מאמרי מערכת

דרוזן קוטיקולרי – פנוטיפים קליניים והמהלך הטבעי לפי ממצאי הדמיה מולטימודלית / פרופ' מרדכי רוזנר

28/01/2018

 

 

דרוזן קוטיקולרי הינו תת קבוצה פנוטיפית של דרוזן שתוארה לראשונה על ידי Gass   בשנת 1977.  בתיאור זה הוצע שדרוזן קוטיקולרי הינם צורה ייחודית של דרוזן עגולים קטנים המופיעים במבוגרים צעירים. הם התאפיינו בפלואורסצנציה דמוית כוכבים בשמיים הניכרת במיוחד בזמן השלב העורקי-ורידי של אנגיוגרפיה פלואורסצנטית. בדומה לדרוזן קשים ורכים, הדרוזן הקוטיקולרים ממוקמים בין ממברנת הבסיס של האפיתל הפיגמנטרי של הרשתית לבין השכבה הקולגנית של ממברנת ברוקס, שמהווה את החלל של ה-  sub-RPE  basal lamina.  בנוסף לנתון מבדיל זה קיימים עוד מספר הבדלים חשובים במאפיינים המורפולוגיים, בצפיפות ובמבנה האולטרסטרוקטורלי. הבדלים אלה עשויים לבטא את ההבדלים ביצירה של הדרוזן ואולי אף לציין את הסיכון לפתח סיבוכים מסכני ראייה.
החידושים בטכניקות ההדמיה אפשרו לחקור מחלות רשתית ברמה סב-מיקרומטרית באנשים חיים, בהתאם לידע ההיסטולוגי הקיים ממחקרים ברקמות אדם לאחר המוות. כושר ההפרדה של הבדיקות בחי הינה לעיתים שוות ערך לבדיקות היסטולוגיות ויש להן את היתרון של איסוף מידע לאורך זמן התפתחות המחלה.  מחקרים באמצעי הדמיה שונים שפכו אור על המאפיינים הפנוטיפיים ועל המהלך הטבעי של דרוזן קשים, דרוזן רכים ומשקעים דרוזנואידים תת רשתיים, המכונים לעיתים פסאודודרוזן רטיקורי. אולם, מספר המחקרים במתכונת זו על דרוזן קוטיקולריים הינו מועט ועל קבוצות נבדקים קטנות. במחקרים אלה צורת איסוף המידע ההדמייתי המולטימודלי איננה סיסטמתית. התאספו ראיות הרומזות על כך שהמאפיינים המורפולוגיים, הנפח והמאפיינים הטופוגרפיים של פיזור הדרוזן קשורים למידת הסיכון לאיבוד ראייה חמור הנובע מאטרופיה גאוגרפית ונאווסקולריזציה כורואידלית. בנוסף לכך, מחקר אחד שפורסם לאחרונה ממרכז יחיד הראה ירידה בדרוזן גדולים בדגנרציה מקולרית מחמת גיל לאחר טיפול מכוון ליפידים. בגלל סיבות אלה, לתיאור מדויק של הפנוטיפים של דרוזן יש חשיבות רבה בהערכת הסיכונים לסיבוכים בניוון מקולרי מחמת גיל וכן כדי להגדיר טוב את קבוצות החולים שייהנו מטיפולים ספציפיים.  הבנתנו בנוגע לפנוטיפ של דרוזן קוטיקולריים ומהלך לאורך זמן שלהם הינה פחותה בהשוואה לדרוזן אחרים. בנוסף לכך המידע בנוגע למבנה הדרוזן הקוטיקולריים מוגבל לבדיקה בשלוש עיניים של שלושה חולים בלבד.
המטרה של המחקר הנוכחי הייתה להרחיב את הידע שלנו בנוגע לדרוזן קוטיקולריים על ידי מתן אפיון פנוטיפי מפורט באמצעות טכניקות הדמיה מולטימודליות חדישות. נבדקו 240 עיניים, והוגדרו המהלך לאורך זמן כמו גם השינויים תלויי גיל של המאפיינים המורפולוגיים של דרוזן קוטיקולריים. נבדקה גם השכיחות והמאפיינים הקליניים של הסיבוכים המקולריים כמו נאווסקולריזציה, אטרופיה גאוגרפית, ונגעים ויטליפורמיים נרכשים. בנוסף, בוצעה גם רביזיה של תוצאות בדיקות שבוצעו במיקרוסקופ אור ובמיקרוסקופ אלקטרוני של נגעים שאובחנו באופן קליני כדרוזן קוטיקוליים, דרוזן רכים ודרוזן קשים, כדי לחפש הסברים למאפיינים של דרוזן אלה שנמצאו בבדיקות ההדמיה. המחקר הנוכחי מספק מידע קליני והיסטולוגי חדש בנוגע לדרוזן קוטיקולריים שהינו בעל משמעות שחשובה בנוגע לניוון  מקולרי מחמת גיל, הסיבה השכיחה ביותר לעיוורון מבחינה חוקית בעולם המפותח.
החוקרים היו ממחלקות עיניים ומרכזי רשתית מניו יורק ומאלבמה שבארצות הברית, מפרת, לברפול, אוסטרליה המערבית וסידני שבאוסטרליה. מפריז - צרפת ומפתח תקוה-ישראל. המחקר היה רטרוספקטיבי וכלל תצפיות באוכלוסייה ובדיקות מעבדה. במחקר נכללו 240 עיניים של 120 חולים עם אבחנה קלינית של פנוטיפ של דרוזן קוטיקולריים. בנוסף בוצעו בדיקות בעיני אדם עם דרוזן שנתרמו למחקר. שתיים היו עם דרוזן קוטיקולריים,  אחד עם דרוזן רכים ואחד עם דרוזן קשים. בוצעה בדיקה רטרוספקטיבית חוזרת של הממצאים הקליניים וממצאי בדיקות הדמיה מולטימודליות של חולים עם פנוטיפ של דרוזן קוטיקולריים. החולים עברו צילומי פונדוס צבעוניים בצורות שונות, אנגיוגרפיה פלואורסצנטית, אנגיוגרפיה עם אידוציאנין ירוק, רפלקטיביות של אינפרה אדום, אוטופלואורסצנציה של הפונדוס, OCT ברזולוציה גבוהה, ותמונות פונדוס של שדה אולטרה-רחב. העיניים שנתרמו למחקר עברו עיבוד לבדיקה במיקרוסקופ אור ומיקרוסקופ אלקטרוני.
התוצאים העיקריים היו הופעה של דרוזן קוטיקולריים בבדיקות הדמיה מולטימודליות והטופוגרפיה של הפיזור שלהם, שינויים בפנוטיפ של דרוזן קוטיקולריים התלויים בגיל, כולל הופעה של שינויים אבנורמליים באפיתל הפיגמנטרי של הרשתית, של נאווסקולריזציה כורואידלית, של אבנורמליות ויטליפורמיות נרכשות, של אטרופיה גאוגרפית ושל מאפייני צביעה ומאפיינים אולטרה-מבניים של סוגי הדרוזן השונים.
התוצאות היו כלהלן: הגיל הממוצע של החולים בזמן הבדיקה הראשונה היה 57.9 שנים. דרוזן ושינויים באפיתל פימנטרי של הרשתית נראו בהיקף הרשתית, קדמית לוורידי הוורטקס ב- 21.8 אחוז מהעיניים. מבין העיניים עם מעקב של יותר מחמש שנים, דרוזן קוטיקולריים נעלמן ב 58.3 אחוזים מהעיניים, התמזגות דרוזן נראתה ב- 70.8 אחוזים מהעיניים, והתפתחות שינויים פיגמנטריים באפיתל הפיגמנטרי של הרשתית נראה ב-  56.2 אחוזים מהעיניים. שינויים אבנורמליים באפיתל הפיגמנטרי של הרשתית נראו ב- 47.5 אחוזים, אבנורמליות ויטליפורמיות נרכשות נראו ב- 24.2 אחוזים, נאווסקולריזציה נראתה ב- 12.5 אחוזים, והופעת אטרופיה גאוגרפית הייתה ב- 25 אחוזים, והיו באופן משמעותי שכיחים יותר בחולים שגילם מעל 60 שנים. הופעת אטרופיה גאוגרפית ונאווסקולריזציה הינם סמנים חשובים לחדות הראיה בסוף המעקב בעיניים עם פנוטיפ של דרוזן קוטיקולריים. דרוזן קוטיקולריים קטנים מאופיינים במראה אולטרסטרוקטורלי הומוגני בדומה לדרוזן קשים, כאשר פרגמנטציה של החלקים המרכזיים והבזליים נראו בדרוזן הקוטיקולריים הגדולים יותר.
מסקנת החוקרים היא שלמרות שהמאפיינים האולטרסטרוקטורליים של דרוזן קוטיקולריים הינם דומים לאלה של דרוזן קשים, מהלך ההתפתחות שלהם והסיבוכים המקולריים המלווים אותם דומים יותר לאלה של דרוזן רכים. מסתבר לקיום דרוזן קוטיקולריים מהווה סיכון מיוחד להתפתחות אטרופיה גאוגרפית ונאווסקולריזציה.


Balaratnasingam C, Cherepanoff  S, Dolz-Marco R, Killingsworth M, Chen FK,  Mendis R, Mrejen S, Too LK,  Gal-Or O, Curcio CA, Freund B, Yannuzzi LA
Cuticular Drusen - Clinical Phenotypes and Natural History Defined Using
Multimodal Imaging
Ophthalmology 2018;125:100-118



מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<