הפרעות ראיה בגיל העמידה מלוות בסיכון מוגבר לתסמיני דיכאון, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Menopause. זיהוי מוקדם ותיקון הולם של הפרעות ראיה עשוי להיות חשוב בשמירה על הבריאות הנפשית של נשים בגיל העמידה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ראיה לקויה עשויה להשפיע על הבריאות הגופנית אך הקשר עם תסמיני דיכאון במבוגרים בגיל העמידה (40-65 שנים) אינו מובן היטב. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את ההשפעה של תפקודי הראיה על תסמיני דיכאון בגיל העמידה.
באתר במישיגן של מחקר Study of Women’s Health Across the Nation נערכו הערכות של חדות הראיה למרחק בשישה ביקורים עוקבים, שנערכו כמעט פעם בשנה. בכל ביקור הושלמה הערכה של תסמיני דיכאון, כפי שנקבע לפי מדד Center for Epidemiological Studies-Depression Scale.הפרעות ראיה הוגדרו כהפרעות בדרגה קלה (20/30-20/60) או בדרגה בינונית-חמורה (20/70 או גרוע יותר). ניתוח רב-משתני שימש להערכת הקשר בין הפרעות ראיה ובין דיווח על תסמיני דיכאון בביקור הבא.
מדגם המחקר כלל 226 נשים, בגיל ממוצע של 50 שנים. למעלה ממחצית מהנשים (53.5%) סבלו מהפרעה קלה בראיה ו-8.0% אובחנו עם הפרעה בדרגה בינונית-חמורה בראיה. לאחר תקנון לגיל, תסמיני דיכאון קודמים, גזע, רמת השכלה, דחק כלכלי, מדד מסת גוף ועישון, בקרב משתתפות עם הפרעה קלה בראיה תועדה עליה של 68% (יחס סיכויים של 1.68, רווח בר-סמך 95% של 0.97-2.90) בסיכון לתסמיני דיכאון בביקור הבא, בהשוואה לנשים ללא הפרעות ראיה. בנשים עם הפרעות ראיה בדרגה בינונית-עד-חמורה תועד סיכון גבוה יותר מכפליים (יחס סיכויים של 2.55, רווח בר-סמך 95% של 1.13-5.75) לתסמיני דיכאון בביקור הבא, בהשוואה לאלו ללא הפרעות ראיה.
לאחר תקנון נוסף לסוכרת, יתר לחץ דם ואוסטיאוארתריטיס נחלשו הקשרים בין הפרעות ראיה ובין תסמיני דיכאון ולא נותרו עוד מובהקים סטטיסטית.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על קשר בין הפרעות ראיה ובין סיכון מוגבר לתסמיני דיכאון בנשים בגיל העמידה. הממצאים מעידים על החשיבות של אבחנה וטיפול בהפרעות ראיה בגיל העמידה למניעת הפרעות במצב הרוח בגיל מבוגר יותר.
Menopause, January 2022