ממצאי מחקר חדש עשויים לסייע להבין טוב יותר את הגורם לערפול מוחי (Brain Fog), הבלבול המנטאלי עליו מדווחים חלק מהחולים שחלו בקורונה. במאמר שפורסם בכתב העת Annals of Clinical and Translational Neurology מדווחים חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה זיהוי שינויים חריגים בנוזל השדרה ב-10 מבין 13 חולים שנדבקו בנגיף וסבלו מבעיות חשיבה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מטופלים רבים שחלו בקורונה מדווחים על ערפל מוחי, כאשר ממחקר לאחרונה שכלל מחלימים בניו-יורק, 67% מבין 156 משתתפים דיווחו על בעיות חשיבה. הפרעות חשיבה תוארו גם בחולים שנדבקו בנגיפים אחרים, דוגמת HIV, SARS, MERS, הפטיטיס C ו-EBV.
צוות החוקרים בחנו 32 מבוגרים שהחלימו מקורונה אך לא נדרשו לאשפוז, כאשר ב-22 מהם תועדו תסמינים קוגניטיביים. כל המשתתפים השלימו סדרה של מבחנים קוגניטיביים וקיבלו ציון על-פי קריטריוני הפרעה נוירו-קוגניטיבית על-רקע HIV, או HAND (HIV-Associated Neurocognitive Disorder).
משתתפים עם ערפול מוחי סבלו מבעיות כגון זיכרון אירועים שקרו לאחרונה, שליפת שמות או מילים, שמירה על מיקוד ובעיות באחזקה ושימוש במידע, כמו גם מהירות עיבוד איטית.
מבין כלל המשתתפים במחקר, 17 הסכימו להערכת נוזל שדרה, כולל 13 חולים עם תסמיני ערפול מוחי. הנוזל נלקח בממוצע 10 חודשים לאחר הופעת תסמיני קורונה. מבין 13 המשתתפים עם ערפול מוחי, ב-10 זוהו שינויים חריגים בנוזל השדרה דומים לאלו שזוהו בחולים עם מחלות זיהומיות אחרות.
הממצאים החריגים כללו רמות מוגברות של חלבון המעידות על דלקת ונוכחות נוגדנים לא-צפויים, אשר על-פי החוקרים ייתכן ותוקפים את הגוף של החולים. ייתכן כי מערכת החיסון עוברת גירוי ע"י הנגיף ופועל במסלולים פתולוגיים שונים.
בקרב אלו עם בעיות חשיבה תועדו בממוצע 2.5 גורמי סיכון להפרעה בחשיבה, כולל סוכרת ולחץ דם גבוה, דמנציה וסקולארית והיסטוריה של הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות. בקרב משתתפים ללא בעיות חשיבה תועדו בממוצע פחות מגורם סיכון אחד.
ממצאי המחקר מעידים על שינויים בהרכב נוזל השדרה באלו שחלו בקורונה ומדווחים על בעיות קוגניטיביות, כאשר ייתכן כי שינויים אלו תורמים להפרעות חשיבה במחלימים רבים.
מתוך Researchsquare
לידיעה במדסקייפ