ב- 2010 העריכו שהפרעות רפרקציה לא מתוקנות הינן הגורם השכיח ביותר להפרעת ראייה, פוגעות ב- 108 מיליון אנשים, והן הגורם השני בשכיחותו לעיוורון בעולם. הנטל הכלכלי הנובע מליקוי תשבורת לא מתוקן לראיה לרחוק, הנובע לרוב מקוצר ראייה, הוערך ב- 202 ביליון דולר לשנה. יש טיעון כלכלי משמעותי במניעת מצבים של קוצר ראייה לא מתוקן והפרעות תשבורת אחרות. קוצר ראייה גבוה עשוי לגרום לשינויים פתולוגיים כמו ירוד, גלאוקומה, היפרדות רשתית, וניוון מקולרי מיופי, שכולם עלולים לגרום לאיבוד ראייה בלתי הפיך. בקהילות מסוימות בהן קיים שיעור גבוה של קוצר ראייה, ניוון מקולרי מיופי נמצא כגורם השכיח ביותר לעיוורון בלתי הפיך. ניוון מקולרי מיופי נמצא כגורם ל- 12.2 אחוזים מהפרעות הראייה ביפן, המתבטא בכ- 200,000 אנשים. המידע המפורסם בנושא זה מראה שונות רבה בשכיות קוצר ראייה באזורים שונים ובקבוצות אתניות שונות. לדוגמא, השכיחות של קוצר ראייה הינה ביותר מכפליים בקרב אנשים ממזרח אירופה מאשר באנשים לבני עור בגילאים דומים. המידע המפורסם מראה גם ששכיחות קוצר הראייה בארצות שונות נמצאה במגמת עלייה, ובמיוחד בקרב אנשים צעירים במזרח אסיה. הצירוף של פגיעה בראיה כתוצאה מקוצר ראייה לא מתוקן, ואיבוד ראייה בלתי הפיך מסיבוכים הקשורים לקוצר ראייה הינן סיבות לכך שהערכה גלובלית של שכיחות ושינויים בשכיחות קוצר ראייה הינה קריטית עבור תכנון שירותי בריאות. אולם, עד עתה אין כל הערכות מדויקות של השכיחות הגלובלית של קוצר ראייה או צפי למגמות בשינוי שכיחות זו במהלך עשרים השנים הבאות.

החוקרים היו מסידני באוסטרליה, מדורבן בדרום אפריקה ומסינגפור. מטרת המחקר הייתה להעריך את השכיחות הגלובלית של קוצר ראייה ואת הצפי למגמות בשינוי שכיחות זו במהלך עשרים השנים הבאות. העבודה הייתה בצורת סקירה שיטתית של הספרות ומטה-אנליזה על השכיחות של קוצר ראייה ושל קוצר ראייה גבוה והערכת שינויים בשכיחות בין השנים 2000 ל- 2050 באמצעות נתונים שפורסמו מאז 1995. הנתונים הראשוניים קובצו בקבוצות גיל של 5 שנים מגיל 5 שנים עד 100 שנים, לפי אזור עירוני או כפרי בכל ארץ. נתונים אלה תוקנו להגדרות קוצר ראייה של מינוס חצי דיופטר או פחות ולמיופיה גבוהה של מינוס 5 דיופטר או פחות, עד לשנת 2010. לאחר מכן בוצעה מטה אנליזה עבור אזורים גלובליים. הנתונים לגבי שכיחות הותאמו לנתונים על אורבניזציה ונתונים על צפיפות אוכלוסייה שהתקבלו מהמחלקה לאוכלוסיות של האומות המאוחדות, כדי להעריך את השכיחות של קוצר ראייה ושל קוצר ראייה גבוה בכל מדינה בעולם. נתונים אלה הותאמו להערכות השינויים בקוצר ראייה לאורך זמן שהתקבלו מניתוח הרגרסיה של נתונים שפורסמו כדי לצפות את המצב בכל עשור מ- 2000 ועד 2050.

בשנת 2000 נמצאו 1406 מיליון אנשים עם קוצר ראייה המהווים 22.9 אחוזים מאוכלוסיית העולם, ו- 163 מיליון אנשים המהווים 2.7 אחוזים מאוכלוסיית העולם, עם קוצר ראייה גבוה. החוקרים צופים שעד 2050 יהיו 4758 מיליון אנשים שיהוו 49.8 אחוזים מאוכלוסיית העולם עם קוצר ראייה ו- 938 מיליונים שיהוו 9.8 אחוזים מאוכלוסיית העולם עם קוצר ראייה גבוה. הערכות שכיחות קוצר הראייה וקוצר הראייה הגבוה בין השנים 2000 ל- 2050 מראות הגדלת משמעותית בשכיחות באופן גלובלי וצפי של סיבוכים עיניים ואיבוד ראייה הנובעים מקוצר ראייה בכמעט ביליון אנשים עם קוצר ראייה גבוה.

Holden BA, Fricke TR, Wilson DA, Jong M, Naidoo KS, Sankaridurg P, Wong TY, Naduvilath TJ, Resnikoff S

Global Prevalence of Myopia and High Myopia and Temporal Trends from 2000

through 2050

Ophthalmology 2016;123:1036-1042