חדשות

מה בין צריכה של דגנים מלאים ובין הסיכון לסוכרת מסוג 2? (BMJ)

13/07/2020

 

במאמר שפורסם בכתב העת The BMJ מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הגדלת צריכת דגנים מלאים ומאכלים המכילים דגנים מלאים, כולל דגני בוקר מדגנים מלאים, שיבולת שועל, אורז חום ונבטי חיטה, מלווה בירידה משמעותית בסיכון לסוכרת מסוג 2.

 

החוקרים ביקשו לבחון את הקשר בין צריכת דגנים מלאים ובין הסיכון לסוכרת מסוג 2. הם בחנו את הנתונים ממחקרי עוקבה פרוספקטיביים, כולל Nurses' Health Study (1984-2014), Nurses' Health Study II (1991-2017) ו-Health Professionals Follow-Up Study (1986-2016).  הם בחנו את הדיווחים העצמיים על היארעות סוכרת מסוג 2 על-בסיס שאלונים שמילאו המשתתפים במחקר.

 

במהלך מעקב של למעלה מ-4.6 מיליון שנות-אדם, החוקרים זיהו 18,629 משתתפים עם סוכרת מסוג 2. צריכת דגנים מלאים סווגה לחמש קטגוריות שוות לפי היקף הצריכה היומית.

 

לאחר תקנון לגורמי סיכון תזונתיים ואורחות חיים המעלים את הסיכון לסוכרת, בקרב משתתפים בקטגוריה העליונה של צריכת דגנים מלאה נרשמה ירידה של 29% בשיעורי סוכרת מסוג 2 בהשוואה לאלו בקטגוריה התחתונה. באשר למוצרי מזון ספציפיים המכילים דגנים מלאים, הסיכון לסוכרת מסוג 2 בקרב אלו שצרכו לפחות מנה אחת ביום, בהשוואה לאלו שצרכו פחות ממנה בחודש, היה נמוך ב-19% עם דגני בוקר קרים המכילים דגנים מלאים, נמוך ב-21% עם לחם כהה וגבוה ב-8% עם פופקורן.

 

באשר למוצרי מזון אחרים המכילים דגנים מלאים, צריכה של שתי מנות שיבולת שועל ומעלה בשבוע, בהשוואה לפחות ממנה בחודש, לוותה בירידה של 21% בסיכון לסוכרת מסוג 2, כאשר צריכת אורז חום לוותה בירידה של 12% בסיכון הנ"ל ועם צריכת נבטי חיטה שיעורי סוכרת מסוג 2 היו נמוכים ב-12%.

 

מניתוח סטטיסטי עלה קשר מנה-תגובה לא-ליניארי בין צריכת דגנים מלאים ובין הסיכון לסוכרת מסוג 2, כאשר השיעור ירד התייצב מעט עם צריכת למעלה משתי מנות ביום. עבור צריכת דגני בוקר ולחם כהה, הירידה בשיעורי סוכרת מסוג 2 התייצבה סביב 0.5 מנות ביום.

 

הקשר בין סך צריכת דגנם מלאים ובין סיכון מופחת לסוכרת מסוג 2 היה בולט יותר בנבדקים רזים, בהשוואה לאלו בעלי עודף-משקל או השמנת יתר.

 

ממצאי המחקר תומכים בהמלצות להגדלת צריכת דגנים מלאים כחלק מתזונה בריאה למניעת סוכרת מסוג 2.

 

BMJ 2020

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני