Smoking Related Disorders

השפעת הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי בנדודי שינה בחולות ומחלימות סרטן השד (Sleep Medicine Reviews)

התקציר באדיבות האגודה למלחמה בסרטן


נדודי שינה (אינסומניה) הם בעיה שכיחה ביותר בחולים ומחלימים מסרטן בכלל, ובחולות ומחלימות מסרטן שד בפרט, לעומת האוכלוסייה הבריאה. כיום השיטה המקובלת והיעילה ביותר לטיפול בה הוא באמצעות CBT-I (טיפול קוגניטיבי התנהגותי לנדודי שינה) למצבים בריאותיים ונפשיים שונים. מחקרים קודמים הדגימו את יעילותו כטיפול משלים בחולים ומחלימים מסרטן הסובלים מנדודי שינה.

כעת חוקרים מאוניברסיטת הרווארד ערכו ניתוח סטטיסטי של 14 מחקרים קליניים, עדכניים במטרה לבדוק את יעילות הטיפול המשלים ב-CBT-I על הפחתת נדודי שינה ספציפית בחולות ומחלימות סרטן שד. החוקרים אספו נתונים מתוך שאלונים שמילאו למעלה מ-1,000 חולות ומחלימות סרטן שד על אודות מאפיינים אישיים ורפואיים, לרבות מאפיינים על נדודי השינה שלהן, ועל הטיפול ב-CBT-I לפני ולאחר הטיפול במחלת הסרטן. השפעת הטיפול ב-CBT-I נבחנה על פי מדד סטטיסטי הקרוי Hedges G, לקביעת עוצמת ההשפעה של קבוצה אחת על פני השנייה, לפיו ניתן לקבוע באופן עקרוני השפעה קטנה, בינונית וניכרת.

משקלול הנתונים עולה כי כל המחקרים כללו 2 מרכיבי CBT-I: חיזוק הזיקה (stimulus control) – בין חדר השינה והמיטה לשינה עצמה, וכן הגבלת שינה (sleep restriction באמצעות צמצום זמן השהייה במיטה), ומרבית המחקרים (92.9%) כללו מרכיב טיפול נוסף של היגיינת שינה (sleep hygiene שיטה להקפדה על הרגלי שינה קבועים וסביבת שינה ללא הפרעות. מרבית טיפולי ה-CBT-I ניתנו על בסיס שבועי, והיה שוני במשך הפגישות בטלפון היו פגישות קצרות (30-15 דקות), בעוד שפגישות אישיות היו קצרות או ארוכות (שעה-שעתיים). משך הטיפול ב-CBT-I נע בין 6 שבועות ל-3 חודשים, ותקופות המעקב היו קצרות מועד (חודש עד חצי שנה) או ארוכות טווח (שנה).

ממצאי המחקר הראו שיעילות הטיפול ב-CBT-I הייתה ניכרת בעיקר לאחר סיום מתן הטיפול בסרטן השד, לעומת CBT-I לפני או בזמן הטיפול במחלה. השפעת הטיפול ב-CBT-I בהפחתת חומרת נדודי השינה נרשמה באופן משמעותי לאחר מעקב קצר-טווח עבור מאפיינים כגון משך השינה הכולל, משך הזמן עד להירדמות, משך הערות לאחר השינה ויעילות השינה. לאחר מעקב ארוך טווח, השפעת ה-CBT-I נותרה משמעותית לגבי משך הזמן עד להירדמות ויעילות השינה. השפעת הטיפול ב-CBT-I הייתה ניכרת לעומת היעדר טיפול כלל, וכן נרשמה תועלת לעומת טיפולים מסוגים אחרים (למשל טאי-צ’י, מיינדפולנס ועוד). לא היה הבדל משמעותי במידת ההשפעה של אופן הטיפול ב-CBT-I הניתן באופן אישי או קבוצתי, ולא בדרך העברתו (פנים אל פנים/מרחוק באופן מקוון).

לסיכום, על פי ממצאי המחקר, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) נמצא יעיל בהפחתת נדודי שינה ובשיפור איכות השינה בנשים שמטופלות בסרטן השד או מחלימות מהמחלה. החוקרים מציינים שפגישות CBT-I וירטואליות עשויות להוות חלופה מעשית לפגישות פנים אל פנים. כמו כן, טיפול באמצעות חומר מודפס, סרטוני וידאו או תוכניות מקוונות עשוי להוות שיטת טיפול עצמי לשיפור איכות השינה, עם או ללא סיוע מקצועי. החוקרים ממליצים על בחינת השילוב המיטבי במרכיבי CBT לטיפול בנדודי שינה בקרב מחלימות סרטן השד במחקרים נוספים.

המחקר פורסם ב-7.9.2020 בכתב העת Sleep Medicine Reviews.

קישור לתקציר המאמר

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם לעליה במשקל לאחר אבחנה של סרטן השפעה על סיכויי ההישרדות?

    האם לעליה במשקל לאחר אבחנה של סרטן השפעה על סיכויי ההישרדות?

    בנשים בהן נרשמה עליה גדולה יותר במשקל לאחר אבחנה של סרטן שד תועד סיכון מוגבר לתמותה עקב המחלה הממארת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך כנס ה-European Society for Medical Oncology.  עם זאת, הסיכון המוגבר לתמותה תקף רק בנשים עם עודף-משקל או משקל תקין טרם האבחנה ולא באלו עם השמנת-יתר לפני אבחנת ממאירות. החוקרים […]

  • תסמונת מטבולית מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בנשים עם סרטן שד

    תסמונת מטבולית מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בנשים עם סרטן שד

    בנשים עם אבחנה של תסמונת מטבולית בעת אבחנת סרטן שד תועד סיכון גבוה יותר משמעותית להישנות ותמותה, בהשוואה לנשים ללא ההפרעה הנ”ל, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה שכללה למעלה מ-42,000 נשים ופורסמו בכתב העת Journal of Internal Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בנשים עם תסמונת מטבולית סיכון מוגבר להתפתחות סרטן שד ופרוגנוזה גרועה יותר לאחר […]

  • עיכוב בהתערבות ניתוחית מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בנשים עם סרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים

    עיכוב בהתערבות ניתוחית מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בנשים עם סרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים

    עיכוב בהשלמת התערבות ניתוחית מעבר ל-42 ימים לאחר באבחנה של סרטן שד הוביל לעליה אקספוננציאלית בסיכון לתמותה בנשים עם סרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים ושלילי ל-HER2, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Breast Cancer Research. מרווח הזמן מהביופסיה האבחנתית עד לניתוח הדגים השפעה משתנה בין תתי-סוגים שונים של סרטן שד, כאשר בנשים עם […]

  • עליה של עשרות אחוזים בשיעורי התמותה על-רקע היריון בשנים האחרונות בארצות הברית (JAMA Netw Open)

    עליה של עשרות אחוזים בשיעורי התמותה על-רקע היריון בשנים האחרונות בארצות הברית (JAMA Netw Open)

    בארצות הברית דווח על שיעורי התמותה על-רקע היריון הגבוהים ביותר מבין המדינות בעלות הכנסה-גבוהה, עם למעלה מ-6,000 מקרי תמותה מדווחים בין 2018 עד 2022, כך על-פי נתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מניתוח הנתונים עלה כי בילידות אלסקה ובאמריקאיות ממוצא אינדיאני תועדו שיעורי התמותה הגבוהים ביותר. מחקר החתך התבסס על נתונים ארציים של המרכז […]

  • פרופ' אלכסנדר גרינשטיין מדגים את השימוש במחשבון ACB להערכת עומס אנטי כולינרגי

    פרופ' אלכסנדר גרינשטיין מדגים את השימוש במחשבון ACB להערכת עומס אנטי כולינרגי

    בסרטון זה מדגים ומבהיר פרופ’ אלכסנדר גרינשטיין את חשיבות ואופן השימוש באפליקציית ACB לצורך הערכה ובחירה מושכלת של טיפול תרופתי הלוקח בחשבון גם את העומס האנטי כולינרגי כאחד השיקולים המרכזיים שיש להתחשב בהם. הלינק למחשבון http://www.acbcalc.com הסרטון מופק בחסות בלתי תלויה של חברת אסטלס

  • אימוני אינטרוול בעצימות גבוהה מפחיתים סיכון להידרדרות תפקוד כלייתי בקשישים (J Am Society Nephrol)

    אימוני אינטרוול בעצימות גבוהה מפחיתים סיכון להידרדרות תפקוד כלייתי בקשישים (J Am Society Nephrol)

    אימוני אינטרוול בעצימות גבוהה (High-Intensity Interval Training, או HIIT) תחת השגחה לאורך חמש שנים עשויים להפחית את הסיכון להידרדרות מהירה בקצב הפינוי הגלומרולארי המשוער בקשישים בגילאי 70-77 שנים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Society of Nephrology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות היתרונות הבריאותיים הרבים של פעילות גופנית, אין […]

  • חשיפה ממושכת להרדמה כללית מלווה בסיכון מוגבר להידרדרות קוגניטיבית (Eur J Anaesthesiol)

    חשיפה ממושכת להרדמה כללית מלווה בסיכון מוגבר להידרדרות קוגניטיבית (Eur J Anaesthesiol)

    חשיפה מוגברת להרדמה כללית במהלך פרוצדורות ניתוחיות מלווה בירידה ארוכת-טווח בתפקוד ניהולי קשב סלקטיבי ומהירות קוגניטיבית ועיבוד מידע, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Anesthesiology. בתת-ניתוח של מחקר עוקבה פרוספקטיבי שנערך בהולנד, החוקרים בחנו את הקשר בין חשיפה כוללת להרדמה כללית ותפקוד קוגניטיבי לאורך מעקב של 12 שנים. מדגם המחקר כלל […]

  • ההשפעה ארוכת הטווח של איזון הדוק או איזון סטנדרטי של לחץ הדם על התפקוד הקוגניטיבי (Neurology)

    ההשפעה ארוכת הטווח של איזון הדוק או איזון סטנדרטי של לחץ הדם על התפקוד הקוגניטיבי (Neurology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי במבוגרים עם יתר לחץ דם וסיכון גבוה למחלות לב וכלי דם, איזון הדוק של לחץ הדם במשך כשלוש שנים עשוי להפחית את הסיכון לליקוי קוגניטיבי, בהשוואה לאיזון סטנדרטי של לחץ הדם. מחקר Systolic Blood Pressure Intervention Trial הציע כי איזון אינטנסיבי של לחץ דם סיסטולי עשוי להפחית […]

  • טיפול ב-Mirtazapine במינון נמוך משפר תסמיני אינסומניה בטווח הקצר (Br J General Practice)

    טיפול ב-Mirtazapine במינון נמוך משפר תסמיני אינסומניה בטווח הקצר (Br J General Practice)

    במאמר שפורסם בכתב העת British Journal of General Practice מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מתן Mirtazapine במינון נמוך הוביל להקלה משמעותית קלינית בחומרת אינסומניה לאחר שישה שבועות, אך לא לאחר 12 שבועות ומעלה. מנגד, מתן Amitriptyline במינון נמוך הדגים השפעה קטנה יותר וחסרת חשיבות קלינית לאחר שישה שבועות. המחקר האקראי, מבוקר-פלסבו, […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך