משפחה

מעבר למחסור בציוד מיגון אישי ייתכן בקרוב גם מחסור בתרופות חיוניות לטיפול ב-COVID-19 (מתוך אתר Medscape)

לאחר מחסור ראשוני בציוד מיגון אישי, אשר המשיך בפניה להגדיל את זמינות המנשמים לטיפול בחולים עם COVID-19, כעת הדגש עובר להעמקת המחסור בתרופות הנדרשות לסייע בטיפול בחולים מונשמים ומורדמים.

כבר עתה קיים מחסור בתרופות דוגמת Albuterol, תרופות לשיתוק שרירים והרדמה, כולל Fentanyl, Midazolam ו-Propofol; וכן תכשירים וזופרסורים לטיפול בהלם ספטי, לאור העליה האקספוננציאלית בשימוש בתרופות אלו.

הדרישה לתרופות אלו הינו חסרת תקדים והמחסור בתרופות הולך וגדל גם לאחר עצירת תכניות ניתוחים אלקטיביים. החשיבות העיקרית נובעת מכך שהשימוש במנשמים דורש שימוש בתרופות אלו ובבתי חולים כבר קיים מחסור בתרופות אלו, למרות שעל-פי כל ההערכות, המגיפה טרם הגיעה לשיאה.

לפי דו”ח שפורסם בצפון קרוליינה, 15 תרופות המשמשות כעת לטיפול ב-COVID-19 מצויות במחסור או קרוב למחסור, בזמן בו הדרישה לתרופות אלו גבוהה מאוד, בעיקר בניו-יורק. באזורים אחרים המספרים שונים אך גם בהם תועדה עליה במספר ההוראות לטיפול תרופתי שאינן מונפקות.

ברחבי המדינה נרשמה עליה של כפליים בשיעור המרשמים ל-Fentanyl, כאשר בניו-יורק נרשמה עליה של 533% בהיקף המרשמים לטיפול זה בחודש האחרון. כעת, מהנתונים הזמינים עולה כי רק 61% מההוראות לטיפול זה מבוצעות בפועל.

מנתונים אחרים עולה כי שיעור מילוי הוראות לשש תרופות המשמשות להרדמה של חולים מונשמים ירד מ-95% ל-63% בעת. רשימת התרופות כוללת את Dexmedetomidine, Etomidate, Ketamine, Lorazepam, Midazolam ו-Propofol. שיעור מילוי הוראות לטיפול במשככי כאבים (Hydromorphone, Fentanyl ו-Morphine) ירד ל-73%.

רבים קוראים ליצרני תרופות להגביר את הייצור וכן דוחקים במנהל המזון והתרופות האמריקאי להאיץ מתן אישורים ליצרנים אחרים. עוד עובדים עם ה-Drug Enforcement Administration להקל על מגבלות שימוש בתרופות נרקוטיות שהונחו לאור משבר האופיואידים.

הצפי הוא כי ככל שיהיה קשה יותר להשיג את התרופות, מטפלים יפנו לאפשרות הטובה הבאה ברשימה, אך הניסיון עם הטיפול התרופתי פוחת עם כל שינוי. האתגר נובע משימוש בתרופות פחות מוכרות, עם פרופיל תופעות לוואי שונה ובכל פעם שנדרשים לבחור בתרופה עימה לא מנוסים קיים סיכון מסוים.

לידיעה במדסקייפ

הערת מערכת:

הדיווח אמנם מתייחס לארה”ב אך בתקופה זו נראה שהמחסורים בציוד הם עולמיים ולכן הדבר עשוי להיות רלוונטי גם לישראל.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • ניתוח בעזרת רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך עשוי לקצר משך אשפוז (J Arthroplasty)

    ניתוח בעזרת רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך עשוי לקצר משך אשפוז (J Arthroplasty)

    ניתוח רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך מלווה במשך אשפוז קצר יותר לעומת ניתוח ידני להחלפת הירך, זאת לצד הפחתת היקף החולים המופנים למוסד סיעודי ייעודי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Arthroplasty. החוקרים השלימו מחקר רב-מרכזי עם הערכה רטרוספקטיבית של הנתונים אודות 8,536 חולים שעברו ניתוח רובוטי להחלפה מלאה של […]

  • הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    בילדים באיטליה עם תסמינים פחות ספציפיים או הפרעה בשגשוג תועד עיכוב ארוך יותר באבחנה של מחלת צליאק, בעוד שאלו מתחת לגיל 3 שנים או עם היסטוריה משפחתית מאובחנים מוקדם יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 3,171 ילדים עם אבחנה של מחלת צליאק […]

  • ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    התוכנית למניעת פציעות (The Injury Prevention Program, או TIPP) הינה תכנית ביוזמת האקדמיה האמריקאי לרפואת ילדים משנת 1983 שנועדה לסייע לרופאי ילדים במניעת חבלות לא-מכוונות בילדים. מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי התוכנית הפחיתה ביעילות את היקף הפציעות בילדים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהתוכנית קיימת מזה כארבעה עשורים, […]

  • מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    חשיפה לפוראן, תרכובות כימיית המצויה במוצרי חקלאות, מייצבים, תרופות ואוכל, מלווה בעליה משמעותית בשיעורי הימצאות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) ותמותה נשימתית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים מסקר National Health and Nutrition Examination Survey בין 2013 עד 2018 וזיהו 270מבוגרים עם […]

  • נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    מדענים מקליפורניה מצאו כי שרידים של נגיף COVID-19 עשויים להישאר בדם וברקמות לתקופה של למעלה משנה לאחר ההדבקה הראשונית בנגיף, כך דווח בכנס ה-Conference on Retroviruses and Opportunistic Infections. במחקר בנושא Long COVID זיהו החוקרים אנטיגנים של הנגיף בזרם הדם למשך עד 14 חודשים לאחר הזיהום ובדגימות רקמות במשך למעלה משנתיים לאחר ההדבקה בנגיף. שני […]

  • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

  • האם לחשיפה לזיהום אוויר השפעה על הסיכון למחלות אלרגיה בילדות? (J Allergy Clin Immunol)

    האם לחשיפה לזיהום אוויר השפעה על הסיכון למחלות אלרגיה בילדות? (J Allergy Clin Immunol)

    מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Allergy, Asthma & Immunology עולה כי אין קשר משמעותי בין חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי ובין הסיכון למחלות אטופיות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקר קודם מצא כי חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי בקוטר של עד 2.5 מיקרומטר מלווה בסיכון מוגבר לאסתמה. במחקר הנוכחי […]

  • שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    מתוצאות מחקר SUMMIT שפורסמו בכתב העת JAMA Cardiology עולות עדויות המאשרות את הקשר בין חשיפה לגובה רב ובין הופעת הפרעות קצב לב, כאשר למעלה מאחד מכל שלושה נבדקים בריאים פיתחו ברדיאריתמיה או טכיאריתמיה בזמן טיפוס על הר אוורסט. היפוקסמיה עורקית, הפרעות אלקטרוליטיות ונשימה פריודית מעלים את הסיכון להפרעות קצב לב בגובה רב. במחקר SUMMIT נכללו […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה