עיכוב בהשלמת התערבות ניתוחית מעבר ל-42 ימים לאחר באבחנה של סרטן שד הוביל לעליה אקספוננציאלית בסיכון לתמותה בנשים עם סרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים ושלילי ל-HER2, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Breast Cancer Research. מרווח הזמן מהביופסיה האבחנתית עד לניתוח הדגים השפעה משתנה בין תתי-סוגים שונים של סרטן שד, כאשר בנשים עם סרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים ושלילי ל-HER2 תועד הסיכון הגבוה ביותר.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקר קודם הדגים ממצאים סותרים באשר להשפעה של עיכוב בניתוח על תתי-סוגים שונים של סרטן שד והדגישו את הצורך בבחינה מעמיקה של הנושא. כעת הם השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שהתבססו על נתוני מאגר SEER אודות 34,248 נשים בגילאי 66 שנים ומעלה שאובחנו עם סרטן שד אזורי-מקומי בין השנים 2010-2017.
ניתוח הנתונים כלל נשים שעברו ניתוח כטיפול ראשון, כאשר מרווח הזמן מהביופסיה האבחנתית עד לניתוח נבחן כמשתנה רציף. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הסיכון לתמותה עקב סרטן שד, תוך תקנון למשתנים דמוגרפיים וקליניים ולגישות הטיפול.
הסיכון לתמותה עלה באופן אקספוננציאלי 42 ימים לאחר האבחנה של סרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים ושלילי ל-HER2, כאשר יחסי הסיכון עמדו על 1.21 (רווח בר-סמך 95% של 1.06-1.37) לאחר 60 ימים, 1.79 (רווח בר-סמך 95% של 1.40-2.29) לאחר 90 ימים ו-2.83 (רווח בר-סמך 95% של 1.76-4.55) לאחר 120 ימים.
בנשים עם סרטן שד חיובי ל-HER2 תועדה עליה ליניארית בסיכון לתמותה לאחר 60 ימים (יחס סיכון של 1.34, רווח בר-סמך 95% של 1.02-1.76), אם כי ההבדל איבד מובהקות סטטיסטית בנקודות זמן מאוחרות יותר.
בנשים עם סרטן שד שלילי לקולטנים להורמונים ול-HER2 תועדה העלייה הליניארית הקטנה ביותר בסיכון לתמותה, כאשר השינויים לא היו מובהקים סטטיסטית.
חציון מרווח הזמן עד לניתוח עמד על 29 ימים לאורך כל תתי הסוגים של סרטן שד, כאשר בנשים שחורות תועד עיכוב ארוך יותר לעומת נשים לבנות עם סרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים ושלילי ל-HER2 (34 לעומת 29 ימים, p<0.001) ונשים עם סרטן שד שלילי לקולטנים להורמונים ו-HER2 (36 לעומת 28 ימים, p<0.001).
החוקרים מסכמים וכותבים כי מניעת עיכוב בניתוח עשויה להביא לשיפור התוצאות ההישרדותיות של נשים עם סרטן שד אזורי-מקומי.
Breast Cancer Research, April 2025
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!