האם שימוש בויאגרה משפיע המודינמית על חולים במחלה כלילית ? NEJM

הבנת ההשפעה הקרדיווסקולרית של Sildenafil citrate (ויאגרה) חשובה בשל העובדה כי ישנה שכיחות גבוהה של מחלות לב בחולים עם הפרעות בזקפה מחד ומאידך דיווחים על אירועים קרדיווסקולרים בסמיכות לשימוש בתרופה זו.

מאמר שפורסם ב-NEJM בתחילת יוני בחן את ההשפעות ההמודינמיות המערכתיות, הראתיות והכליליות (קורונריות) לאחר נטילת ויאגרה במינון
של 100 מ"ג ב-14 חולים בגיל ממוצע של 61 שנים, בעלי היצרות חמורה לפחות בעורק כלילי אחד, אשר היו מועמדים להרחבה מילעורית של העורקים הכליליים(PTCA בראשי תבות באנגלית).

נמצא כי נטילת ויאגרה גורמת להפחתה מועטה (פחות מ-10%) בלחץ הדם המערכתי, העורקי והראתי אולם ללא השפעה על לחץ היתד הראתי נימי, לחץ העליה הימינית, קצב הלב ותפוקת הלב. כמו כן לא נמצאו שינויים משמעותיים במהירות שיא הזרימה בעורקים הכלילים, קוטר העורקים הכלילים ותנגודת כלי הדם הכליליים. שארית הזרימה בעורקים המוצרים בבסיס היתה נמוכה בהשוואה לעורקים התקינים באותם חולים, אולם לאחר נטילת התרופה עלתה שארית הזרימה בעורקים הכליליים ב-% 13 בשתי קבוצות העורקים ללא שינוי ביחס שארית הזרימה בין העורקים המוצרים לתקינים.

על סמך נתונים אלו הסיקו החוקרים Howard C et al כי לא נמצאו השפעות לרעה על המערכת הקרדיווסקולריות באנשים עם מחלת לב כלילית אשר נטלו ויאגרה.

הערת העורך:
נדבך נוסף וחשוב בהוכחות לבטיחות היחסית של השימוש בויאגרה בחולים עם מחלת לב כלילית -בתנאי שהחולה לא נוטל ניטרטים בנוסף.

למאמר המקורי באנגלית

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה