תוספת Nivolumab (אופדיבו) ו-Ipilimumab (יירבוי) לטיפול כימותרפי קו-ראשון הובילה לשיפור הישרדות חולים עם סרטן ריאות מתקדם מסוג NSCLC (Non-Small Cell Lung Cancer) וגרורות מוחיות, כך עולה מתוצאות מחקר CheckMate 9LA, שהוצגו במהלך כנס מטעם ה-International Association for the Study of Lung Cancer.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אפשרויות הטיפול בחולים עם NSCLC וגרורות מוחיות הן מוגבלות ובחולים אלו תתכן תועלת לטיפול במעכבי בקרה חיסונית.
מחקר CheckMate 9LA היה מחקר אקראי, רב-מרכזי, בתווית-פתוחה, שכלל 719 חולים עם NSCLC חוזר או בשלב IV, ללא מוטאציות EGFR או ALK. כעת התמקדו החוקרים ב-101 חולים עם גרורות מוחיות שהיו אסימפטומטיות למשך לפחות שבועיים לפני הטיפול הראשון.
משתתפים בזרוע ההתערבות קיבלו טיפול ב-Nivolumab ו-Ipilimumab כל שישה שועות, בשילוב עם שני מחזורי טיפול כימותרפי. הטיפול ב-Nivolumab ו-Ipilimumab ניתן למשך עד שנתיים, או עד להתקדמות מחלה או רעילות שאינה מתקבלת על הדעת. חולים בזרוע הביקורת קבלו עד ארבעה מחזורי טיפול כימותרפי, בשילוב עם טיפול אחזקה ב-Pemetrexed. הטיפול ניתן עד להתקדמות מחלה או רעילות שאינה מתקבלת על הדעת.
החוקרים התמקדו כעת ב-101 חולים עם גרורות מוחיות (51 בזרוע טיפול אימונותרפי-כימותרפי ו-50 חולים בזרוע טיפול כימותרפי בלבד), כמו גם 618 חולים ללא גרורות מוחיות (310 חולים בזרוע טיפול אימונותרפי-כימותרפי ו-308 חולים בזרוע טיפול כימותרפי בלבד).
מהתוצאות עולה שיפור בהישרדות ללא-התקדמות סיסטמית עם הטיפול המשולב בקרב חולים עם גרורות מוחיות (חציון של 10.6 חודשים, בהשוואה ל-4.1 חודשים; יחס סיכון של 0.4, רווח בר-סמך 95% של 0.25-0.64) וללא גרורות מוחיות (חציון של 5.8 חודשים לעומת 5.4 חודשים; יחס סיכון של 0.74, רווח בר-סמך 95% של 0.62-0.89).
שיעור גבוה יותר של חולים תחת משלב טיפול אימונותרפי-כימותרפי השיגו הישרדות ללא-התקדמות לאחר שנה אחת (באלו עם גרורות מוחיות תועדו שיעורים של 36% לעומת 8%; באלו ללא גרורות מוחיות השיעורים המקבילים עמדו על 33% לעומת 21%) ולאחר שנתיים (19 לעומת 6% ו-20% לעומת 8%, בהתאמה).
הטיפול המשולב באימונותרפיה וכימותרפיה הוביל גם להארכת הישרדות כוללת בחולים עם גרורות מוחיות (חציון של 19.3 חודשים לעומת 6.3 חודשים; יחס סיכון של 0.43,רווח בר-סמך 95% של 0.27-0.67) וללא גרורות מוחיות (חציון של 15.6 חודשים לעומת 12.1 חודשים, בהתאמה; יחס סיכון של 0.79, רווח בר-סמך 95% של 0.65-0.95).
שיעור גבוה יותר של חולים בזרוע טיפול אימונותרפי-כימותרפי שרדו לאחר שנה אחת (67% לעומת 26% מהחולים עם גרורות מוחיות, בהתאמה; 62% לעומת 50% מהחולים ללא גרורות מוחיות, בהתאמה) ולאחר שנתיים (35% לעומת 12%, בהתאמה; ו-39% לעומת 29%, בהתאמה).
משטר טיפול אימונותרפי-כימותרפי הוביל לשיעור גבוה יותר של תגובה סיסטמית (חולים עם גרורות מוחיות: 43% לעומת 24%; חולים ללא גרורות מוחיות: 37% לעומת 26%) והוביל לחציון משך תגובה סיסטמית ארוך יותר (חולים עם גרורות מוחיות: 15.5 חודשים לעומת 4.4 חודשים; חולים ללא גרורות מוחיות: 13 חודשים לעומת 5.7 חודשים).
אירועים חריגים נוירולוגים תועדו ב-22% מהחולים בזרוע טיפול אימונותרפי-כימותרפי, בהשוואה ל-10% מאלו תחת טיפול כימותרפי בלבד. מרבית האירועים החריגים היו בדרגה 1 או 2.
מתוך כנס מטעם ה-International Association for the Study of Lung Cancer.
לידיעה ב-Healio