקרים העידו כי השמנה מלווה במרווח זמן ארוך יותר עד להיריון מוצלח. יש עדויות המצביעות על קשר הפוך בין עליה במדד מסת הגוף ובין מספר הילדים לנשים. ירידה בפוריות תוארה בנשים עם השמנה גם בהעדר הפרעות ביוץ. להשמנה גם השפעה שלילית על תוצאות טיפולי פוריות, כולל הארכת משך השראת ביוץ, עליה במינון גונדוטרופינים, הפחתת מספק זקיקים בשלים וביציות זמינות ועליה במספר ביטולי מחזורי טיפול. יתרה מזאת, להשמנה עלולה להיות השפעה שלילית על איכות הביציות והעוברים.

 

ירידה במשקל עשויה להיות גורם משמעותי המשפיע על תוצאות הריון ופוריות בנשים. מחקרים קודמים מצאו כי הפחתת משקל בעקבות שינוי אורחות חיים עשויה להביא לשיפור בפוריות, אם כי חלק מהמחקרים לא הצליחו להוכיח שיפור בפוריות. למרות התוצאות המעורבות בנושא, הכותבים מדגישים כי הפחתת משקל לפני הפריה בנשים עם השמנה עשויה להפחית את הסיכונים בהיריון.

 

מספר מחקרים בחנו את ההשפעה של ירידה במשקל על הפוריות.

 

במחקר שכלל 67 נשים עם הפרעות ביוץ ופוריות שהשלימו תכנית הפחתת משקל בת שישה חודשים, המשתתפות ירדו בממוצע 10 קילוגרמים והביוץ חזר ב-60 מהן (90%), כאשר מבין אלו, 52 נשים (78%) הרו עם שיעורי הפלה של 18%.

 

במדגם שכלל 170 נשים עברו טיפולי הפריה חוץ גופית, ירידה קצרת-טווח במשקל לוותה בשיעור גבוה יותר של איסוף ביציות בשלב מטפאזה II. קשר זה היה בולט יותר בנשים עם עודף-משקל או השמנת-יתר. עם זאת, לא תוארה קורלציה בין ירידה קצרת-טווח במשקל ובין הריון ביוכימי, הריון קליני, או שיעור לידות חי. מחקר עוקבה רטרוספקטיבי נוסף כלל 52 נשים עם עודף-משקל או השמנת יתר עם הפרעות פוריות אשר הופנו לייעוץ בנושא ירידה במשקל. בנשים שהשיגו את יעד ירידה במשקל של 10% ממשקל גופן תועדו שיעורי הפריה ושיעור לידות חי גבוהים יותר משמעותית.

 

במחקר שכלל 49 נשים עם השמנה אשר עברו טיפולי פוריות, בקרב אלו שחולקו להתערבות לשינוי אינטנסיבי של אורחות החיים לאורך 12 שבועות תועדה ירידה ממוצעת של 6.6 ק"ג ושיעור לידות-חי גבוה יותר משמעותית, בהשוואה לקבוצת הביקורת (44% לעומת 14%), וכן מספר מחזורי הטיפול הנדרש היה קטן יותר (2 לעומת 4).

 

במחקר אקראי גדול נכללו 290 נשים שחולקו לתכנית התערבות לשינוי אורחות חיים לאורך 6 חודשים לפני 18 חודשי טיפולי פוריות (קבוצת התערבות) ו-287 נשים שחולקו לטיפולי פוריות באופן מיידי למשך 24 חודשים (קבוצת ביקורת). בקבוצת ההתערבות, היקף הירידה הממוצעת במשקל הגוף עמד על 4.4 ק"ג, כאשר 43% מהנשים השיגו את היעד של ירידה של 5% במשקל הגוף. שיעור לידת תינוק בריא במועד בתוך 24 חודשים מתחילת המחקר עמדו על 27.1% מהנשים בקבוצת ההתערבות ועל 35.2% מאלו בקבוצת הביקורת.

 

ההשפעה של הפחתת משקל בנשים עם השמנה ותסמונת שחלות פוליציסטיות נבחנה במספר מחקרים. אחד המחקרים כלל 149 נשים עם עודף-משקל ותסמונת שחלות פוליציסטיות, אשר חולקו באקראי ל-16 שבועות טיפול בגלולות, שינוי אורחות חיים וטיפול בתרופות להפחתת משקל (Sibutramine או Orlistat), או למשלב גלולות למניעת היריון עם שינוי אורחות חיים. לאחר ההתערבות, הנשים עברו השראת ביוץ עם Clomiphene Citrate. מהנתונים עלה כי ירידה של 6% ומעלה במשקל הגוף תועדה בשתי הקבוצות שכללו שינוי אורחות חיים, עם שיעורי ביוץ גבוהים יותר בהשוואה לנשים שטופלו רק בגלולות. המחקר הצביע על מגמת שיפור פוריות עם התערבות לשינוי אורחות חיים.

 

למרות שקו-טיפול ראשון לתסמונת שחלות פוליציסטיות הוא ירידה במשקל עם דגש על דיאטה ופעילות גופנית, ידוע היטב כי לעיתים קרובות נשים אלו אינן מצליחות להקפיד על הדיאטה ומדווחת על היענות נמוכה לשינויים תזונתיים. לאור זאת, שינויים תזונתיים להשגת יעד ירידה במשקל בלבד אינם מובילים לירידה ממושכת במשקל הגוף ובעלי השפעה מינימאלית על התוצאים המטבוליים ועל פוריות.

 

J Clin Endocrinol Metab 105: e2695–e2709, 2020

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2021 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני