טיפול בקרינה סטריאוטקטית כנגד אקרומגליה אינו מלווה בסיכון מוגבר לאירועים מוחים, כאשר תכנון מדויק של הטיפול על-סמך בדיקות MRI ומתן טיפול קרינתי יחיד מלווה בשיעור הסיבוכים הנמוך ביותר, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Pituitary.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אקרומגליה מלווה בעליה בתחלואה ותמותה כאשר ההפרשה העודפת של הורמון גדילה אינה תחת שליטה. קרינה סטריאוטקטית עשויה לשמש במקרים בהם ניתוח היפופיזה אינו אפשרי או אינו מוצלח, אך אין נתונים רבים אודות הבטיחות ארוכת הטווח של גישת טיפול זו, בפרט בכל הנוגע לסיבוכים דוגמת אירוע מוחי.
מדגם המחקר כלל 118 חולי אקרומגליה אשר עברו טיפול בקרינה סטריאוטקטית בין השנים 1985 ו-2015 במרכז אחד בבריטניה. הנתונים נאספו מרשומות מקרים, מאגרי בתי חולים ושאלונים שמילאו החולים. היארעות אירועים מוחיים נבחנה אל מול האוכלוסייה הכללית והחוקרים גם בחנו את שיעור הסיבוכים בראיה.
נתונים מלאים לאורך המעקב היו זמינים עבור 104 מבין 118 החולים (88%). משך המעקב הממוצע אחר החולים עמד על 134 חודשים וחציון מנת קרינה סטריאוטקטית עמד על 30 Gy.החוקרים מדווחים כי ב-81% מהגידולים הייתה עדות לחדירה לסינוס המחילתי.
מהנתונים עולה כי לא תועד שיעור גבוה יותר של אירועים מוחיים בהשוואה לשיעורים שתועדו במחקרים אחרים. ב-68 מבין 104 חולים לאחר קרינה סטריאוטקטית בהנחיית MRI בהם לא ניתן טיפול קרינתי נוסף (קרינה סטריאוטקטית או קרינה סטנדרטית) לא תועד אובדן חדות ראיה ו-3% פיתחו אופתלמופלגיה.
הנתונים הצביעו על קורלציה חיובית בין מתן למעלה מטיפול קרינתי אחד ובין הסיכון לאופתלמופלגיה ופגיעה בחדות ראיה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי עם תכנון מדויק ומתן מחזור טיפול יחיד, קרינה סטריאוטקטית הינה אפשרות בטוחה לטיפול בחולים עם אקרומגליה, כאשר מתן מספר רב של טיפולים קרינתיים מלווה בסיכון מוגבר לפגיעה בראייה.
Pituitary 2021
הערת עורך תחום היפופיזה, ד"ר עמית עקירוב:
מדובר בממצאים חשובים, התומכים בבטיחות הטיפול בקרינה סטריאוטקטית לאורך מעקב ממוצע של מעל 10 שנים. אמנם הטיפול הקרינתי משמש לרוב כקו-טיפול שלישי, לאחר ניתוח וטיפול תרופתי, אך מדובר באפשרות טיפול חשובה בחולים נבחרים, בפרט אלו שאינם מתאימים לניתוח או אלו בהם התערבות ניתוחית נכשלה.