חדשות

מקומם של אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 בנשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות (J Clin Endocrinol Metab)

30/05/2021

מאת ד"ר עמית עקירוב

 

שינוי נרחב של אורחות החיים מהווה את הטיפול הראשוני הטוב ביותר בנשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות עם עודף-משקל או השמנת-יתר, בפרט באלו המתכננות להרות, כאשר אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 (Glucagon-like Peptide) המסייעים בהפחתת משקל, עשויים לשחק תפקיד חשוב בטיפול באוכלוסיה זו, כך כותבים מומחים במאמר סקירה שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism.

 

ברקע לסקירה מסבירים המומחים כי השמנה עלולה להיות מלווה בירידה בפוריות ומדד מסת גוף גבוה מלווה בתוצאות פוריות פחות טובות. להשמנה השפעה משמעותית על הפוריות, בעיקר עקב שינויים פונקציונאליים ציר היפותלמוס-היפופיזה-שחלות. השמנה מלווה לעיתים קרובות ברמות גבוהות של אינסולין ובעקבות זאת, ייצור מוגבר של אנדרוגנים בשחלות. עודף רקמת השומן אחראי לארומטיזציה של אנדרוגנים אלו לאסטרוגן, עם יצירת משוב שלילי בציר היפותלמוס-היפופיזה-שחלות והשפעה על ייצור גונדוטרופינים. שינויים אלו עומדים בבסיס הפרעות ביוץ ומחזור.

 

מטרת הסקירה הנוכחית הייתה לתאר את המנגנונים האחראיים להתפתחות הפרעות פוריות ותסמונת שחלות פוליציסטיות בנשים עם השמנה/עודף-משקל, תוך התמקדות במקומם של אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 כאפשרות טיפול באוכלוסיה זו.

 

רמות אינסולין גבוהות בדם משחקות תפקיד מרכזי בפתוגנזה של תסמונת שחלות פוליציסטיות, אחד הגורמים המובילים להפרעות פוריות. כאשר נשים רבות עם התסמונת סובלות מעודף-משקל או השמנת-יתר, עם עמידות חמורה יותר לאינסולין ותסמינים חמורים יותר של תסמונת שחלות פוליציסטיות. הייצור המוגבר של אנדרוגנים בתסמונת שחלות פוליציסטיות מוביל להצטברות שומן ויסארלי, עם החמרת עמידות לאינסולין ועליה ברמות אינסולין בדם, כך שנוצר מעגל רשע.

 

מספר מחקרים העידו כי השמנה מלווה במרווח זמן ארוך יותר עד להיריון מוצלח. יש עדויות המצביעות על קשר הפוך בין עליה במדד מסת הגוף ובין מספר הילדים לנשים. ירידה בפוריות תוארה בנשים עם השמנה גם בהעדר הפרעות ביוץ. להשמנה גם השפעה שלילית על תוצאות טיפולי פוריות, כולל הארכת משך השראת ביוץ, עליה במינון גונדוטרופינים, הפחתת מספק זקיקים בשלים וביציות זמינות ועליה במספר ביטולי מחזורי טיפול. יתרה מזאת, להשמנה עלולה להיות השפעה שלילית על איכות הביציות והעוברים.

 

ירידה במשקל עשויה להיות גורם משמעותי המשפיע על תוצאות הריון ופוריות בנשים. מחקרים קודמים מצאו כי הפחתת משקל בעקבות שינוי אורחות חיים עשויה להביא לשיפור בפוריות, אם כי חלק מהמחקרים לא הצליחו להוכיח שיפור בפוריות. למרות התוצאות המעורבות בנושא, הכותבים מדגישים כי הפחתת משקל לפני הפריה בנשים עם השמנה עשויה להפחית את הסיכונים בהיריון.

 

ההשפעה של הפחתת משקל בנשים עם השמנה ותסמונת שחלות פוליציסטיות נבחנה במספר מחקרים. אחד המחקרים כלל 149 נשים עם עודף-משקל ותסמונת שחלות פוליציסטיות, אשר חולקו באקראי ל-16 שבועות טיפול בגלולות, שינוי אורחות חיים וטיפול בתרופות להפחתת משקל (Sibutramine או Orlistat), או למשלב גלולות למניעת היריון עם שינוי אורחות חיים. לאחר ההתערבות, הנשים עברו השראת ביוץ עם Clomiphene Citrate. מהנתונים עלה כי ירידה של 6% ומעלה במשקל הגוף תועדה בשתי הקבוצות שכללו שינוי אורחות חיים, עם שיעורי ביוץ גבוהים יותר בהשוואה לנשים שטופלו רק בגלולות. המחקר הצביע על מגמת שיפור פוריות עם התערבות לשינוי אורחות חיים.

 

למרות שקו טיפול ראשון לנשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות כולל דיאטה ממוקדת ופעילות גופנית סדירה, ידוע היטב כי נשים רבות אינן מצליחות להקפיד על הדיאטה ולכן שינויים תזונתיים בלבד לרוב אינם מספיקים להשגת הירידה הנדרשת במשקל הגוף לאורך זמן והשיפור בפוריות ובמטבוליזם הוא מינימאלי.

  

 

מהעדויות הזמינות בשלב זה עולה קשר פתופיזיולוגי בין השמנה, שינויים בקינטיקה של GLP-1 ופתוגנזה של תסמונת שחלות פוליציסטיות. על-בסיס עדויות קודמות התומכות בהשפעה החיובית של אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 כנגד השמנה, בנוכחות או בהעדר סוכרת, מתן אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1, בעיקר Liraglutide, לבד או בשילוב עם מטפורמין נבחנה בנשים עם השמנה ותסמונת שחלות פוליציסטיות. מספר מחקרים הדגימו ירידה משמעותית במשקל הגוף וירידה בריכוזי טסטוסטרון, עם נתונים משתנים בכל הנוגע לשיפור במדדי תנגודת לאינסולין וסדירות מחזורים חודשיים.

 

לסיכום, היתרונות של אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 בכל הנוגע להפחתת משקל הגוף מספקים הזדמנות ייחודית להרחבת אפשרויות הטיפול הזמינות בנשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות.

 

J Clin Endocrinol Metab, August 2020, 105

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2021 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני