מתוך הסדרה: תפישות מוטעות ברפואת ילדים – תינוק הסובל מהיצרות השוער (infantile hypertrophic pyloric stenosis) אינו עולה במשקל ?/מאת פרופ’ זרם פריאר

התפישה המוטעית
מדי פעם, מופנה לחדר מיון תינוק שטרם מלאו לו שלושה חודשים, בטענה שהוא מקיא וייתכן וקיימת היצרות השוער. השאלה שאנחנו חייבים לשאול כדי לברר אפשרות  זאת:  האם התינוק עולה במשקל ? במידה והתינוק עולה במשקל אפשר לקבוע בוודאות כי לא מדובר בהיצרות השוער. מימי לא ראיתי תינוק הסובל מהיצרות השוער ועולה במשקל. ממה נפשך, הייתכן שקיימת סתימה במעי  והחולה יעלה במשקל ?
נדמה לי שכל רופא מודע לעובדה זו, ובכל זאת  תינוקות רבים נשלחים לבדיקה על-קולית של הבטן בחשד להיצרות השוער למרות שהם עולים במשקל.  וכל זה למה? כי איבדנו את הביטחון העצמי שלנו מול עולם המכשור. 

            סקירה כללית

            מאחר והתחלנו לדבר על היצרות השוער, נצרף סקירה כללית  בנידון.

            היסטוריה

הממצאים בהיצרות השוער בבדיקה לאחר המוות, תוארו לראשונה בשנת 1717 על ידי בלייר. תיאור קליני מדויק נכתב בשנת 1887 על ידי רופא הילדים הדני Hirschsprung   המוכר לנו בהקשר למחלת מעיים נוספת, מחלה הנושאת את שמו.  Rammstedt תיאר את הניתוח שנושא את שמו בשנת 1912. לפני כן מקובל היה לבצע פילורופלסטי -לחתוך את השריר ולחברו בחזרה או Gastroduodenostomy ליצור מעבר מהקיבה אל התרסריון העוקף את השוער.  כאשר Rammstedt נוכח שניתוח הפילורופלסטי מצליח גם כאשר התפרים נקרעים, הבין שדי בחיתוך שריר הפילורוס ואין צורך לחברו בחזרה.

האטיולוגיה

המחלה תורשתית אך תלויה גם בגורמים סביבתיים. מנגנון התורשה טרם ידוע.  המחלה מופיעה בזכרים, בבכורים, ומופיעה בהיארעות גדולה יותר בקרובי משפחה. המחלה שכיחה בלבנים מבשחורים. בתאומים זהים הסיכון ששניהם ילקו במחלה הוא 87% ואילו בתאומים שאינם זהים הסיכון 9%. בין הגורמים האטיולוגיים לתופעה היצרות השוער ברמה המטבולית יש להזכיר, עלייה ברמות הגסטרין והפרוסטגלנדינים בדם, חסר בניטריק אוקסיד, והפרעות היסטופתולוגיות של המערכת העצבית במעי.  כן ידוע שהיצרות השוער שכיחה יחסית במספר תסמונות, לדוגמא תסמונת Turner, תסמונת טריסומיה 18 ובתסמונת Cornelia de Lange.

בשנים האחרונות הופיעו מספר מחקרים שדווחו על טיפול ביילודים סמוך ללידה באריתרומיצין כגורם סיכון להופעת היצרות השוער. אריתרומיצין ידועה כתרופה המגבירה את הפריסטלטיקה.  ההשערה היא כי אריתרומיצין נקשר לקולטנים של Motilin. Motilin פפטיד של מערכת העיכול המגביר פעולת השרירים.

השינויים שחלו בהיארעות המחלה בעשור האחרון אומרים דרשני. ההיארעות  בארה”ב ירדה מ 2.4 באלף לידות בשנת 1984  ל 1.7 לאלף לידות בשנת 1990. הסיבה לא ידועה. ידוע כי קיים קשר בין גיל היולדת לבין הסיכון לחלות בהיצרות השוער. וכפי שאנחנו יודעים גיל היולדות עלה לאחרונה.

שיא היארעות המחלה בין שלושה ועד לגיל ארבעה שבועות. עם זה תוארו גם מקרים סמוכים ללידה ומצד שני גם מקרים קרוב לגיל שלושה חודשים. בגיל שלושה חודשים והלאה הרפוי הוא ספונטני.

הבדיקה הקלינית

נדלג על התלונות האופיניות של המחלה, ונתרכז בבדיקה הקלינית. שני דורות לפנינו, האבחנה של היצרות השוער היתה מעשה אומנות. כל מומחה ואופן הבדיקה האישי שלו. השלב הראשון היה התבוננות. התבוננות בבטן החולה,  האם קיימת פריסטלטיקה מופרזת של הקיבה אותה ניתן לראות דרך דופן הבטן.

כאשר סימן זה היה חיובי עלה החשד להיצרות השוער. אך יש לזכור כי בפגים פריסטלטיקת הקיבה והמעי, הנראית לעין, תופעה פיזיולוגית ולאו דווקא סימן של מחלה. כאשר לא נמצאה פריסטלטיקה בתינוק החשוד להיצרות השוער, האם נתבקשה לתת שתייה לתינוק כדי להגביר את התכווצויות  הקיבה.  פריסטלטיקה של הקיבה הנראית לעין, עדיין לא נותנת את האבחנה המדויקת ואינה מבדילה בין היצרות השוער לבין סתימה או סתימה חלקית של המעי העליון מסיבה אחרת, דוגמת duodenal web. לא פעם טעו הרופאים  באבחנתם.   

השלב השני הוא המישוש. היו כאלה שנשבעו כי הדרך הנכונה היא לשים את יד הבודק על הסדין ולהשכיב את התינוק החולה על הבטן מעל יד הבודק. לבדוק מלמטה כביכול. לדעת מספר רופאים מנתחים זוהי הדרך הטובה ביותר למשש את הגוש, הזית, ההתעבות של השריר באזור הפילורוס. אחרים העדיפו להשכיב את התינוק על הגב כרגיל, אלא לבדוק מהצד השמאלי של החולה, ולבדוק ביד שמאל,  ולא מצד ימין כרגיל.

בבתי החולים בהם אני התחנכתי,  התביישו  להזמין צלום בריום של הקיבה,  היה זה כהודאה על כשלון החוש הקליני. עדיף היה לבדוק את התינוק מספר פעמים. אם כי בליעת בריום בדרך כלל יכלה לתת תשובה מדויקת בהראות הסימן הקלאסי ה rat tail   או בארה”ב   ה tram track – השימוש בהדמיה היה מוגבל למקרים מיוחדים כאשר האבחנה היתה בספק גם לאחר מספר בדיקות.

האבחנה בימים ההם התעכבה לעיתים קרובות והתמונה, קשה מזו שאנחנו רואים היום. ב 20% מהמקרים צבע הקיא היה חום, כי נמצאו דמומים בקיבה. בלטו סימני יובש וכן ירידה במשקל ודלדול שרירים. בבדיקת הדם נמצאה בססת alkalosis– יחד עם רמות נמוכות של נטרן, אשלגן וכלור. חייבים לתקן סטיות אלה בעירוי נוזלים עוד בטרם שניגשים לניתוח.

הטיפול

הטיפול כירורגי, והניתוח זה שתואר על ידי Rammstedt  בשנת 1912.  בצעירותי  הכרתי רופאי ילדים ידועי שם, אשר דגלו בטיפול תרופתי,  במתן אטרופין או נגזרים של אטרופין, וזאת עד גיל שלושה חודשים מתוך ההנחה שכאשר יגיעו לגיל שלושה חודשים המצב יתרפא ספונטנית. נראה, כי טרם אבד הכלח על טיפול תרופתי. לפני שמונה שנים הופיע מאמר בעיתון Journal of Pediatric Gastroenterology and Nutrition שתיאר טיפול מוצלח באטרופין גם בימנו אנו. בימינו אנו הטיפול תרופתי קל יותר, כי ניתן לתמוך בחולה בעזרת הזנה תוך ורידית.

השאלה היא האם טיפול תרופתי מוצדק, כאשר הניתוח יחסית פשוט ובטוח ?

לסיכום נחזור לתחילת הכתבה. תינוק שלקה בהיצרות השוער אינו עולה במשקל נקודה.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תוצאות מבטיחות למעבר לטבליות Budesonide לטיפול בדלקת וושט אאזנופילית

    תוצאות מבטיחות למעבר לטבליות Budesonide לטיפול בדלקת וושט אאזנופילית

    בחולים עם דלקת וושט אאזנופילית (Eosinophilic Esophagitis) אשר לא הגיבו לטיפול מקומי בבליעה של קורטיקוסטרואידים תועדה תגובה חיובית למעבר לתכשיר Budesonide ממוקד-וושט, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Gastroenterology. גיל צעיר יותר, משך טיפול ארוך יותר והיענות נמוכה לטיפול נקשרו כולם עם סיכון מוגבר לכישלון טיפול מקומי בבליעה של קורטיקוסטרואידים. החוקרים […]

  • אחד מכל חמישה חולים עם דלקת לבלב נמקית צפוי לשוב לאשפוז

    אחד מכל חמישה חולים עם דלקת לבלב נמקית צפוי לשוב לאשפוז

    קרוב לאחד מכל חמישה חולים שאושפז בשל דלקת לבלב נמקית (Necrotizing Pancreatitis) צפוי לאשפוז חוזר בתוך 30 ימים, כאשר הסיכון גבוה במיוחד במקרים של דלקת לבלב משנית למחלת מרה או על-רקע אידיופטי, בהשוואה למקרים הנובעים מצריכת אלכוהול, כך עולה מתוצאות מחדש חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Gastroenterology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דלקת […]

  • היחס בין AST ו-ALT עשוי לסייע בחיזוי הסיכון לתמותה בחולים עם נזק כבדי משנית לאלח-דם

    היחס בין AST ו-ALT עשוי לסייע בחיזוי הסיכון לתמותה בחולים עם נזק כבדי משנית לאלח-דם

    מדד De Ritis Ratio, הוגדר כיחס בין ריכוז AST ל-ALT בדם, מנבא בצורה יעילה את הסיכון לתמותה בתוך 30 ימים של חולים עם נזק כבדי משנית לאלח-דם, כאשר יחס גבוה מ-1 מנבא סיכון מוגבר לתמותה ויחס של עד 1 מעיד כי אין עליה בסיכון לתמותה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת eClinicalMedicine. המחקר הרטרוספקטיבי […]

  • כלב טיפולי מסייע בהרגעת ילדים בחדרי מיון

    כלב טיפולי מסייע בהרגעת ילדים בחדרי מיון

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי אינטראקציה בת עשר דקות עם כלבים טיפוליים, לצד טיפול תומך, הפחיתו את רמת החרדה בקרב ילדים במהלך ביקורים בחדרי מיון. המחקר החד-מרכזי, אקראי, כלל 80 ילדים (גיל ממוצע של 10.9 שנים) עם חרדה בדרגה בינונית-עד-גבוהה (מדד של 6 ומעלה […]

  • דלקת לבלב חדה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בטווח הארוך

    דלקת לבלב חדה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בטווח הארוך

    דלקת לבלב חדה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בטווח הארוך, בפרט בחולים עם דלקת לבלב שאינה על-רקע אבני מרה ודלקת לבלב חדה בדרגה חמורה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת United European Gastroenterology Journal. הסיכון המוגבר לתמותה נותר לאורך למעלה מעשר שנים לאחר השחרור מבית החולים. במסגרת מחקר העוקבה הארצי ביקשו החוקרים לבחון את שיעורי […]

  • האם ניתן לקצר את משך הטיפול האנטיביוטי בילדים עם זיהום בדרכי השתן?

    האם ניתן לקצר את משך הטיפול האנטיביוטי בילדים עם זיהום בדרכי השתן?

    בילדים עם זיהום בדרכי השתן וחום, משטר טיפול אנטיביוטי מותאם אישית עם הפסקת הטיפול שלושה ימים לאחר השגת שיפור קליני הולם, לוותה בסיכון מוגבר להישנות זיהומים אך הפחיתה את היקף השימוש בתרופות אנטיביוטיות  ואירועים חריגים, בהשוואה למשטר הטיפול הסטנדרטי בן עשרה ימים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת The Lancet Infectious Diseases. החוקרים […]

  • סמן דלקתי מנבא את הסיכון לסרטן כבד בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Br J Cancer)

    סמן דלקתי מנבא את הסיכון לסרטן כבד בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Br J Cancer)

    בחולים עם אבחנה חדשה של סוכרת מסוג 2, רמות מוגברות של YKL-40 (או Chitinase-3-like Protein 1) מלוות בסיכון מוגבר לסרטן כבד, ובהיקף קטן יותר, לסרטן שלפוחית שתן, עדות לחשיבות האפשרית של YKL-40 כסמן לממאירויות משנית להשמנה וממאירויות במערכת העיכול, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת British Journal of Cancer. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי […]

  • התועלת של מעכבי JAK בטיפול בדלקת ענביה בילדים (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-Childhood Arthritis and Rheumatology Research Alliance)

    התועלת של מעכבי JAK בטיפול בדלקת ענביה בילדים (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-Childhood Arthritis and Rheumatology Research Alliance)

    מסדרת מקרים שתוצאותיה הוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-Childhood Arthritis and Rheumatology Research Alliance עולה כי מעכבי JAK הובילו לשיפור בדלקת ענביה במחצית מהילדים שקיבלו בעבר טיפול בתרופות ממשפחת DMARD (או Disease Modifying Anti-Rheumatic Drugs), עדות לתועלת אפשרית של תכשירים אלו בחלק מהילדים. החוקרים מדווחים על סדרת מקרים מחמישה מרכזים בארצות הברית ואיטליה שכללו חולים […]

  • שימוש בקנאביס בחולים עם גסטרופרזיס מלווה בעליה בהיקף הפניות לקבלת שירותים רפואיים

    שימוש בקנאביס בחולים עם גסטרופרזיס מלווה בעליה בהיקף הפניות לקבלת שירותים רפואיים

    מנתונים שפורסמו בכתב העת American Journal of Gastroenterology עולה כי נרשמה עליה בהיקף השימוש בקנאביס בחולים עם גסטרופרזיס ומלווה בסיכון מוגבר לביקורים בחדרי מיון ואשפוזים, אך לצד ירידה בשיעור בדיקות גסטרוסקופיה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין עדויות רבות באשר לתועלת האפשרית של קנבינואידים להקלה על תסמיני גסטרופרזיס, כאשר הבטיחות שלהם לא נבחנה היטב, למרות […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך