נדודי שינה (אינסומניה) הם בעיה שכיחה ביותר בחולים ומחלימים מסרטן בכלל, ובחולות ומחלימות מסרטן שד בפרט, לעומת האוכלוסייה הבריאה. כיום השיטה המקובלת והיעילה ביותר לטיפול בה הוא באמצעות CBT-I (טיפול קוגניטיבי התנהגותי לנדודי שינה) למצבים בריאותיים ונפשיים שונים. מחקרים קודמים הדגימו את יעילותו כטיפול משלים בחולים ומחלימים מסרטן הסובלים מנדודי שינה.
כעת חוקרים מאוניברסיטת הרווארד ערכו ניתוח סטטיסטי של 14 מחקרים קליניים, עדכניים במטרה לבדוק את יעילות הטיפול המשלים ב-CBT-I על הפחתת נדודי שינה ספציפית בחולות ומחלימות סרטן שד. החוקרים אספו נתונים מתוך שאלונים שמילאו למעלה מ-1,000 חולות ומחלימות סרטן שד על אודות מאפיינים אישיים ורפואיים, לרבות מאפיינים על נדודי השינה שלהן, ועל הטיפול ב-CBT-I לפני ולאחר הטיפול במחלת הסרטן. השפעת הטיפול ב-CBT-I נבחנה על פי מדד סטטיסטי הקרוי Hedge’s G, לקביעת עוצמת ההשפעה של קבוצה אחת על פני השנייה, לפיו ניתן לקבוע באופן עקרוני השפעה קטנה, בינונית וניכרת.
משקלול הנתונים עולה כי כל המחקרים כללו 2 מרכיבי CBT-I: חיזוק הזיקה (stimulus control) - בין חדר השינה והמיטה לשינה עצמה, וכן הגבלת שינה (sleep restriction – באמצעות צמצום זמן השהייה במיטה), ומרבית המחקרים (92.9%) כללו מרכיב טיפול נוסף – של היגיינת שינה (sleep hygiene – שיטה להקפדה על הרגלי שינה קבועים וסביבת שינה ללא הפרעות. מרבית טיפולי ה-CBT-I ניתנו על בסיס שבועי, והיה שוני במשך הפגישות – בטלפון היו פגישות קצרות (30-15 דקות), בעוד שפגישות אישיות היו קצרות או ארוכות (שעה-שעתיים). משך הטיפול ב-CBT-I נע בין 6 שבועות ל-3 חודשים, ותקופות המעקב היו קצרות מועד (חודש עד חצי שנה) או ארוכות טווח (שנה).
ממצאי המחקר הראו שיעילות הטיפול ב-CBT-I הייתה ניכרת בעיקר לאחר סיום מתן הטיפול בסרטן השד, לעומת CBT-I לפני או בזמן הטיפול במחלה. השפעת הטיפול ב-CBT-I בהפחתת חומרת נדודי השינה נרשמה באופן משמעותי לאחר מעקב קצר-טווח עבור מאפיינים כגון משך השינה הכולל, משך הזמן עד להירדמות, משך הערות לאחר השינה ויעילות השינה. לאחר מעקב ארוך טווח, השפעת ה-CBT-I נותרה משמעותית לגבי משך הזמן עד להירדמות ויעילות השינה. השפעת הטיפול ב-CBT-I הייתה ניכרת לעומת היעדר טיפול כלל, וכן נרשמה תועלת לעומת טיפולים מסוגים אחרים (למשל טאי-צ'י, מיינדפולנס ועוד). לא היה הבדל משמעותי במידת ההשפעה של אופן הטיפול ב-CBT-I הניתן באופן אישי או קבוצתי, ולא בדרך העברתו (פנים אל פנים/מרחוק באופן מקוון).
לסיכום, על פי ממצאי המחקר, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) נמצא יעיל בהפחתת נדודי שינה ובשיפור איכות השינה בנשים שמטופלות בסרטן השד או מחלימות מהמחלה. החוקרים מציינים שפגישות CBT-I וירטואליות עשויות להוות חלופה מעשית לפגישות פנים אל פנים. כמו כן, טיפול באמצעות חומר מודפס, סרטוני וידאו או תוכניות מקוונות עשוי להוות שיטת טיפול עצמי לשיפור איכות השינה, עם או ללא סיוע מקצועי. החוקרים ממליצים על בחינת השילוב המיטבי במרכיבי CBT לטיפול בנדודי שינה בקרב מחלימות סרטן השד במחקרים נוספים.
המחקר פורסם ב-7.9.2020 בכתב העת Sleep Medicine Reviews.
קישור לתקציר המאמר