חדשות

טיפול בטרמדול מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בחולי אוסטיאוארתריטיס (JAMA)

13/03/2019

 

במאמר שפורסם בכתב העת JAMA מדווחים חוקרים כי טיפול ב-Tramadol מלווה בשיעורים גבוהים יותר משמעותית של תמותה מכל-סיבה, בהשוואה לנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים, בקרב חולים מבוגרים עם אוסטיאוארתריטיס, כך עולה מתוצאות מחקר תצפיתי חדש.

 

מטרת החוקרים הייתה לבחון את הקשר בין מרשם לטיפול בטרמדול ובין תמותה מכל-סיבה בחולים עם אוסטיאוארתריטיס. החוקרים השלימו ניתוח PSM (Propensity Score Matched) במרפאה בבריטניה, אשר כלל חולים בגילאי 50 שנים ומעלה, עם אבחנה של אוסטיאוארתריטיס.  החוקרים אספו נתונים אודות מרשם ראשוני לטיפול בטרמדול (44,451 מקרים), Naproxen (12,397 מקרים), Diclofenac (6,512 מקרים), Celecoxib (5,674 מקרים), Etoricoxib (2,946 מקרים), או קודאין (16,922 מקרים).

 

החוקרים בחנו את שיעורי התמותה מכל-סיבה בתוך שנה אחת ממרשם ראשוני לטיפול בטרמדול, בהשוואה לחמשת התרופות האחרות להקלה על כאב.

 

מדגם המחקר כלל 88,902 משתתפים (גיל ממוצע של 70.1 שנים). במהלך שנת מעקב אחת תועדו 278 מקרי תמותה (23.5 מקרים ל-1,000 שנות-אדם) בקבוצת המטופלים בטרמדול ו-164 מקרי תמותה (13.8 מקרים ל-1,000 שנות-אדם) בקבוצת הטיפול ב-Naproxen (יחס סיכון של 1.71) ושיעורי התמותה היו גבוהים יותר עם טיפול בטרמדול, בהשוואה ל-Diclofenac (36.2 מקרים ל-1,000 שנות-אדם לעומת 19.2 מקרים ל-1,000 שנות-אדם; יחס סיכון של 1.88).

 

הטיפול בטרמדול לווה עוד בשיעורים גבוהים יותר של תמותה מכל-סיבה, בהשוואה ל-Celecoxib (31.2 מקרים ל-1,000 שנות-אדם לעומת 18.4 מקרים ל-1,000 שנות-אדם; יחס סיכון של 1.70) ו-Etoricoxib (25.7 מקרים ל-1,000 שנות-אדם לעומת 12.8 מקרים ל-1,000 שנות-אדם; יחס סיכון של 2.04). לא תועדו הבדלים מובהקים סטטיסטית בשיעורי התמותה מכל-סיבה בין טיפול בטרמדול או קודאין.

 

החוקרים מסכמים וכותבים כי בקרב חולים בגילאי 50 שנים ומעלה עם אוסטיאוארתריטיס, מרשם לטיפול בטרמדול לווה בשיעור גבוה יותר משמעותית של תמותה לאחר שנה אחת, בהשוואה למתן טיפול בנוגדי-דלקת נפוצים אחרים, אך ללא הבדל בשיעורי התמותה בהשוואה לטיפול בקודאין. עם זאת, הם קוראים להשלים מחקרים נוספים בכדי לקבוע אם מדובר בקשר סיבתי.

 

JAMA. 2019;321:969-982

 

לידיעה במדסקייפ

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2021 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<