מאמרי מערכת

לא תחסום איש בשיקומו/מאת ד''ר ארתור ליבוביץ עורך גריאטריה

14/10/2007

תמיד סברתי כי השיקום הוא החלק האופטימי ביותר בגריאטריה. וכי מה יכול להאיר תחת הצל הכבד שמטיל אירוע מוחי או שבר בירך אם לא התקווה לחזור ולתפקד. החולה ובני משפחתו שותפים לתקווה זו ובמימושה תלויים חיים עצמאיים וכבוד עצמי. 

הרפואה המודרנית מנחה אותנו לתכנן את השיקום כבר בשלבי הטיפול הראשוני אחרי אירוע מוחי או שבר בירך. ואומנם, המטפלים בחולה נדרשים להעריך את יכולתו והתאמתו לעבור שיקום – מה שמכונה "פוטנציאל שיקומי".

בעולם פותחו שיטות שונות להערכת הפוטנציאל השיקומי ולכולן משותפת ההבנה  שקשה לקבוע פוטנציאל שקומי בשלב ההתחלתי של הפגיעה. דבר זה אמור במיוחד  לגבי אירוע מוחי – Stroke - בתחילתו. בשלב זה, שאורך לעתים שבועות, משפיעים כמה גורמים הכוללים הן את יכולת החולה והן את רצון המטפלים וההתמדה והסבלנות שלהם.

קולו של החולה חלש  (תרתי משמע)  במקרים אלו ואילו בני משפחתו נסערים ומודאגים בשל מצב  חדש המורכב מחששות, צער וחוסר ידע. והמטפלים במסגרות האקוטיות עם כל רצונם הטוב נתונים בלחצים של המבטח  (קופת החולים) הבוחן  -לפי רוח  ה ימים  - את המצב על פי עקרונות הטיפול המנוהל (Managed Care) .

האירוע המוחי עלול להתרחש על פני ימים רבים , החלמתו עשויה להמשך שבועות והשיקום עשוי  לקחת חדשים.

על כן החלטות לגבי מי ראוי ומי לא ראוי לשיקום חייבות להיזהר מחפזון.

החיפזון חשוב בשעות הראשונות של אירוע מוחי, אז יש להחיש את החולה במהירות ליחידה לטיפול ב- Stroke  שערוכה לטפל באמצעים המודרניים.  קיומן של יחידות אלו וזמינותן היא שאלה נכבדה המשוועת לתשובה  אך מכיוון שלא נדון  כאן בכך, נחזור לעניין השקום.

כאמור, החולה אינו יכול לשאול והמשפחה אינה יודעת מה לשאול. מעטים בציבור יודעים למשל כי המחוקק קבע שזכותו של החולה לקבל עד 3 חודשים של שיקום (ולפעמים יותר).   השיקום הוא אופציה של זכות לא פחות מזכותו של חולה קשה לקבל טיפול בדלקת ראות שחלה בה תוך כדי אשפוז.

אין לשלול זכות זו מאיש ואין להחליט בחיפזון ואין לפטור את העניין בהבטחה כי ישלח "גורם משקם לביתו של החולה". כשם שמאחורי המונח מיטת אשפוז אין רק מיטת ברזל, מזרון ומצעים – גם מאחורי המילה שיקום חייב להיות מנגנון מקצועי ונמרץ, בעל סבלנות והתמדה שלרשותו מיטב הכלים והמתקנים המודרניים.  יש לעקוב אחר יעילותו של מנגנון זה והדבר החשוב ביותר הוא - לתת לכל החולים סיכוי סביר ליהנות ממנו.

 

מפרסומים שונים כולל אלו של העמותה לחולים שעברו אירוע מוחי עולה כי המצב איננו כזה. המומחים לגריאטריה המטפלים בחולים הקשישים לאחר אירוע מוחי בקהילה ובאשפוז מכירים מציאות זו. עליהם לשמש, יחד עם רופאי המשפחה,  כסנגורים להשגת שיקום למטופלים שלהם.

יש לעודד ולדרבן את מבטחי הבריאות (קופות החולים) לגשת לנושא השיקום בלב אוהד ומתוך נחישות להצליח בכל מקרה.

 

 

References:

*  Johnson MF, Kramer AM, Lin MK, Kowalsky JC, Steiner JF. Outcomes of older persons receiving rehabilitation for medical and surgical conditions compared with hip fracture and stroke. J Am Geriatr Soc, 2000; 48(11):1389-1397.

*        Adunsky A, Levenkron S, Fleissig Y, Blumstein Z, Chetrit A.  In-hospital referral source and rehabilitation outcome of elderly stroke patients. Aging, 2001;13(6):430-436.

*        Demers L, Ska B, Desrosiers J, Alix C, Wolfson C. Development of a conceptual framework for the assessment of geriatric rehabilitation outcomes. Arch Gerontol Geriatr, 2004; 38(3):221-237.

*        Wells JL, Seabrook JA, Stolee P, Borrie MJ, Knoefel F. State of the art in geriatric rehabilitation. Part I: review of frailty and comprehensive geriatric assessment. Arch Phys Med Rehabil, 2003;84(6):890-897.

*        Stinear CM, Barber PA, Smale PR, et al. Functional potential in chronic stroke patient corticospinal tract integrity. Brain, 2007; 130:170-180.

*        Gillen R.  Screening for depression in stroke: Relationship to rehabilitation efficiency. J of Stroke and Cerebrovascular Disease, 1999; 8(5):300-306.

 

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2021 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני