Reid VL, et al. Clinical investigation of athletes with persistent fatigue and/or recurrent infections. Br J Sports Med 2004;38:4245

מבוא

לעתים, מתלוננים ספורטאים על עייפות כרונית או זיהומים חוזרים. יתכן ומדובר בעומס האימונים, אולם אם מנוחה אינה עוזרת, יש מקום לבירור רפואי מעמיק. הסיבות לתלונות אלה רבות, ודומות לאלו באוכלוסיה הכללית. הסיבות הנפוצות הן זיהומים, מחלות אלרגיות, מחלות אוטואימוניות, מחלות דרכי הנשימה ואסתמה, אנמיה, חסרים תזונתיים או דכאון. בספורטאים, נפוצים יותר הזיהומים החוזרים או חוסר ברזל, אך תמיד חשוב לכלול מגוון סיבות באבחנה המבדלת, כמו סוכרת, מחלת לב או אף ממאירויות. מחקר זה מתאר את הממצאים בקרב 41 ספורטאים אשר הופנו ליעוץ בגין תלונות של עייפות ממושכת או זיהומים חוזרים.

שיטה

המחקר בוצע באוסטרליה, במרפאת ספורט אשר הוקמה לבירור עייפות או זיהומים חוזרים בספורטאים. האוכלוסיה מנתה 41 ספורטאים, רובם ספורטאי סיבולת (36% שחיינים, 17% אצנים, 14% מתחרי “איש הברזל”, 7% שחקני רוגבי, וכן 2 רוכבי אופניים, 2 שחקני הוקי קרח, 2 טריאתלטים, שחקן בייסבול, חותר אחד, גולש וגולש סקי). כולם מתחרים ברמה אזורית לפחות, ורק גולש הסקי היה מתחרה ברמה בינלאומית.

שאלה אנמנסטית מרכזית היתה אם ביצועיהם נפגעים עקב התלונות. רמת העייפות הסובייקטיבית במנוחה ולאחר מאמץ נקבעה על ידי מספר בין 1-5. 22 נבדקים פנו עקב תלונות על זיהומים נשימתיים חוזרים, וכשני שליש מתוכם התלוננו על עייפות בנוסף. התלונות אומתו מול רשומות רפואיות במידת האפשר. הנבדקים עברו ראיון רפואי, בדיקה גופנית מקיפה, ובדיקות מעבדה אשר כללו ספירת דם, שקיעת דם, כימיה מלאה בדם כולל מאגרי ברזל, ויטמין B12 וחומצה פולית, תפקודי תריס, סרולוגיה לנגיפי HAV, HBV, HCV, CMV, EBV, לטוקסופלזמה, ול- Ross River Virus (נפוץ באזור אוסטרליה, גורם לארתריטיס/ ארתרלגיה כרוניים – ג.ד.). EBV נבדק גם על ידי איתור חומר גנטי ברוק. תפקוד מערכת החיסון ההומורלית נבדק על ידי רמות נוגדנים בדם, כולל תת קבוצות של IgG ונוגדנים ברוק. כסקירה לאלרגיה נבדק רמת IgE, יחד עם נוגדנים ספציפיים לאלרגנים נפוצים כגון קרדית אבק הבית, טחב, חיות ואבקנים. כסקירה למחלות אוטואימוניות נבדקה נוכחות ANA (anti nuclear antibody), וסרולוגיות נוספות נשלחו על פי צורך. לפי הקליניקה, נבדקה גם נוכחות מחלות לב, הפרעות שינה, מחלות שריר, תפקודי ריאות, ובוצעה הערכה על ידי דיאטנית או על ידי פסיכולוג.          

תוצאות

מבין אלו אשר התלוננו על עייפות, נמשכה תקופת העייפות בין שבועיים לבין מעל שנה וחצי (חציון 10 חודשים). מספר הזיהומים נע בין 0 לבין 28 בשנה שקדמה לבדיקה. מבין אלו אשר התלוננו על זיהומים, נע מספרם השנתי בין 4 לבין 28. רוב הזיהומים היו בדרכי הנשימה העליונים. שלושה ספורטאים סבלו מסינוסיטיס כרונית, ושניים סבלו מדלקת ריאות בעבר הקרוב. ספורטאי אחד סבל מזיהום פטרייתי.

ב- 68% מהספורטאים זוהה מצב אורגני אשר יכול לגרום לעייפות או זיהומים חוזרים. התפלגותם מוצגת בטבלה.

טבלה: שכיחות מצבים אשר יכולים לגרום לעייפות מתמדת או זיהומים חוזרים בקרב 41 ספורטאים אשר הופנו לבירור. סכום המצבים עולה על 100% עקב קיומם של מספר מצבים במקביל בקרב חלק מהספורטאים.

המצב הנפוץ אשר נמצא בקרב הנבדקים ויכול לגרום לעייפות או זיהומים חוזרים היה חוסר חיסוני חלקי, בעיקר חסר ב- IgG3. בנבדק אחד נמצא חוסר חלקי של IgA בדם. מצב נפוץ נוסף היה זיהום נגיפי אשר לא חלף במלואו: בחמישה נבדקים נמצאה עדות לזיהום סמוך ב- CMV, בשלושה נבדקים נמצא זיהום סמוך ב- EBV, ובשלושה אחרים נמצאו טוקסופלזמה, מיקופלזמה או Ross River Virus. במעל חמישית מאלו אשר נבדקו, נמצאה עדות לרה-אקטיבציה של EBV.

בשישה ספורטאים נמצאה אלרגיה אשר הסתמנה כנזלת אלרגית ורמות IgE ספציפי גבוהות; בארבעה מתוכם הייתה אסתמה נלווית. ב- 21% נמצאה עדות למחלה אוטואימונית בצורת ANA חיובי; הערכת אימונולוג ובדיקת סרולוגיות נוספת לא העלו ממצאים נוספים. תשעה נבדקים דיווחו על מחלה נשימתית ברקע. מתוכם 3 היו אסתמטים ידועים אשר מחלתם היתה תחת שליטה, בשלושה זוהתה אסתמה המעוררת במאמץ (EIA), ובשניים אובחנה הפרעת דרכי אוויר עליונות.

שישה ספורטאים דיווחו על הפרעות בשינה, 4 מתוכם עבדו במשמרות לילה. רמות סוכר נמוכות שלא בצום נמצאו בקרב 28% מהספורטאים. היפותירואידיזם קלה נמצאה אצל ספורטאית אחת. רמת פריטין נמוכה נמצאה בקרב ספורטאי אחד. הערכת פסיכולוג או דיאטנית לא נזדקקה.

מסקנות

ביותר מאשר שני שלישים מספורטאים אשר הופנו לבירור עייפות ממושכת או זיהומים חוזרים, נמצאה עדות למצב אורגני בעל פוטנציאל לגרום לתלונותיהם. הגורמים היו מגוונים, ללא דפוס עקבי נראה לעין. הסיבות הנפוצות היו חוסר חיסוני חלקי או זיהום נשימתי. ממצא חשוב הוא שכל הגורמים אשר זוהו הינם בני טיפול.

ידוע כי אימון גופני מאומץ גורם לחוסר חיסוני. אכן נמצאה רמה נמוכה של IgG3, אשר ידוע כבעל תפקיד בלחימה כנגד זיהומים נשימתיים נגיפיים. בנוסף, רמה גבוהה יחסית של EBV פעיל נמצאה בקרב הספורטאים. שני ממצאים מפתיעים הינם השכיחות הגבוהה של היפוגליקמיה ושל ANA חיובי. היפוגליקמיה ניתנת למניעה על ידי הקפדה על מילוי מאגרי הסוכר לאחר אימון. באוכלוסיית המחקר, ANA חיובי בשכיחות הגבוהה פי 2-4 מאשר באוכלוסיה האוסטרלית הכללית (5%-10%). הסיבה המשוערת הינה הרס הרקמות על ידי המאמץ הגופני, אשר חושפת אנטיגנים חבויים למערכת החיסון.

הערת העורכים

לצרכי מחקר הבירור אשר נערך לספורטאים הוא טוב ומקיף, על מנת שנלמד על התפלגות המחלות והמצבים בקרב ספורטאים. עם זאת, מובן כי אין מקום לבירור כה רחב עבור החולה הבודד המתלונן על עייפות. חשוב להבין כי מדובר באוכלוסיה ספציפית מאוד, אשר הופנתה על ידי רופאי הקבוצות / רופאי המשפחה לבירור עייפות או זיהומים במרכז שלישוני, ואין המדובר בכלל הספורטאים.

שני נושאים חשובים המחודדים כאן הם החוסר החיסוני הקיים בקרב ספורטאים, וכן שכיחותו הרבה יחסית של EBV כגורם לעייפות. זיהומים נגיפיים נפוצים בקרב ספורטאים, ועלולים לסכן קריירה שלמה אם מופיעים בזמן הלא נכון. בידינו כלים מעטים בלבד ללחימה בזיהומים הנגיפיים בקרב ספורטאים; חשוב מאוד נושא המניעה והחיסונים, כגון חיסון השפעת השנתי [1]. במחקר עדכני בו ניסו לטפל בספורטאים נשאי EBV על ידי פרו-תרופה של אציקלוויר (Valtrex), לא נמצאה יכולת מניעת סימפטומי URI למרות הפחתה בהפרשת הנגיף ברוק [2]. תוספי ויטמין C הראו יכולת מסוימת בהפחתת שיעור הזיהומים בקרב ספורטאים [3]. יש להיות מודעים לנושא הרגישות לזיהומים נגיפיים בקרב ספורטאים, ולתת את הדעת כי לעתים, תלונות על חולשה יכולות להיות סמן של זיהום ממושך פעיל.

1. קונסטנטיני נ, וחב’. זיהומים בספורטאים והמלצות לחיסון כנגד מחלת השפעת ודלקות כבד נגיפיות מסוג A ו- B. הרפואה 2001; כרך 140, עמודים 1191-5.