מאמרי מערכת

השימוש בטיפולים נוגדי גורמי גדילה אנדותליאליים וסקולריים עבור ניוון מקולרי מחמת גיל לא הגביר את הסיכון ללקות בהתקף לב ושבץ מוחי ולמוות / פרופ' מרדכי רוזנר

30/10/2016

השימוש בטיפולים נוגדי גורמי גדילה אנדותליאליים וסקולריים עבור ניוון מקולרי מחמת גיל הוכח כיעיל בהאטת הדרדרות חדות הראייה בחולים עם ניוון מקולרי מחמת גיל מהצורה האקסודטיבית. למרות שהטיפול נוגד הקרישה הראשון אושר לשימוש ב- 2004, השימוש בטיפולים כאלה נעשה נפוץ ביותר מיד לאחר הצגת הבווציזומב bevacizumab תוצרת גננטק (Genentech, San Francisco, Ca ) ב- 2006. מאז הפך הטיפול בנוגדי גורמי גדילה אנדותליאליים וסקולריים לטיפול הראשוני במחלות וסקולריות של הרשתית. עם התגברות השימוש בטיפולים כאלה התגבר החשש שטיפולים נוגדי גורמי גדילה אנדותליאליים וסקולריים והשימוש המתמשך בהם עלול לגרום להגברת הסיכון להופעת אירועים תרומבואמבוליטים. מספר מחקרים מבוססי אוכלוסייה דיווחו שטיפול נוגד גורמי גדילה אנדותליאליים וסקולריים בניוון מקולרי מחמת גיל אקסודטיבי כרוך בהתפתחות מחלת לב כלילית ובשבץ מוחי, או מוות בעקבות טיפול ממושך כזה. הנוסף לכך דווח ש- 30 אחוזים מהאנשים עם ניוון מקולרי מחמת גיל אקסודטיבי ללא היסטוריה של מחלת לב כלילית הם בעלי היתכנות גבוהה להתפתחות אירועים תרומבואמבוליטים חריפים.

לעומת זאת, מחקרים אחרים דיווחו שלא נמצא קשר בין טיפולים נוגדי גורמי גדילה אנדותליאליים וסקולריים לבין שבץ מוחי, התקף לב או תמותה בכלל. למרות שסיכום של דעות המומחים שפורסם לאחרונה, הסיק שטיפולים נוגדי גורמי גדילה אנדותליאליים וסקולריים הינם בעלי סיכון נמוך לגרימת אירועים תרומבואמבוליטים סיסטמיים, התפקיד של טיפול נוגד גורמי גדילה אנדותליאליים וסקולריים בהתפתחות סיכון תרומבואמבוליטי סיסטמי עדיין איננו ברור מספיק. הערכות מוקדמות רבות היו חסרות את היכולת המספיקה לבדוק את השוני הסטטיסטי הסיגניפיקנטי של תוצאות נדירות אלה, בעוד שאחרות היו מבוססות על מחקרים מקומיים של אוכלוסייה לא מייצגת ותקופות מעקב קצרות יחסית לאחר התחלת טיפול נוגד גורמי גדילה אנדותליאליים וסקולריים. גורם נוסף שתרם לתוצאות הבלתי וודאיות היה בחירה של האנשים שניתן להם הטיפול נוגד גורמי גדילה אנדותליאליים וסקולריים. למרות שטיפול כזה כיום היו מקובל ונפוץ, לעיתים צירוף דברים שכוללים גם התחשבות בהעדפות החולים שלא לקבל טיפול כזה, חוסר נגישות מקומית לטיפול, ותחלואה נוספת אחרת גורמים לכך שהטיפול איננו אוניברסלי. כתוצאה מכך, על התוצאות להתחשב בתהליך בחירת המטופלים ולא רק לבחון את התוצאות של הטיפול. כדי להתמודד עם הבעייתיות האפשרית של ההטיה הנובעת מבחירת המטופלים, תוכנן מחקר עם Intent-to-treat analysis . הכוונה להימנע מההטיה הנובעת מחוסר עקביות בקבלת טיפול במחקר קליני אקראי. כאשר שיטת בחינה כזו מיושמת בעיבוד נתוני בריאות לאורך זמן, בהקשר למחקר הנוכחי, היא משבצת כקבוצת טיפול את כל החולים המתאימים לטיפול בנוגדי גורמי גדילה אנדותליאליים וסקולריים, וכך עוקפת את הצורך לעקוב ולבדוק בם בפועל הטיפול אכן ניתן בכל הפעמים. המחקר הנוכחי השתמש במדגם לאומי מייצג של חמישה אחוזים מכל האוכלוסייה האמריקאית שזכאית למדיקייר, שגילם 68 שנים, כדי לבדוק את ההשפעה של האפשרות לקבל טיפול בנוגדי גורמי גדילה אנדותליאליים וסקולריים במהלך 2006, על התחלואה והאשפוז עבור שבץ מוחי והתקפי לב במהלך תקופת מעקב של חמש שנים בחולים בהם אובחן  ניוון מקולרי מחמת גיל אקסודטיבי בהשוואה לחולים בהם אובחן  ניוון מקולרי מחמת גיל אקסודטיבי בזמן כאשר טיפול בנוגדי גורמי גדילה אנדותליאליים וסקולריים לא היה אפשרי, ובחולים עם ניוון מקולרי מחמת גיל לא אקסודטיבי.

המחקר בוצע על ידי חוקרים מצפון קרולינה ומניו-ג'רסי, מהמחלקה לכלכלה של אוניברסיטת דיוק בדורהם, צפון קרולינה ומ- NJRetina ממוריסטאון, ניו ג'רסי. המחקר היה רטרוספקטיבי וכלל זכאים למדיקייר ב- 2000 וב- 2006 אשר אובחן אצלם לראשונה ניוון מקולרי מחמת גיל אקסודטיבי ולא אקסודטיבי, ואשר נבחרו באופן אקראי כדי להוות מדגם של 5 אחוזים מהאוכלוסייה. מזכאים למדיקייר עם אבחנה חדשה של ניוון מקולרי מחמת גיל אקסודטיבי ב- 2006 היוו את קבוצת הטיפול. זכאים למדיקייר בהם אובחן ניוון מקולרי אקסודטיבי ב- 2000 וזכאים למדיקייר שאובחן אצלם ניוון מקולרי מחמת גיל לא אקסודטיבי ב- 2000 או 2006 היוו את קבוצת הביקורת. התוצא העיקרי היה תמותה ואשפוז בגלל התקף לה ושבץ מוחי במהלך תקופת המעקב. הממצאים הראו שאין כל שוני משמעותי מבחינה סטטיסטית בסיכוי למות או לאשפוז בגלל התקף לב או שבץ מוחי במהלך מעקב של חמש שנים בין קבוצת הטיפול לקבוצות הביקורת. מסקנת החוקרים היא שהטיפולים נוגדי גורמי גדילה אנדותליאליים וסקולריים עבור ניוון מקולרי מחמת גיל אקסודטיבי, בהם הוחל לטפל ב- 2006, לא גרמו לעלייה בסיכון ללקות בהתקף לב ובשבץ מוחי או למות.

Yashkin AP, Paul Hahn P, Frank A. Sloan FA:

Introducing Anti-Vascular Endothelial Growth Factor Therapies for AMD Did Not

Raise Risk of Myocardial Infarction, Stroke, and Death

Ophthalmology 2016;123:2225-2231


מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<