בעוד שבישראל נמשכת מגמת הירידה במספר הנדבקים החדשים (896 ביום חמישי)  ושיעור החיוביים (התייצבות על שיעור של כ-2.8% בימים האחרונים) , החולים הקשים (ירידה ל-573)  וגם האטה במספר המתים שהגיע כבר במצטבר ל-2329 , המגמה העולמית היא עלייה מדאיגה בהיקף התחלואה והתמותה, כפי שניתן לראות בתרשימים הבאים (מתוך worldmete)

בעקבות זאת ראש ארגון הבריאות העולמי (WHO) פרסם היום אזהרה לגבי מצב COVID-19 בחודשים הקרובים תוך שהוא מדגיש כי כמה מדינות נמצאות ב”מסלול מסוכן “.

הערכת המצב האחרונה מתפרסמת ביום בו ה- WHO דיווח על מספר המקרים הגדול ביותר אי פעם ביום אחד, 445,419, כמחציתם מאירופה. בינתיים, מספר המקרים המצטבר מתחילת המגפה עבר את ה-42 מיליון מקרים, ועומד כיום על 42,006,178 מקרים, 1,140,759 מהם קטלניים, על פי לוח הבקרה המקוון של ג’ונס הופקינס.

בתדרוך תקשורתי היום, אמר מנכ”ל ארגון הבריאות העולמי ד”ר טדרוס אדהנום גריבריסוס, , כי העולם נמצא ב”שלב קריטי” מבחינת מצב התפרצות המגפה, במיוחד בחצי הכדור הצפוני. “החודשים הקרובים יהיו קשים מאוד, וחלק מהמדינות נמצאות במסלול מסוכן”, אמר וציין כי יותר מדי מדינות מדווחות על עליות אקספוננציאליות במקרים.

“העלייה במספר המקרים גם מציבה כעת את בתי חולים ויחידות טיפול נמרץ (ICU) ברמת אשפוזים שקרובה ליכולת הספיגה שלהם ולעיתים כבר מעבר, כשכל זאת כשאנחנו עדיין רק באוקטובר”, אמר.

טדרוס דחק במדינות לנקוט במס’ צעדים מרכזיים, הכוללים ביצוע ניתוח גלוי ושקוף של הנתונים כדי להעריך נכונה את המצב הנוכחי, להיערך לצרכים העולים של היקף האשפוזים לרבות אשפוזי טיפול נמרץ ולהיות ברורים וכנים כלפי הציבור בנוגע למצבם המגיפה .

לדבריו, ניתן להימנע מהטלות סגר אם מדינות מצליחת להפעיל אתמערכות המעקב והניטור שלהן אחרי כל מקרה מאומת ומתמקדות בבידוד כל המקרים ןכל מי שהיה במגע עם המאומתים. “ראינו פעמים רבות מרחבי העולם שמעולם לא מאוחר מדי למנהיגים לפעול ולשנות את מהלך ההתפרצות.”, אמר.

ד”ר מריה ואן קרקהוב, ה”פרוייקטורית” של ארגון הבריאות העולמי ל- COVID-19, אמרה כי מצבה של אירופה מדאיג במיוחד וכי ערים רבות יגיעו להיקף הקיבולת של מחלקות ה-ICU שלהן בשבועות הקרובים. ומייק ריאן, המנהל את תוכנית חירום הבריאות של ארגון הבריאות העולמי, דחק במדינות לחזק את מערכות הבריאות בחזית כדי שלא יקרסו תחת העומס.

בהקשר זה נמסר גם כי המרכז האירופי למניעת ובקרת מחלות (ECDC) פרסם הערכת סיכונים מעודכנת לפיה פעילות הנגיף גבוהה ביותר באזורים מסוימים, עם הסלמה ניכרת בשבועות האחרונים. בנוסף ציין ה-ECDC כי הם מבחינים בעלייה משמעותית בהדבקות בקרב אנשים צעירים יותר אשר זולגת לקבוצות גיל מבוגרות, יותר הגורמות לעלייה משמעותית בעומס התחלואה הקשה.

כמה מדינות באירופה דיווחו היום על שיאים יומיים חדשים, כולל איטליה, עם 19,143 מקרים, אם כי היקף מקרי המוות כעת נמוכים משמעותית מזה שהיה בגל הראשון. גם מדינות אחרות מדווחות על הגעה לשיאים של מקרים יומיים חדשים ביניהן בלגיה, רוסיה, פולין ואוקראינה.

במקומות אחרים בעולם מגיעים דיווחים מאיראן על שיא יומי נוסף, 6,134 מקרים, כש-27 מתוך 31 המחוזות במדינה מסווגים כאזורים אדומים.

בהודו, שדיווחה במהלך ספטמבר על כ-100,000 מקרים ליום, מדווחים על מגמת ירידה כשהכמות עליה דווח אתמול עמד על כ -54 אלף.

דרום קוריאה דיווחה על מספר שיא של מקרים מאז 11 בספטמבר, עם 155 מקרים חדשים, מרביתם מבתי אבות המאכלסים קבוצות בסיכון גבוה.

בארה”ב מספר המקרים עולים בהתמדה דווח אתמול על 71,671 מקרי COVID-19 חדשים – השלישי בגודלם במדינה מאז תחילת המגיפה – ועל 856 מקרי מוות.

מספר המאושפזים עומד כעת על 41,010, הגבוה ביותר מאז 20 בספטמבר. בסך הכל בארה”ב הגיע מספר המקרים ל- 8,468,802 ול- 223,730 מקרי מוות.

לדיווח ב-CIDRAP

הערת המערכת:  יש להניח שלאור המגמות האלה נשמע בקרוב את רה”מ נתניהו מתהדר שוב בהצלחת מדיניות הסגר בה נקט, בניגוד לעמדות המומחים, ואולי אף סיפורים איך שוב  מנהיגי העולם המתקשרים אליו בכדי ללמוד מהו סוד ההצלחה…הבעיה היא, כפי שגם נתניהו כבר יודע, היא להצליח לשמור על היקפי הדבקה ותחלואה נמוכים גם ללא סגר שפוגע אנושות בכלכלה ובחברה.

ולכן נראה שהשאלה המשמעותית ביותר, לאור העובדה שהקורונה , לפי כל ההערכות, עומדת להישאר לאיתנו לזמן רב, גם לאחר שיאושרו החיסונים (שאי אפשר לצפות מהם למיגור מלא של הנגיף) , היא האם באמת ניתן לקיים “שגרת קורונה” שבה מצליחים פחות או יותר לחזור מצד אחד לשגרת חיים נורמלית, עם שמירת הנחיות בסיסיות ברורות והגיוניות מחד, ומאידך יכולת איתור ובידוד מהירה ויעילה של נדבקים ונחשפים, (כולל אם צריך הפעלת ה”רמזור” וסגירת אזורים אדומים למניעת התפשטות לאזורים אחרים) , והמשך הפעלת מערכות הגנה כמו “מגן אבות ואימהות” על האוכלוסיות שבסיכון, כולל אלה החיות בקהילה –  וע”י כך לשמור על רמת הדבקה ותחלואה נמוכים.  בנוסף, ככל שלרפואת הקהילה יהיו יותר כלים ואפשרויות לטפל בחולים קלים הנמצאים בסיכון (כמו למשל טיפול מניעתי בנוגדי קרישה במטופלים עם סיכון נמוך לדימומים, ואולי גם טיפולים נוספים לרבות הגדלת השימוש באשפוזי בית ) ניתן יהיה למנוע גם סיבוכים והחמרה בתחלואה, וגם להקטין את העומס על מחלקות אשפוז וטיפול נמרץ קורונה בבתי החולים.