Sleep Apnoea

טיפול לדום נשימה חסימתי בשינה עשוי להפחית שיעור תאונות דרכים בקרב נהגי משאיות (Sleep Med)

טיפול במשך שנתיים לדום נשימה חסימתי בשינה (OSA או Obstructive Sleep Apnea) בנהגי משאיות הסובלים מהתסמונת הנ”ל עשוי להפחית את הסיכון לתאונות דרכים לשיעור הדומה לזה של נגעים ללא דום נשימה בשינה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש מאיטליה, שפורסמו בכתב העת Sleep Medicine במהלך חודש ספטמבר.

להערכת היקף הבעיה של דום נשימה חסימתי בשינה בקרב נהגי משאיות המעבירים תכולה מסוכנת, החוקרים גייסו נהגים מיומנים ומנוסים שהעבירו חומרי בערה שונים. אף אחד מבין 283 המשתתפים, כולם גברים, לא דיווח על תסמיני OSA בתחילת המחקר. כל המשתתפים מילאו שאלונים ועל-בסיס התשובות ומאפייני הנבדקים, החוקרים חשדו כי 139 סבלו מדום נשימה חסימתי בשינה. בכל המקרים החשודים הללו, ובחלק מאלו בהם לא עלה חשד להפרעת הנשימה בשינה, הושלמה בדיקת שינה בבית הנבדקים, שמצאה כי למעלה משליש מהנהגים (100 גברים) סבלו מדום נשימה  חסימתי בשינה.

החוקרים הפנו 24 נהגים עם דום נשימה חסימתי בשינה בדרגה חמורה לטיפול במכשיר CPAP (Continuous Positive Airway Pressure). במשך שנתיים, כל הגברים הללו השתמשו במכשיר למשך לפחות ארבע שעות בלילה, לפחות חמישה ימים בשבוע.

בשלב הראשוני של המחקר, החוקרים בחנו גם את תשובות הנהגים לשאלונים אודות תאונות דרכים וכמעט-תאונות דרכים בעברם. הם מצאו כי בקרב נהגים עם הפרעת נשימה חמורה תועד סיכון גבוה פי 4.75 למעורבות באירועי כמעט-תאונה, בהשוואה לאלו שלא סבלו מדום נשימה חסימתי בשינה.

לאחר שנתיים של טיפול, שיעור כמעט-תאונות צנח לשיעור דומה לזה של נהגים ללא דום נשימה חסימתי בשינה. רק שני נהגים דיווחו על תאונות על-רקע שינה לאחר הטיפול.

ממצאי המחקר מעידים בבירור על עליה בשיעור תאונות דרכים וסיכון לתאונות דרכים בנוכחות דום נשימה חסימתי בשינה שאינו מטופל כראוי.

Sleep Med 2016

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    ניתוחים לגירוי עצב וגאלי מהווים התערבות יחסית בטוחה, עם שיעור סיבוכים נמוך, אם כי ישנם הבדלים בסוג הפרוצדורה ונוכחות סיבוכים, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Brain and Spine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גירוי עצב וגאלי מהווה את שיטת נוירו-מודולציה הנפוצה ביותר בחולים עם אפילפסיה. למרות שקיים סיכון לתופעות לוואי לבביות דוגמת […]

  • טיפול ב-Levetiracetam מפחית סיכון לפרכוסים בנשים בגיל הפוריות (Neurology)

    טיפול ב-Levetiracetam מפחית סיכון לפרכוסים בנשים בגיל הפוריות (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בנשים בגיל הפוריות עם אפילפסיה כללית אידיופטית, החלפת טיפול תרופתי מ-Valproate ל- Levetiracetamלעומת Lamotrigine מפחיתה את הסיכון להישנות פרכוסים לאחר 24 חודשים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אפילפסיה כללית אידיופטית הינה צורה נפוצה של אפילפסיה ומהווה 15-20% מהמקרים, עם שכיחות מעט […]

  • ההשפעה של תפקוד הלב ונוקשות עורקים על הסיכון למחלה צרברווסקולארית (Int J Cardiol)

    ההשפעה של תפקוד הלב ונוקשות עורקים על הסיכון למחלה צרברווסקולארית (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי הפרעה בתפקוד הלב וכלי הדם מלווה בסיכון מוגבר לאטרופיה מוחית אזורית ובשכיחות מחלה צרברווסקולארית לאור נוקשות כלי דם, בפרט באלו עם רמת השכלה נמוכה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אות מוגבר בחומר הלבן מעיד על מחלת כלי דם קטנים דיפוזית המערבת את כלי […]

  • התועלת של חסמי תעלות סידן בחולים עם יתר לחץ עורקי ריאתי (Int J Cardiol)

    התועלת של חסמי תעלות סידן בחולים עם יתר לחץ עורקי ריאתי (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי יש תועלת לטיפול בחסמי תעלות סידן בחולים עם יתר לחץ עורקי ריאתי אידיופטי עם עדות לתגובה אקוטית במבחן להערכת תגובתיות כלי הדם באמצעות חנקן חמצני בשיאוף, גם תחת טיפול תרופתי ספציפי ליתר לחץ עורקי ריאתי. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חסמי תעלות סידן […]

  • האם ויאגרה עשויה לסייע במניעת מחלת אלצהיימר? (J Alzheimer’s Dis)

    האם ויאגרה עשויה לסייע במניעת מחלת אלצהיימר? (J Alzheimer’s Dis)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease עולה כי מתן Sildenafil (ויאגרה) המשמשת לטיפול בהפרעות זקפה עשויה לסייע בהגנה מפני מחלת אלצהיימר. החוקרים השלימו ניתוח נתוני עולם-אמיתי ממאגר MarketScan Medicare Supplemental Database (שנים 2012-2017) ומאגר Clinformatics (שנים 2007-2020) וניתוח מותאם עם תקנון למגדר, גיל, גזע ומחלות רקע. הם זיהו את כל החולים […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה