בניוון מקולרי מחמת גיל, המשקעים החוץ-תאיים שנצברים בממברנת ברוק ובין ממברנת ברוק לתאי האפיתל הפיגמנטרי של הרשתית מעבים את תאי האפיתל הפיגמנטרי ולבסוף יוצרים דרוזן. חומר דומה מצטבר בצד האפיקלי של תאי האפיתל הפיגמנטרי של הרשתית בעיניים עם משקעים דרוזנואידים תת-רשתיים subretinal drusenoid deposits . כאשר מסווגים עיניים עם ניוון מקולרי מחמת גיל לפי צילומי צבע של הפונדוס או בדיקת הפונדוס, ניתן לזהות התקדמות  משלבים מוקדמים עם דרוזן קטנים לדרוזן גדולים ולשינויים פיגמנטריים של תאי אפיתל פיגמנטרי של הרשתית, ועד לשלבים מתקדמים המאופיינים בנאווסקולריזציה של הכורואיד או אטרופיה גאוגרפית מרכזית. לאחרונה סיווגו ניוון מקולרי מחמת גיל לפי המצאות נאוסקולריזציה כורואידלית או אטרופיה גאוגרפית. למרות שחולים עשויים להתקדם לניוון מקולרי מתקדם מחמת גיל ללא עדות למחלת ביניים משמעותית, הערכים של גודל דרוזן גדולים, שטח הדרוזן ושינויים היפרפיגמנטריים  לפי תמונות צבע של הרשתית מהווים גורמי סיכון להתקדמות לניוון מקולרי מתקדם בחולים עם ניוון מקולרי בינוני בשתי העיניים או בעין השנייה של חולים עם ניוון מקולרי מתקדם בעין אחת.  תמונות צבע דו-ממדיות לא מספקות מידע מלא בנוגע למבנה ולנפח של דרוזן ושל אפיתל פיגמנטרי של הרשתית. צילומי OCT  יוצרים תמונות של חתכים ברשתית ותמונות תלת ממדיות שלה עם רזולוציה של פחות מחמישה מיקרון. בוצע סיווג של המבנה של דרוזן ואזור הדרוזן בהתאם לתמונות OCT  ובעזרת אלגוריתם ממוחשב מבוצעות בדיקות בעיניים עם ניוון מקולרי מחמת גיל עם דרוזן ואטרופיה גאוגרפית. בעזרת תוצאות בדיקות OCT  פותחו סמנים איכותיים חדשים לשינוי עובי האפיתל הפיגמנטרי של הרשתית כתוצאה מדרוזן וכן הדקקות אפיתל פיגמנטרי של הרשתית שמאפשר להבדיל בין ניוון מקולרי בינוני מחמת גיל לבין רשתית נורמלית בדיוק של 99 אחוזים.

ה- AREDS2 הינו מחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזים, שבדק את ההשפעה של תוספי מזון עם ויטמינים אנטי-אוקסידנטיים, מינרלים וחוצות שומניות אומגה-3  על התקדמות ניוון מקולרי מחמת גיל.  ה- AREDS2 Ancillary SD OCT Study הינו מחקר המשך פרוספקטיבי של העיניים אשר השתתפו במחקר AREDS2 , ונועד לבדוק אם הממצאים בבדיקות OCT  משתנים במהלך הזמן ועשויים לנבא התפתחות נוון מקולי מתקדם. העבודות הקודמות שהתבססו על מחקר זה בדקו את הקשר בין השינויים הפיגמנטריים בצילומי צבע של הפונדוס ופוקוסים היפררפלקטיביים ב-  OCT בבדיקה ראשונית. המחקרים הקודמים בדקו את הסיכון להידרדרות הניוון המקולרי בהתבסס על הימצאות, המספר והמיקום של פוקוסים היפררפלקטיביים בבדיקה הראשונית. בעבודה הנוכחית מתייחסים גם לממצאים ולשינוי בנפח כעבור שנתיים בעיניים עם ניוון מקולרי בינוני בהשוואה לעיניים בריאות. נבדקו כעבור שנתיים הבדלים בין העיניים עם ניוון מקולרי לבין העיניים הנורמליות מבחינת השינויים בדרוזן, בהדקקות אפיתל פיגמנטרי של הרשתית ובהתפתחות כל אטרופיה גאוגרפית שאיננה מרכזית, כמו כן הדרדרות מניוון מקולרי בינוני לניוון מקולרי מתקדם נאווסקולרי או אטרופי.

החוקרים היו מארצות הברית, ממחלקת העיניים ומהמחלקה להנדסה ביו-רפואית של אוניברסיטת דיוק בדורהם שבקרולינה הצפונית, וממכון העיניים הלאומי של המכונים הלאומיים לרפואה שבבתסדה שבמרילנד. המחקר בוצע על 345 עיניים עם ניוון מקולרי מחמת גיל ו-122 עיניים ללא ניוון מקולרי. התוצא העיקרי היה השינוי בנפח דרוזן והסיכוי להידרדרות לניוון מקולרי מתקדם עם נאווסקולריזציה כורואידלית או אטרופיה גאוגרפית מרכזית.

נתונים על הנפחים התקבלו ב- 265 עיניים עם ניוון מקולרי בבדיקה ראשונית וב- 266 עיניים עם ניוון מקולרי כעבור שנתיים כמו כן ב- 115 עיניים נורמליות בבדיקה ראשונית וב- 97 עיניים נורמליות כעבור שנתיים. בעיניים עם ניוון מקולרי נפח הדרוזן גדל מ- 0.08 מילימטר מעוקב ל- 0.1 מילימטר מעוקב ונפח הרקמה עם הדקקות אפיתל פיגמנטרי של הרשתית גדל מ- 8.3 מילימטר מעוקב ל- 18.4 מילימטר מעוקב. נמצא מתאם בין נפח מוגבר של דרוזן בבדיקה הראשונית לבין הדרדרות הניוון המקולרי כעבור שנתיים והתפתחות נאווסקולריזציה כורואידלית. נמצא  שנפח מוגבר בבדיקה הראשונית של נפח הרקמה עם הדקקות אפיתל פיגמנטרי של הרשתית, היה בהתאמה להגדלה משמעותית בנפח הרקמה עם הדקקות אפיתל פיגמנטרי של הרשתית, בהתפתחות אטרופיה גאוגרפית לא מרכזית ובהתקדמות אטרופיה גיאוגרפית  מרכזית. בעיניים ללא ניוון מקולרי שהיוו ביקורת, כל הנפחים היו נמוכים יותר באופן משמעותי מאשר בעיניים עם ניוון מקולרי והיו ללא שינוי משמעותי כעבור שנתיים. מסקנת החוקרים היא שנפחי דרוזן ונפחי הרקמה עם הדקקות אפיתל פיגמנטרי של הרשתית, כפי שמחושבים לפי בדיקת OCT  גדלו באופן משמעותי במשך שנתיים בעיניים עם ניוון מקולרי מחמת גיל. אי לכך הם יכולים לשמש כסמנים ביולוגיים שמנבאים את ההידרדרות של ניוון מקולרי במשך שנתיים במחקרים עתידיים.

Folgar FA, Yuan EL, Sevilla MB, Chiu SJ, Farsiu S, Chew EY, Toth CA, for the Age Related Eye Disease Study Ancillary Spectral-Domain Optical Coherence Tomography Study Group*

Drusen Volume and Retinal Pigment Epithelium Abnormal Thinning Volume Predict 2-Year Progression of Age-Related Macular Degeneration

Ophthalmology 2016;123:39-50