חדשות

סקירת הטיפול באצירת שתן (American Family Physician)

06/03/2008

בגיליון 1 במרץ של American Family Physician מתפרסמות ההמלצות לאבחנה וטיפול באצירת שתן, או בחוסר היכולת למתן שתן באופן רצוני במבוגרים.

 

לדברי הכותבים, רופאי משפחה נתקלים לעיתים קרובות בחולים עם תלונות של אצירת שתן. עם הגיל חלה עליה דרמטית בהיארעות כך שלגבר בשנות השבעים לחייו סיכוי של 10% ולגברים בשנות השמונים בחייהם סיכוי של 30% לאירוע חד של אצירת שתן. עם זאת, ההיארעות בנשים אינה מתועדת היטב. למרות שקיימת אבחנה מבדלת רחבה לאצירת שתן, אנמנזה מקיפה, עם בדיקה גופנית מעמיקה ובחירת בדיקות העזר המתאימות, עשויים לסייע לרופא המשפחה להגיע לאבחנה מדויקת יותר ולהתחיל בטיפול ראשוני.

 

לאצירת שתן, שיכולה להיות חדה או כרונית, גורמים רבים אותם ניתן לסווג כגורמים חסימתיים, זיהומיים ודלקתיים, פרמקולוגיים, נוירולוגיים ואחרים. למרות שהגורם השכיח ביותר הוא הגדלה שפירה של הערמונית (BPH), סיבות שכיחות אחרות לאצירת שתן כוללות Prostatitis, Cystitis, Urethritis ו-Vulvovaginitis, שימוש בתרופות אנטי-כולינרגיות ואגוניסטים אלפא-אדרנרגים, וכן נגעים בקורטקס, בחוט השדרה או בעצב פריפרי.בנשים, גורמים חסימתיים כוללים לרוב את איברי האגן.

 

הטיפול הראשוני באצירת שתן חדה כולל צנתור של השלפוחית לדה-קומפרסיה מיידית ומלאה. במידה ומתחילים בטיפול בחסמי אלפא עם הכנסת הקטטר, לגברים עם אצירת שתן חדה על-רקע BPH סיכוי גבוה יותר לשוב למתן שתן תקין.

 

כטיפול קצר-טווח,  הכנסת צנתר סופרה-פובי עשויה להיות עדיפה על צנתור דרך השופכה. צנתור עצמי לסירוגין, עם עדיפות לצנתרים עם מעט חיכוך, הינו טיפול יעיל בחולים עם אצירת שתן כרונית על-רקע שלפוחית נוירוגנית.

 

בתלות בסיבה, טיפול דפיניטיבי באצירת שתן עשוי לחייב טיפול כירורגי או תרופתי, או את שניהם.

 

המלצות קליניות ספציפיות לטיפול באצירת שתן כוללות:

  • בגברים עם BPH, התחלת טיפול בחסמי-אלפא בזמן הכנסת הקטטר מגדילה את סיכויי ההצלחה בניסיון התרוקנות ללא קטטר (דרגת עדויות, B).
  • לפני שיקול טיפול כירורגי בעקבות אצירת שתן על-רקע BPH, גברים אלו צריכים לעבור ניסיון התרוקנות אחד לפחות ללא קטטר (דרגת עדויות, C)
  • טיפול ארוך טווח במעכבי 5-Alpha Reductase עשוי למנוע אצירת שתן חדה בגברים עם BPH (דרגת עדויות, B).
  • בחולים מאושפזים הנזקקים לצנתור למשך עד 14 יום, שימוש בצנתרים מצופי סגסוגת כסף עשוי להביא לירידה בהיארעות זיהומים בדרכי שתן (דרגת עדויות, A).
  • צנתור סופרה-פובי משפר את תחושת הנוחות של חולים תוך הפחתת בקטריוריה והצורך בצנתור חוזר בחולים הזקוקים לצנתור במשך עד 14 ימים (דרגת עדויות, A).
  • בחולים עם שלפוחית נוירוגנית צינתורים נקיים לסירוגין, באופן עצמאי, שימוש בצנתרים עם ציפוי הידרופילי, בעלי חיכוך קטן, מלווים בשביעות רצון גבוהה יותר של המטופלים וירידה בשכיחות זיהומים בדרכי שתן והמטוריה (דרגת עדויות, A).

 

טיפול דפיניטיבי באצירת שתן תלוי באתיולוגיה הבסיסית ועשוי לכלול טיפול כירורגי או תרופתי.

 

בדיקות שעשויות לסייע בהערכת אצירת שתן כוללות בדיקות מעבדה, בדיקות הדמיה ובדיקות אחרות. בדיקת שתן עשויה לסייע באבחנת זיהום, המטוריה, פרוטאינוריה וגליקוזוריה. רמות חנקן אוריאה (BUN), קריאטינין ואלקטרוליטים, עשויות לסייע בהערכת אי-ספיקת כליות על-רקע חסימת דרכי שתן תחתונות.

 

חולים עם שלפוחית נוירוגנית צריכים לעבור בדיקות סוכר בדם, שיסייעו באבחנה סוכרת לא-מאוזנת או לא-מאובחנת. רמות PSA עשויות להיות מוגברות בחולים עם סרטן ערמונית, BPH, Prostatitis ואצירת שתן חדה.

 

בדיקת אולטרה-סאונד של הכליות והשלפוחית מסייעת להערכת שארית שתן לאחר התרוקנות  ולזיהוי אבנים בשלפוחית ובשופכה, הידרונפרוזיס ומחלה בדרכי שתן עליונות. בדיקת אולטרה-סאונד של האגן או CT של הבטן והאגן יכולים לסייע באבחנת מסה או גידול ממאיר באגן, בבטן או ברטרופריטונאום הגורמים לחסימה של צוואר השלפוחית.

 

במקרים של שלפוחית נוירוגנית, בדיקת MRI או CT מוח מסייעות בזיהוי תהליכים פתולוגים תוך-גולגולתיים, דוגמת גידול, שבץ, או טרשת נפוצה. בדיקת MRI עדיפה על בדיקת CT לאבחנת טרשת נפוצה. בדומה, MRI של עמוד השדרה עשוי לסייע בהערכת פריצה דיסק לומבוסקראלי, תסמונת Cauda Equina Syndrome, גידולים בחוט השדרה, דחיסה של חוט השדרה וטרשת נפוצה בחוט השדרה.

 

בנוכחות חשד לגידול בשלפוחית או הצרויות או אבנים בשלפוחית או בשופכה, בדיקות ציסטוסקופיה, ציסטואורטרוגרפיה רטרוגרדית, או שתיהן, עשויות לסייע. במטרה לזרז את הטיפול בחולים עם שלפוחית נוירוגנית, בדיקות אורודינמיות עשויות לסייע בהערכת תפקוד השלפוחית של שריר הדטרוזר והספינקטר. בדיקות אלו כוללות Uroflowmetry, ציסטומטריה, אלקטרומיוגרפיה, פרופיל לחץ בשופכה ואחרים.

 

תרופות בעלות תכונות אנטי-כולינרגיות, דוגמת נוגדי-דיכאון טריציקליים, גורמים לאצירת שתן ע"י הפחתת כיווץ שריר דטרוזר. תרופות סימפטומימטיות (דוגמת נוגדי-גודש) גורמים אצירת שתן ע"י הגברת הטונוס האלפא-אדרנרגי בערמונית ובצוואר השלפוחית. NSAID גורמים לאצירת שתן דרך עיכוב כיווץ שריר הדטרוזר בתיווך פרוסטגלנדינים.

 

Am Fam Physician. 2008;77:643-650.

 

לידיעה במדסקייפ

 

 

 

 

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2021 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<