רקע
מטרה עיקרית של הטיפול היא להאט את ההתקדמות, בעיקר בשנות הילדות, כאשר קצב ההחמרה הוא מהיר במיוחד.
מתודולוגיה
– נסרקו מאגרי מידע מרכזיים (CENTRAL, MEDLINE, Embase וכו’) עד 19/2/2024.
– נכללו 104 מחקרים אקראיים מבוקרים, עם 17,509 ילדים (עד גיל 18) .
– נערך ניתוח רשת להשוואה ישירה ועקיפה של יעילות ובטיחות של טיפולים פרמקולוגיים (טיפות אטרופין), אופטיים (משקפיים, עדשות מגע, אור אדום), וטיפולים התנהגותיים.
תוצאות מרכזיות
1. אטרופין (טיפות עיניים)
◦ מינון גבוה יותר (≥ 0.05%) מראה יעילות משמעותית בהאטת התקדמות המיוֹפיה והארכת ציר עין.
◦ מינון נמוך (0.01%) יעיל במידה מסוימת אך עם הוכחות קלות יותר.
◦ תופעות לוואי: רגישות לאור, טשטוש ראיה קרובה – בשכיחות גבוהה יותר במינון גבוה.
2. אור אדום בעוצמה נמוכה (LLRL)
◦ ראיות מוקדמות מראות האטה מסוימת בהתקדמות המיוֹפיה, אך קיימת אי־ודאות גבוהה לגבי היציבות לטווח ארוך; המסקנות מוגבלות בשל מספר קטן של מחקרים.
3. התערבויות אופטיות
◦ אורתוקרטולוגיה (עדשות לילה): הוכחה כיעילה מאוד בקיצור ציר עין, אך שיעור הפסקה גבוה (פחות מ‑50% השלמה).
◦ עדשות מגע רכות מולטיפוקאליות ומשקפיים מסוג peripheral‑plus: עשויות להאט את הקוצר־ראייה, אך הראיות אינן חד־משמעיות .
חסרונות בעדויות
– רוב המחקרים קצרים יחסית (שנתיים או פחות), כך שלא ברור האם ההשפעה שומרים לאורך זמן.
– תופעות לוואי תועדו בצורה לא עקבית, במיוחד בהקשר של עדשות מגע בטיפול בבית מחוץ למסגרת ניסויית.
– תלות במחקרים בסביבות אסייתיות; יש צורך בהרחבה לאוכלוסיות מגוונות.
מסקנות ויישום קליני
– אטרופין: הטיפול בעל הבסיס המחקרי החזק ביותר; מומלץ בעיקר במינונים בינוניים‑גבוהים, תוך מעקב תופעות ותמרון מינון.
– טיפולים אופטיים: שוליים כנותני תוספת, ייתכן שילוב עם אטרופין – אך נדרשות מחקרים נוספים לטווח ארוך.
– אור אדום: מבטיח אך מוקדם; עדיין לא משמש כתקן קליני ללא נתונים נוספים.
– מעקב והערכה אישית: על אף התאמת הגישה לפי גיל, שוליים של פרוגנוזה ממוקדת ואסטרטגיות שילוב, קיים צורך במחקר ממושך ובתיעוד קפדני של ביצועים ותופעות.
המלצות
1. המשך עם מנגנון אטרופין, בשילוב מיקוד למינון מיטבי ומעקב תופעות.
2. בחנו אפשרות לשילוב עם עדשות מולטיפוקליות או אורתוקרטולוגיה במקרים סלקטיביים.
3. היזהרו מטיפולי אור אדום – יש צורך בהנחיות עדכניות רק לאחר מחקרים נוספים.
4. עודדו עריכת מעקב ארוך טווח: לפחות 3–5 שנים כדי לבחון הישמרות ההשפעה
(סקירת CD014758, pub3)
ד”ר איתי חונה, רופא עיניים, מתמחה בניתוחי קטרקט ובמחלות רשתית. עובד במרכז הרפואי העמק, עוסק באבחון ובטיפול במגוון רחב של מחלות עיניים
living systematic review and network meta-analysis
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!