מאמרי מערכת

יסודות ההערכה הגריאטרית/מאת פרופ' ארתור ליבוביץ, עורך גריאטריה

08/06/2009

 

אחת התרומות המרכזיות של הגריאטריה לטיפול בקשישים היא פיתוח מערכת המבחנים ואומדני הסיכון המכונה, הערכה גריאטרית. המונח באנגלית הוא Comprehensive Geriatric Assessment - C.G.A.    ותחת שם זה נכללות בדיקות רבות להערכה ומעקב של החולה הקשיש, כגון: המצב הקוגניטיבי, התזונתי, הסיכון לנפילות, מידת השליטה בסוגרים, הסיכון לפצעי לחץ, הערכת מצב הרוח (דיכאון ?), שווי המשקל, עומס המחלות הכרוניות, מצב תפקודי, משאבים חברתיים ועוד.

בעזרת ההערכה הגריאטרית ניתן למדוד מרכיבים חיוניים במצבו של הקשיש בדומה למה שהרופא הכללי – מודד ומעריך כאשר  הוא בודק את לחץ הדם, ספירת הדם, רמת הסוכר או תפקודי הכליות של מטופל.

את רוב האומדנים והמבחנים יכול לבצע כל חבר בצוות הרב-מקצועי, בעל ניסיון (אחות למשל) ולאו דווקא הרופא. במקרה שהרופא המומחה לגריאטריה הוא איש הצוות בעל הניסיון הרב ביותר בביצוע אומדן זה או אחר מוטב שהוא יעשה זאת.  ההערכה הגריאטרית מאפשרת איתור מוקדם של סיכונים , איבחון של הסיבות, טיפול בבעיות שמתגלות  ומניעת  הידרדרות  נוספת.

על תרומת ההערכה הגריאטרית לגילוי מוקדם, לשימור התפקוד ומניעת  סיבוכים, אין ויכוח – והיא הוכחה בעבודות רבות.  על כן יש לקדם את השימוש בה ברפואה הקהילתית הראשונית. השאלה המעשית היא כפולה: "מי יעשה זאת" ו"למי נעשה זאת".

ב"מי יעשה זאת" – כלומר מי הגורם במערך הרפואי הקהילתי של היום שיבצע הערכה גריאטרית, התשובה היא: המומחה לגריאטריה – יעשה זאת, כאשר הוא נעזר  בצוות רב-מקצועי  העומד לרשותו.  הוא אף יודע טוב יותר להתמודד עם המסקנות של ההערכה הגריאטרית לטובת החולה הקשיש.

השאלה השנייה היא "למי נעשה" הערכה גריאטרית מלאה או חלקית? האם רק  לקשיש החולה המגיע לרופא, האם לכל הקשישים בקהילה ללא קשר לעובדת פנייתם    לרופא?  האם לכל בני 65 שנים ויותר, או אולי רק לבני 75 שנים ויותר ?

לשאלה זו אין כיום תשובה אחידה והיא קשורה גם במשאבי מערכת הבריאות, ואלו מוגבלים תמיד ומוגבלים עוד יותר באשר למערך הגריאטרי.

עניין הסינון הראשוני הקשור במושג האיתור המוקדם מאחד את שתי השאלות דלעיל.  אם נרצה לאתר (מושג המכונה באנגלית Targeting)  את אלו שעשויים להפיק את התועלת הרבה ביותר מן ההערכה הגריאטרית – עלינו לפנות לרופאים בקהילה ולהקנות להם את הכלים הבסיסיים להערכה גריאטרית ראשונית של הקשישים. גם בנושא זה אין נוהל אחיד והסכמה מוחלטת בעולם כפי שאין עדיין מודל אחיד למתן השירות הגריאטרי. יחד עם זאת יש הסכמה בין המומחים הבכירים שחשוב מאוד שהרופא הראשוני בקהילה יידע לבצע 3 הערכות : הערכת ניידות (המשקפת סיכון לנפילות), הערכת המצב התזונתי והערכה קוגניטיבית. אלו שלושה מבחנים חיוניים שמכסים מצבים בהם איתור מוקדם ואבחון נכון יכולים למנוע הידרדרות ולשמר מצב רפואי ותפקודי טוב.

בכתבה הקודמת – הבאנו, לטובת קוראי המדור את המבחן המכונה "קום ולך" או באנגלית "Get Up and GO"    שהוא בסיס להערכת הניידות והסיכון לנפילות. מבחן זה חשוב לרופא הקהילה המטפל בקשישים לא פחות מיכולתו למדוד להם את לחץ הדם או לשלוח אותם לבדיקות של סוכר או ספירת דם.

וועדה מטעם המועצה הלאומית לגריאטריה  שפעלה לאחרונה בראשות כותב שורות אלו קבעה חד-משמעית כי המשימה המיידית והמרכזית של מערכת הבריאות בעניין הטיפול בקשישים היא הקניית יסודות הגריאטריה ובעיקר את תורת ההערכה הגריאטרית לכל רופאי הקהילה בישראל *.

בכתבות הבאות אביא שני מבחנים נוספים והם: הערכת המצב הקוגניטיבי על בסיס המבחן על שם פולשטיין -  MMSE  ומבחן בסיסי להערכת המצב התזונתי.

 

 

* "הוועדה על עתיד הגריאטריה בישראל" - יו"ר הוועדה  -  פרופ' ארתור ליבוביץ,

   המועצה הלאומית לגריאטריה, המועצות הלאומיות לבריאות, ירושלים 2008.

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2021 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני