מבוא
החששות מסיכוני הקרינה של הטלפונים הסלולריים, ובעיקר תחלואת הסרטן, עומדים על הפרק מאז כניסתם של הטלפונים לחיינו. מחקרים רבים פורסמו בנושא, וגם עבודות גדולות דוגמת "מחקר האינטרפון" הבין-לאומי, שבחן את הקשר בין החשיפה לקרינה מהטלפונים לבין תחלואת סרטן באזור הראש בקרב קבוצה גדולה של משתמשים. מחקר זה ואחרים, גרמו לסוכנות הבין-לאומית לחקר הסרטן (IARC) לסווג את הקרינה הבלתי מייננת כגורם "מסרטן אפשרי לאדם". מחקרים רבים ממשיכים לבחון את הקשר בין הטלפונים לתחלואה, ובמיוחד עבור הדור הסלולרי החמישי.
מחקר בינ"ל חדש ופרסומי העיתונות
מחקר בינ"ל חדש שפורסם בפרסום מקדים לאחרונה, צוטט בהרחבה בעיתונות בארץ ובעולם, כמחקר ששם קץ לשאלה בעניין סיכוני החשיפה לטלפונים הסלולריים.
המחקר פורסם בהמשך בגרסתו הסופית, בירחון הסביבה הבינ"ל, Environment International, לחצו כאן לקישור.
המחקר הוכוון ע"י ארגון הבריאות העולמי (ה – WHO) ומומן על-ידו באופן חלקי. השתתפו בו חוקרים מאוסטרליה (החוקר המכותב – Ken Karipidis), ניו-זילנד, גרמניה, שוויץ, שוודיה ועוד.
מטרה
בכתבה זו נבחן את ממצאי המחקר (גם לעומת ההצהרות בעיתונות) ונסכם אותם ואת משמעותם. חשוב להדגיש שמחקרי הטלפונים הסלולריים חשובים גם עבור הבנת ההשפעות של חשיפות אחרות של האדם לקרינה הבלתי מייננת, כולל חשיפות תעסוקתיות ובכלל מקומות העבודה. בנוסף, המאמר סקר גם מחקרי חשיפות תעסוקתיות לקרינה, ונסקור גם את הממצאים הללו.
על המחקר
המחקר הוא מסוג "מחקר סקירה" (review), שבחן באופן שיטתי את הממצאים של מחקרים מדעיים תצפיתיים בבני-אדם, אשר בדקו את הקשר הסיבתי בין החשיפה לקרינה מייננת לבין תחלואת סרטן מסוגים שונים. במחקר נבחנו מאמרים שפורסמו בשנים 1994-2022. זוהו 5102 מאמרים בספרות המדעית ובפרסומים נוספים, ומתוכם נותרו 147 מאמרים רלוונטיים (מתוכם 63 מחקרים אטיולוגיים, מ-22 מדינות), לאחר תהליכי סינון (המוצגים בתרשים מס' 1).
המחקר בחן את הקשר הסיבתי בין החשיפה לקרינה בלתי מייננת לבין תחלואת סרטן באזור הראש (המוח – גליומה ומנינגיומה, בלוטת יותרת המוח, בלוטות הרוק ועצב השמיעה ושיווי המשקל – נוירומה אקוסטית) וכן לבין לוקמיה. המחקר התמקד בשלשה סוגי חשיפות לקרינה:
1) חשיפות של הראש לטלפונים סלולריים.
2) חשיפות של כל הגוף לקרינה סביבתית.
3) חשיפות תעסוקתיות לציוד קשר ועוד.
המחברים בחנו את המחקרים בשיטת שונות, כדי לערוך שקלול (סינטזה מטה-אנליטית) של כלל הממצאים וכדי להעריך את רגישותם להטיות ואת הוודאות לראיות, לפי מודלים שונים.
עיקר ממצאי המחקר
עבור טלפונים סלולריים, לא נמצא קשר בין החשיפה לתחלואות הבאות (בסוגרים מפורט "הסיכון היחסי המשוקלל של כל המחקרים" – פי כמה נמצא עודף תחלואה, בין המשתמשים בטלפונים לבין הלא משתמשים): סרטני המוח מסוג גליומה (1.01) ומנינגיומה (0.92), נוירומה אקוסטית (1.03), גידולים בבלוטת יותרת המוח (0.81), גידולים בבלוטות הרוק (0.91), גידולי מוח בקרב ילדים, מתבגרים וצעירים (1.06).
לתשומת הלב, ערך גבוה מ-1 משמעו עודף תחלואה (1.06, לדוגמה, משמעו עודף תחלואה של 6%, אך נדרש להסתכל גם על מידת הוודאות של הנתון שלא נסקרה כאן).
תרשים מס' 2 מתאר, כדוגמה, את שקלול (סינטזת) המאמרים עבור תחלואת גליומה. הסימון בירוק למטה הוא התוצאה המשוקללת של הסיכון היחסי של כלל המאמרים.
עבור רוב סוגי התחלואה, לא נמצא קשר ברור בין התחלואה לבין משך השימוש בטלפונים (בשנים), משך השיחות הכולל ומספר השיחות הכולל.
עבור חשיפות תעסוקתיות, "הסיכון היחסי המשוקלל" לתחלואת סרטן מוח/ גליומה, היה 1.06, ובפילוח לפי רמות חשיפה לקרינה, היה כלהלן: 0.86 לחשיפות ברמה נמוכה, 1.07 לחשיפות ברמה בינונית ו-1.15 לחשיפות ברמה גבוהה. לכאורה, נראים עליה קלה בתחלואה וקשר של "מנה-תגובה". אולם, ממצא זה מוגבל בגלל היקף העבודות (3 בלבד) ומספר המשתתפים הנמוך, וקיום סוגים שונים של חשיפות. החוקרים סיכמו כי לא נמצא קשר ברור בין החשיפה לתחלואה, ושיקללו את רמת הוודאות של הממצאים כנמוכה, עקב ההטרוגניות. תרשים מס' 4 מתאר את שקלול (סינטזת) המאמרים.
מסקנות החוקרים
כדי לסכם את ממצאיהם, החוקרים בחנו את הסיכונים היחסיים המשוקללים לעומת רמת הוודאות של הממצאים, ע"פ פרוטוקול שכלל התחשבות בפרמטרים שונים (כגון הסיכוי להטיות, מידת העקביות, היקף המחקר, קיום קשר מנה-תגובה, גורמים מערפלים ועוד). להלן פירוט חלקי של הממצאים:
· עבור חשיפות של הראש לטלפונים סלולריים, נמצא שישנן "ראיות ברמת ודאות בינונית" לכך שהחשיפה לקרינה לא תגדיל את הסיכון לתחלואה, ככל הנראה (עבור תחלואות סרטן מהסוגים שפורטו, למבוגרים, ועבור סרטני מוח בקרב ילדים).
· כך גם נמצא עבור חשיפות של כלל הגוף לקרינה סביבתית (דוגמת אתרים סלולריים), לתחלואת לויקמיית ילדים (עבור תחלואת סרטן מוח בקרב ילדים, הראיות היו ברמת ודאות נמוכה).
· עבור חשיפות תעסוקתיות, נמצא שישנן ראיות "ברמת ודאות נמוכה" לכך שהחשיפה לקרינה לא תגדיל את הסיכון לתחלואה, ככל הנראה, עבור סרטן מוח/ גליומה.
· החוקרים מציינים שיש לנקוט בזהירות בהתייחסות לממצאים, בגלל מספר נמוך של מקרים או בגלל סוגים שונים של חשיפות, בחלק מהמקרים.
התייחסות הכותב
· חשוב לציין שהמחקר הוא מחקר סקירה המסכם ממצאים של מחקרים קודמים. אין מדובר במחקר אפידמיולוגי חדש.
· ניסוחי החוקרים רחוקים מקביעה חד משמעית של העדר קשר בין החשיפה לתחלואה, אלא מצביעים על "ראיות ברמת סבירות בינונית" להעדר הקשר זה, ככל הנראה (לכך שהחשיפה לקרינה מהטלפונים סלולריים תגדיל הסיכוי לתחלואת סרטן באזור הראש).
· כל זאת, בשונה מכפי שנמסר בעיתונות לציבור הרחב.
· יצוין כי בעיון ראשוני בממצאים לעומת ממצאי מחקר ה'אינטרפון' (המחקר האפידמיולוגי הגדול ביותר מסוגו), ניתן לראות שהממצא הבולט של המחקר – עודף תחלואת גליומה, בקרב המשתמשים ה"כבדים" בטלפון (מספר שיחות מצטבר גבוה) – סיכון יחסי של 1.4, נותר כמעט בעינו בשילוב מאמרים נוספים. בתרשים מס' 3 ניתן לראות את מגמת העלייה בתחלואה (יחס סיכויים גדול יותר) ככל שמספר השיחות המצטבר בטלפון גבוה יותר. ממצא זה אינו מובלט בתקציר המאמר, יתכן שעקב היקף אוכלוסיית המחקר.
סיכום
– מדובר במאמר סקירה משמעותי המוסיף עוד נדבך חשוב לידע בנושא סיכוני הקרינה הבלתי מייננת לאדם (בעיקר בהיבטים של תחלואת סרטן באיזור הראש), מהטלפונים הסלולריים וגם ממקורות אחרים בסביבת האדם.
– ממצאי המאמר עולים בקנה אחד עם ממצאים קודמים, אשר טרם מצאו עד כה קשר מובהק בין החשיפה לתחלואה, אך לא שללו אפשרות לקשר ברמת ודאות נמוכה יותר. זאת בשונה מסקירות בעיתונות הרחבה, שתיארו כי המחקר היווה ראיה (אפילו בגדר סוף פסוק) להעדר קיום הקשר.
– עוד נדגיש כי אין מדובר במחקר חדש, בהיקף נרחב, דוגמת מחקרי ה'אינטרפון' ו'מוביקידס' (שנסקרו ע"י המוס"ל בעבר), אלא בניתוח של ממצאי מחקרים קודמים, בשיטות מתקדמות.
– כמו"כ, אין עדיין התייחסות לשאלת ההשפעה של הקרינה מתדרי הדור הסלולרי החמישי ולתדרים גבוהים יותר המשמשים בו (בפרישה בשלב השני) – נושא אשר ממשיך להיחקר בהרחבה, הואיל והיקף המחקרים התצפיתיים בבני אדם עד כה, אינו מספק עדיין.
– מספר מחקרים גדולים הנערכים כעת, עשויים לתת תשובות מדויקות יותר לשאלת סיכוני הטלפונים הסלולריים לאדם.
המלצות
– הקרינה הבלתי מייננת מסווגת עדיין ע"י הארגון הבינ"ל לחקר הסרטן, IARC, כ"גורם מסרטן אפשרי לאדם" (סיווג 2B).
– אי לכך, קיימות המלצות של גופים בינ"ל, כגון ארגון הבריאות העולמי (WHO) ושל משרדי הממשלה בישראל, לקיים את "עקרון הזהירות" ולהפחית את החשיפות לקרינה בצורה סבירה.
– המוסד לבטיחות ממליץ לקיים את "עקרון הזהירות" להפחתת של החשיפה של העובדים לקרינה בלתי מייננת, בחשיפות תעסוקתיות ובחשיפות של הציבור הרחב.
– עבור טלפונים סלולריים, להלן צעדים שניתן לנקוט בהם להפחתת החשיפות, לפי "עקרון הזהירות":
– קיצור משך השיחות
– הפחתת תדירות השיחות
– הקטנת משך השיחות ותדירותן במיוחד כאשר הקליטה נמוכה, ובפרט:
o מבנים סגורים (בהעדר אתרים פנימיים)
o באזורים בין עירוניים או שאינם מיושבים, ועוד
o בכלי תחבורה, במעליות וכדומה
o באופן כללי, כאשר המכשיר מציג קליטה נמוכה (מספר הקווים או העיגולים המסומנים במכשיר קטן), או כאשר איכות השמע נמוכה (שמיעה מקוטעת או מעוותת, רעש וכד')
– הגדלת השימוש בהודעות כתובות – מסרונים (הודעות SMS,( WhatsApp וכד'. דרך זו מפחיתה את החשיפה לקרינה באופן ניכר מאד, עקב מרחק הטלפון מהגוף
– הרחקת הטלפון מהגוף ושימוש ברמקול הפנימי בטלפון
– הרחקת הטלפון מאזור הראש ע"י שימוש בדיבורית אישית
*מקומות עבודה המפעילים מכשירים ותהליכים הפולטים קרינה בלתי מייננת, המבקשים לבצע אבחון סיכונים תעסוקתי בעזרת מכשור מקצועי שנרכש ע"י המוס"ל ומופעל ע"י המומחים במוס"ל, יכולים לפנות למוקד הלאומי קו החיים 9214* או בוואטסאפ 0526839214, והמומחים של המקום יצרו אתכם קשר, לסייע לכם ולעובדים למזעור הסיכונים התעסוקתיים בעבודה עם כלים ומכשור הפולטים קרינה בלתי מייננת.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!